בית יוסף/אורח חיים/תרעו

בית יוסף ‏ אורח חיים תרעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המדליק בליל ראשון מברך להדליק נר ושעשה נסים ושהחיינו מליל א' ואילך מברך שתים וכו' עד אינו מברך אלא שעשה נסים בלבד פשוט בפרק ב"מ (כג.) כתוב בשבלי הלקט במטבע ברכות שטבע ה"ר יוסף מצאתי ברכת חנוכה שטבעה להדליק טעות סופר הוא חדא דסגי ליה ע"י שליח ועוד א"כ מפני מה לא השיב רב פפי כשאמר לו רב פפא לא סגי דלאו איהו מהיל נהי דלא סגי דלאו איהו מהיל דהא נר חנוכה סגי על ידי שליח ומברכין להדליק ומפורש בפרק לולב הגזול ירושלמי כיצד מברך על נר חנוכה אקב"ו על מצות הדלקת חנוכה עכ"ל אבל נוסחת הפוסקים הוא להדליק וכן נהגו ומאי דסגי ליה ע"י שליח י"ל דכיון דצריך לאשתתופי בפריטי הו"ל כאילו אינה יכולה להתקיים ע"י אחר וכן כתב הר"ן בפ"ק דפסחים:

ומ"ש ודוקא שאינו עתיד להדליק ואין מדליקין עליו שם כ' רש"י בשם רבותיו דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ' וכ"כ הר"ן וז"ל מסתבר' שלא הוזקקה ברכ' זו אלא למי שלא הדליק עליו ולא הדליקו בתוך ביתו ואינו עתיד להדליק בלילה שלא מצינו יוצא במצוה שיתחייב לחזור ולברך על הראיה וכ"כ המרדכי וכ"כ הרא"ש הרואה נר חנוכה צריך לברך פי' המהלך בספינה ורואה נרות שהדליקו בעיר והוא אינו מדליק: ומ"ש בשם תשובת הרא"ש שאם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל ב' או כשיזכור כ"כ בא"ח ובשבלי הלקט והביא ראיה מדאמרינן בפ' בכל מערבין ה"נ מסתברא דאי ס"ד זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליומא אחרינא עכ"ל מצאתי כתוב בתשוב' אשכנזי' הרואה שבירך זמן בליל א' ולא הדליק ובליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך זמן דקי"ל (עירובין מ:) זמן אומרו אפי' בשוק וא"צ לחזור ולאומרו על הכוס:

גרסינן במס"ס המדליק אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין וכו' כ' הרא"ש בפ' ב"מ וכ' ששמע שר"מ היה אומר אותו וכ"כ בהגהות מרדכי: כתב הרד"א בשם ה"ר יונה שבליל א' מברך שלשה ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהם קודם עשייתן ובליל ב' מברך קודם ההדלקה להדליק ושעשה ניסים מברך לאחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל ג' קודם שידליק נר ג' וכן ברביעי וכן על כולם עכ"ל נראה מדבריו שבנר שהתחיל להדליק בליל א' בה מתחיל בכל הלילות אבל מהר"י קולון ז"ל כתב בשורש קס"ד מאחר שכתב המרדכי בפרק ב"מ בשם רבינו מאיר שיש להתחיל לצד שמאל כדי לפנות לימין משום כל פינות שאתה פונה וכו' אם כן ראוי הוא להתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ויברך ובליל שני כשיוסיף נר אחרת אצלו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין כדברי רבי' מאיר וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחר סמוך לשתי נרות הראשונות יתחיל בו בנוסף ובו יתחיל הברכה ואח"כ יפנה לצד ימין וכן בכל לילה ולילה נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנוסף שהרי בתוספת הימים נתוסף הנס ובתה"ד כ' דבני רינוס מתחילין להדליק בשני שהוא כנגד צד שמאל כדברי המרד' ובני אויסטרייך מתחילין לצד ימין ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין דאפשר דחשיב להו כה"ג פונה דרך ימין ואף אם אינו פונה דרך ימין כה"ג נראה ליישב המנהג משום דהאידנא אין להם מזוזות בבתי החורף שבהם מדליקין א"כ צריכין להדליקן בימין הכניסה בצד הטפח הסמוך לפתח כדאיתא במרדכי וא"כ אותו נר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל עכ"ל ונראה שמנהג בני רינוס הוא הנכון וכפי מה שכתבתי בשם מהר"י קולון ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניסה להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.