מחצית השקל/אורח חיים/תרעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרעו

(א) של חנוכה כו' הטעם בשל"ה. דבשלמא נר של שבת שהוא לצורכו משום שלום בית. אלא שמצות שבת עליו נקרא של שבת. אבל נ"ח דאסור ליהנות לאורה. ולא הודלק כ"א לשם מצות נ"ח לכן י"ל שלחנוכה תיבה אחת שמורה שלא הודלק אלא לשם חנוכה ולא לדבר זולתו עכת"ד:

אם שכח כו' יעיין מ"ש ס"ס תרנ"א ס"ק כ"ה בשם הרד"א שכתב בשם הרמב"ם וז"ל אם בשעה שהדליק נר ראשון היתה כוונתו להדליק עוד אחרים א"צ לברך ואם בירך והדליק ואח"כ נזדמנו לו נרות מברך בכל פעם עכ"ל משמע דאם הדליק תחלה רק נר א' כי לא ה"ל יותר ולא היה יודע שיביאו לו יותר. ולא נתכוין בברכתו כ"א על נר א'. לכן כשמביאים לו אח"כ יותר נרות צריך שוב לברך כיון דלא נתכוין לפוטרו בברכה ראשונה אלא שחידוש הוא בעיני כיון דעיקר המצוה נר איש וביתו וא"כ כבר קיים המצו' כשהדליק נר ראשון למה יברך שוב על נרות אחרות דליכא בהו כ"א משום מצות מהדרין:

(ב) (ס"ק ב) אינו כו' אינו פוטרת גופו. והא הוא עדיין לא בירך שהחיינו ביום א' דהא לא הדליק וגם לא ראה:

ול"נ פשוט דלכל הפוסקים כצ"ל:

א"צ לברך על הראיה אלמא דאשתו פוטרת גם גופו וכמ"ש בס"ק שלפני זה:

וכ"מ בר"ז כו' בדף כ"ג ע"א דאמר ר"ז מריש כי הוינא ביה רב הוי משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא. בתר דנסיבו אתתא אמינא השתא לא צריכנא דמדליקו עלי גו ביתאי:

(ג) (סק"ג) אומר הנרות כו' ויהיו ל"ו תיבות כו' רמז למנין הנרות ר"ל שמדליקים כל ח' ימי חנוכה שהן ל"ו נרות. וזה נוסח שכתב מהרש"ל. הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים וכל שמנת ימי חנוכה הנרות הללו קדש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותך ועל נסיך ועל ישועתך. וסיים מהרש"ל לא תשנה לא תוסיף ולא תגרע. והטעם מפורש סי' ל"ו תיבות לבד הנרות הללו כאלו אמר הנרות הללו ל"ו הן עכ"ל. וכתב בס' א"ר בשם מט"מ שהקשה דאיכא תיבה אחת יתירה. וכ' בס' א"ר דתיבת קדש הם הוא טעות וצ"ל קדש. ותיבת הם מיותר דהא מיד אומר אחר תיבת הם. ואין לנו רשות להשתמש בהן. וכתב שכן הוא הנוסח באבודרהם ולא כ' שם כ"א קודש ולא הם וכתב שכן נהגו הרמב"ם והרא"ם והרא"ש עכת"ד. וצ"ל דגם תיבות הנרות הללו קדש כו' שתי תיבות הנרות הללו ג"כ אינן מן המנין ואז החשבון מכוון:

