שערי תשובה/אורח חיים/תרעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) להדליק עבה"ט דבשבת אומרים נר של שבת לפי שנ"ח אסור להשתמש לאורה ולזה אמר נ"ח להורות כי הנר אינו כ"א למצות חנוכה משא"כ בנר של שבת הכונה שאנו משתמשין בו ונרו יאיר לתועלתינו וזה הנר המאור הוא של שבת ע"ש ועיין בא"ר ובמח"ב כת' עוד טעם דבחנוכה אין מצות המעשה רק בנר לבד משא"כ שבת שיש בה מצות מעשיות קידוש סעודה כו' ונר גם כן אחד מהם שייך לומר נר של שבת הנודע בכמה ענינים מבלעדי הנר עיין שם ועיין בכנה"ג בשם איגרת הרמב"ם שהגר יכול לומר שעשה ניסים לאבותינו ואם רצה לומר שעשה ניסים לישראל יאמר עיין שם ועיין לעיל סימן תע"ג בשם אה"ח פרשת בהעלותך שגר יכול לומר כל סדר ההגדה עבדים היינו כו' עיין שם:

(ב) ימיני. עבה"ט ועיין בפמ"א ח"א ס"ס צ"ח שכת' על ראיית מג"א מיומא דף נ"ט שאין ראיה דיש לומר דשפיר כהלבוש להדליק מימין לשמאל כדרך הכתיבה דהתם נמי גבי מתנות מזבח הפנימי י"ל דמה שמושך ידיו אליו כדרך הכתיבה הוי דרך ימין ומה שמושך ידו מנגד גופו והלאה הוי דרך שמאל עיין שם:

(ג) הברכה. עבה"ט ומ"ש וכל זמן שעוסק כו' משמע קצת דאף לאחר שהדליק כולם אלא שעדיין עוסק שם בתיקון הפתילות וכיוצא בו יכול לברך וז"א כמבואר ביו"ד סי' י"ט דלהש"ך לא יברך אחר השחיטה כלל כשלא בירך קודם. ולהפר"ח מצי לברך תוך כ"ד של השחיטה וכן מבואר לעיל סי' תל"ב דלאחר סיום הבדיקה אין לברך ועיין סימן קס"ז סעיף ח' ובסימן תרמ"ם ס"ק י"ב ובסימן תרנ"א ס"ק י"ח (ע' שם שכת' שאם שכח לברך קודם הלקיחה מברך עדיין ועיין בפ"מ שם שכת' שיש לה משך זמן שצריך לנענע ובא"ר כ' דלהרבה פוסקים מיקרי זה עובר לעשייתן דכל זמן שהוא בידו עדיין הוא עוסק במצותו עיין שם ואין זה ענין לכאן דהתם טכסיס הברכה על הלקיחה וכל זמן שהוא בידו חד לקיחה היא משא"כ כאן שטכסיס הברכה להדליק וכל שהדליק מיד גמר מצותו ואפשר דגם כאן אם העסק בענין שאם לא היה מתקן היה עומד לכבות מיד שפי' יכול לברך דהו"ל כלא הדליק עדיין כלל כיון שהיתה עתידה לכבות מהדלקה זו ובכה"ג ודאי כבתה זקוק לה ואפשר דגם הכנה"ג ועט"ז שהביאו בסימן תרע"ג ס"ק י"א מודים בזה דחוזר ומדליק בברכה דהתם כת' הט"ז מדליק במקום שהרוח מצויה דשמא דמי לשמנים שאין נמשכים אחר הפתילה עיין שם והתם ג"כ אינו בירור רק חשש שלא ימשך היטב ויכבה או שלא יעמוד ברוח אבל עכ"פ ההדלקה עצמה היתה כראוי משא"כ בזה דבשעת הדלקה גופה ידוע שלא תהיה דולקת בלא התיקון וברכה לבטלה היא אם אינו מתקן ובכה"ג מסתברא שיוכל לברך אחר ההדלקה קודם התיקון דתיקון זה בודאי שייך להדלקה וכאילו לא הדליק דמי) אך בהלק"ט שם כת' וז"ל שאלה אם הדליק הראשון ולא בירך אם יברך על השאר:
תשו' אפשר כ"ז שעוסק בהידור מצוה יש לו לברך עכ"ל ור"ל דהיינו כ"ז שהוא עוסק בהדלקת שאר הנרות שהם הידור המצוה כדקי"ל המהדרים מוסיף והולך שפיר מברך אבל לא מיירי אחר שהשלים הדלקת כל הנרות דאז לא יברך אף שעדיין עסק בהם אם לא שעוסק בתיקון הפתילות שידוע שאי אפשר להיות דולקת בלא תיקון זה וכמש"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף