מחצית השקל/אורח חיים/תרעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרעה

(א) (ס"ק א) למצות חנוכה. לרבותא נקט. ר"ל דאמרי' דף ק"ג אמר ריב"ל עששית שהית' דולקת כל היום כלו למוצאי שבת מכבה ומדליקה לשם נר חנוכה ומוכיח הש"ס מזה דע"כ הדלקה עושה מצוה דאי ס"ד הנחה עושה מצוה מכבה ומגביה ומניחה ומדליקה מבע"ל וכ' רש"י עששית דולקת שהדליקה למצות חנוכה מערב שבת עכ"ל והתוס' הקשו ע"ז וז"ל וא"ת אמאי מכבה וחוזר ומדליק בהגבהה סגי כיון דהנחה ע"מ דאטו מי גרע דלוקה ועומדת מהדליקה חש"ו (דאמרי' שם א"א הנחה ע"מ אם הדליקה חש"ו והניחה גדול בן דעת מהני) וי"ל דמיירי שהדליקה תחלה לצורך שבת ולכן גרע מהדליקה חש"ו דהתם שהדליקה בעתה ניכר שהוא מדליקה לשם חנוכה עכ"ל התו'. הרי דלהתוס' עדיף כשהודלק מתחלה לשם נ"ח דהא א"א הנחה ע"מ אם הודלק תחלה לשם נ"ח א"צ לכבותה דלא גרע מהדליקה חש"ו אבל הודלקה תחלה שלא לשם נ"ח אפי' א"א הנחה ע"מ צריך לכבותה דכה"ג גרע מהדליקה חש"ו ובזה א"ש דברי מ"א שכתב דמ"ש בש"ע שהדליקה מע"ש למצות חנוכה. הוא רבותא לא מבעיא אם הודלקה שלא לשם נ"ח אפי' הוי אמרי' הנחה ע"מ היה צריך לכבותה אלא אפי' הודלקה תחלה לשם נר חנוכה דאי הוי קי"ל הנחה ע"מ לא היה צריך לכבותה. מ"מ כיון דקי"ל הדלקה עושה מצוה צריך לכבותה ואפילו לרש"י דלפי המובן הפשוט דס"ל אפילו הודלק תחלה לשם נ"ח ואפי' הנחה ע"מ צריך לכבותה מ"מ ניהו דלדינא פליג רש"י עם התוס' בזה מ"מ מודה גם רש"י דעכ"פ הוי יותר רבותא אם הודלקה תחלה לשם נ"ח דאפ"ה צריך לכבותה ועיין בפר"ח מ"ש לרש"י:

(ב) (ס"ק ב) שידליקנה כו' ועבב"י די"א שבנרות בה"כ מותר כו' וכתב שם הטעם כיון דאינו אלא משום מנהג בעלמא:

(ג) (ס"ק ג) שהרואה כו' אמרי' הטעם כו'. דפריך למ"ד הנחה ע"מ מדאמר רבא הדליקה בפני' והוציאה לחוץ לא עשה כלום אא"ב הדלקה ע"מ שפיר דהדלקה במקומה (במקום מצותה) בעי' אא"א הנחה ע"מ למה לא עשה כלום ומשני הרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה הרי דלדידו דקי"ל הדלקה ע"מ א"צ לטעם הרואה אומר כו'. ותי' דבא לו' כצ"ל:

דאפי' לדידן כו' וא"כ הוי הדלקה במקומה כשהדליקה תחלה בפנים מ"מ כשהוציאה לחוץ לא יצא מטעם שהרואה אומר כו'. ובאמת הב"ח לא הניח לו בתי' זה דא"כ עכ"פ ה"ל לכתוב גם הטעם דהדלקה במקומה בעי' ונ"מ לענין נר שבת דהרואה אומר לצורכו אדלקה ליתא בנר שבת דבאמת הודלקה לצורכו משום שלום בית אבל לטעם הדלקה במקומה גם בנר שבת בעי' שידליקנה במקומה ולכן מסיק דהפוסקים שלא העתיקו רק טעם משום הרואה כו' ס"ל דלמאי דמסיק הטעם משום הרואה א"כ אפי' א"א הדלקה ע"מ מ"מ אין הטעם דהדלקה במקומה בעי' אלא משום הרואה דהא בלא"ה צ"ל האי טעמ' א"א הדלקה ע"מ בדין שאחר זה באוחזה בידו דלא יצא משום הרואה ע"ש:

ומ"א לא הונח לו בתירוץ זה דהא כתב רמ"א לעיל בסי' רס"ג דגם בנר שבת בעי' הדלקה במקומה ולכן תפס עיקר תי' א' של הב"ח ולענין קושי' הב"ח דה"ל עכ"פ לכתוב גם טעם הדלקה במקומה בעי' אפשר ס"ל למ"א כיון דהכא לענין נר חנוכה ליכא נ"מ לא חש הרב"י ליתן טעם הדלקה במקומה בעינן. או דלהרב"י מודה מ"א לתי' הב"ח דס"ל דלא בעי הדלקה במקומה למסקנא דלא העתיק מ"א תי' א' דהב"ח כ"א לדידן לפי מ"ש רמ"א סי' רס"ג דגם בנר שבת בעינן הדלקה במקומה וצ"ל דרמ"א שלא הגיה כאן גם טעם הדלקה ב"ב דסמך על מ"ש סי' רס"ג:

(ד) (ס"ק ד) אשה מדלקת פי' בעד כל ב"ב שאף הן היו באותו נס ועיקר הגזרה היתה על בתולה הניסת תבעל להגמון וגם התשועה נעשה ע"י אשה ובתשובת שער אפרים סי' מ"ב הקשה לדידן דנוהגים שכ"א מבני בית מדליק משום מהדרין מן מהדרין כמ"ש רמ"א סימן תרע"א א"כ למה אין אשה מדלקת. ובספ' א"ר סי' תרע"א תי' דאשתו כגופו דמי וכ"מ בתשובת מהרש"ל סי' פ"ה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.