(ד) (ס"ק ד) בנר כו' ואין חילוק בין אם מדליק בימין כו'. ר"ל דנר היותר ימיני ר"ל שהוא נגד ימין המדליק וא"כ ל"מ אם מדליק בימין הפתח. דהיינו שאין מזוזה בפתחו כמ"ש לעיל סי תרע"א סעיף ז' דיש להדליק בנר שהוא נגד ימינו שהוא סמוך לפתח והא צריך להדליק בטפח הסמוך לפתח. אלא אפי' י"ל מזוזה דמדליק בשמאל הפתח דאדרבא נר שהוא נגד שמאל המדליק הוא סמוך לפתח. מ"מ מדליק בנר הימיני משום דכל יום יש לברך על נר הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס וקי"ל דכל פינות שאתה פונה יהיה לימין ולכן כשמתחיל יום א' בנר הימיני וביום השני מוסיף סמוך לו נר א' ומתחיל בנר הנוסף ופונה לימין היפך ממה שאנו בני ברית כותבים זה מיקרי פונה לימין משא"כ אם היה מתחיל ביום א' בנר שמאל. דממ"נ לא יעשה כדין או שלא יפנה לימין או שלא יתחיל להדליק כל יום בנר הנוסף:

יניחן באורך שיהיו כלן כו' כצ"ל ותיבת כשפוד הוא ט"ס ואינו שם בתשובת מהרש"ל ר"ל אם הפתח הוא בכותל מזרחי והכותל נמשכת לרחבה מצד דרום לצפון יניח המנורה לאורך החדר בטפח הסמוך לפתח ותהיה המנורה נמשכת ממזרח למערב אם כן כל הנרות יהיו בטפח הסמוך לפתח:

ויתחיל בשמאל כו' ר"ל שיעמוד המדליק בצד צפון החדר ופניו לצד דרום ויתחיל בשמאל שהוא הנר הסמוך לפתח ויפנה לימין. אבל לא יעשה איפכא שיעמוד בצד דרום ופניו לצד צפון ויתחיל בנר הסמוך לפתח שהוא נגד ימינו דא"כ לא יפנה לימין אלא לשמאל. וצ"ל דלא ס"ל כמהרי"ק דצריך לברך כל יום על נר הנוסף:

בתוך חלל הפתח כמו המזוזה. וכן פי' של"ה. מ"ש מהרש"ל יניחן לאורך כו' ור"ל יקבעם במזוזה עצמה בחלל שבין שתי. המזוזות:

ועסי' ח' מ"ש בשם הג"מ פ"ג דר"ה כצ"ל:

ובר"ן כו' לא משמע הכי. שהר"ן חולק שם מצוה שאפשר לעשות ע"י שליח מברך על מצות ובמצות שא"א לעשות על ידי שליח מברך בלמ"ד. והקשה מדתניא בתוספתא המפריש תרומות ומעשרות מברך להפריש תרומה ומעשר והא תרומה דאפשר לתרום ע"י שליח ואפ"ה מברך בלמ"ד להפריש. ותי' כיון דאין רשאי לתרום בלי דעת בעלים. וכיון דצריך דעת בעלים ה"ל כאלו הוא עצמו עשאה ולכך מברך בלמ"ד עכת"ד וה"ה די"ל כן בנ"ח אע"ג דאפשר להדליק ע"י אחר מ"מ צריך המדליק דעת בעלים דבלאו הכי לא יצאו הבעלים א"כ אפי' מדליק ע"י שליח יש לברך בלמ"ד. והנה מ"א הביא ראיה דלא כהב"ח ממ"ש הר"ן גבי תרומה ומיניה יליף לנ"ח. והא דלא הביא ראיה ממ"ש הר"ן גבי נ"ח גופיה שהקשה תחלה מנ"ח דהא אפשר ע"י שליח ואפ"ה מברכים בלמ"ד. ותי' כיון דצריך להשתתף בפריטי ה"ל כאלו א"א לעשות ע"י אחר. מ"מ כיון דאח"ז מכח קושיא דתרומה הוצרך לסברא אחרת כנ"ל והיא מספקת ליישב גם גבי נ"ח א"כ תו אין צריך לסברא ראשונה שכ' הר"ן גבי נ"ח ותפסי' סברא דשייכא הן בתרומה הן בנ"ח:

(ה) (ס"ק ה) להפנות כו' וכ"ה ביומא. עט"ז ובפר"ח סי' זה. ובבאר שבע פרק ב' דסוטה גם בפר"ח סי' קכ"ח האריכו בזה וקצרתי ליראת האריכות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.