אליה רבה/אורח חיים/תרעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרעו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] על הדלקה וכו'. סימן לדבר עשה לך שר"ף ושים אותו על נ"ס והיה כל הרואה אותו וח"י. כתבו רש"ל ושל"ה של חנוכה תיבה אחת ולא שתי תיבות, כלומר שאינו אלא לחנוכה ולא לזולתו. מה שאין כן בנר של שבת שהוא להאיר לעצמו רק שמצות שבת עליו. לזמן הזה ולא ובזמן הזה. לזמן בחיריק תחת הלמ"ד:

ב[עריכה]

[ב] להדליק וכו'. אף שמדליק לאחר והוא כבר הדליק לעצמו מנהג לברך להדליק ולא כב"ח שכתב דמברך על הדלקה (שיירי כנסת הגדולה), והא דמברך לאחר דוקא כשעומד אצלו בשעת הברכה אבל בענין אחר אין לברך כיון שמצוה מוטלת על גוף אדם (ב"ח והגהות מיימוני). גר מכותים אם רוצה לומר לאבותינו יאמר ואם יאמר שעשית ניסים לישראל יאמר (אגרת הרמב"ם), ועיין סימן ח' ס"ק ח' דאחר יכול לברך והוא ידליק:

ג[עריכה]

[ג] מברך שתים וכו'. פירוש קודם שידליק כמו בליל ראשון, וכן פסק דרכי משה וכן משמע בהג"ה רמ"א ועיין סעיף ה'

ד[עריכה]

[ד] ואין מדליקין וכו'. הב"ח תמה ופסק דאף שמדליקין בביתו צריך לברך כל שאינו שומע הברכה וכן כתב המרדכי, והט"ז חולק דמרדכי יחיד הוא לגבי הטור ור"ן וכן פסקו שיירי כנסת הגדולה ומגן אברהם. ותמיהני שהרי כתב הב"ח שכן משמע ברי"ף ורמב"ם והרא"ש וסמ"ג ואגודה וכן פסק רש"ל, ועוד מצאתי שכן פסק הכלבו ושלטי גיבורים דף ק"ו בשם ריא"ז, ובשלטי גיבורים שסביב המרדכי בשם העיטור ורשב"א וכן משמע בתשובת רמ"א סימן צ"ט ואין ספק אילו ראו הגדולים הנזכרים לעיל דברי פוסקים שהבאתי לעיל לא היה חולקים על הב"ח, ועוד אני אומר שגם דעת הטור כן שהרי כתב ואין מדליקין עליו ולא כתב בביתו כדכתב בסימן תרע"ז אלא כוונתו לאפוקי כששומע הברכות דאף שאין מדליקין ומברך בעצמו אין צריך לברך על הראייה ומה שכתב בסימן תרע"ז ואם מדליקין עליו בביתו אין צריך יותר. נראה לי דאין צריך להדליק ואין צריך להשתתף שקאי שם עלה אבל ברכה על הראייה בעי. והשולחן ערוך ורמ"א וכל הגדולים הבינו בטור דאין צריך ברכה ונדחקו בדבריו ולעניות דעתי נכון כדפירשתי:

ה[עריכה]

[ה] מברך וכו'. אף שאשתו הדליקה עליו בליל ראשון מכל מקום מידי ברכת שהחיינו לא נפטר (ב"ח), ופשוט דאזיל לטעמיה דפסק דאף שאשתו מדלקת עליו צריך לברך על הראייה כדלקמן, ומגן אברהם השיג עליו מפוסקים דאין צריך לברך והוא לחינם. גם מה שכתב שכן משמע מר' זירא דסמך על אשתו ולא השתתף על כרחך אינו נכון דודאי נפטר להוציא ממון, רק צריך לברך על הראיה כדלקמן, וכן בשומע הברכה ועונה אמן אין צריך לברך כיון שמדליקין עליו בביתו:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] ואם הוא עתיד וכו'. נראה לי שעל זה כתב בית יוסף וכן כתב המרדכי לכמו שמסיים וכן כתב הרא"ש דעל כרחך פירושו כן למעיין, אבל הט"ז הבין דקאי על הא דמדליקין בביתו דאין צריך לברך, ותמה הא במרדכי פסק דצריך לברך, עד כאן, ולא דק:

ז[עריכה]

[ז] אחר שהדליק וכו'. אחר גמר הדלקת נר ראשון שהוא עיקר, ויגמור הדלקות בעוד שאומר הנרות (רש"ל סימן פ"ה):

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] כדי להודות וכו'. אבל רש"ל שם כתב נוסח הנרות הללו וכו' כדי להודות לשמך על נפלאותיך וכו' ולא משנה ולא מוסיף ולא מגרע, והטעם מפוסקים וסימן ל"ו תיבת לבד הנרות הללו אנו מדליקין, עד כאן, והנה מטה משה כתב עליו יש תיבה יתירה מל"ו ומצאתי בדפוס אחד כתב בו על הניסים ונפלאות ואז מכוין ל"ו, ושמחתי כמוצא שלל רב עד כאן לשונו. ותמיהני שזהו ודאי טעות הוא דאם כן נאמר על התשועות וניסים ונפלאות. ועוד שראיתי במסכת סופרים והגהות מימוני והרא"ש שהרי ליתא באבודרהם וטור שכתבו ועל הנפלאות. אלא לעניות דעתי דתיבות הן טעות סופר הוא וצריך לומר הנרות הללו קודש ואין וכו' דהא מסיים להשתמש בהן, וכן משמע באבודרהם כנוסחות רש"ל ממש ולא נזכר שם תיבת הן, וסיים שם שכן היו נוהגין הרמב"ם והרא"ם והרא"ש וכן ראיתי בהרא"ש רק שכתב וכל מצות שמנת וכו', ופשוט שטעות סופר הוא שהרי ליתא באבודרהם וכן בטור וכל הפוסקים ליתא תיבת מצות. כתב מטה משה שם ונוסחות הרא"ש הוא מארבע תיבות במספר הנרות עם השמשים, עד כאן. והוא תמוה שהרי כתבתי שהוא ממש כרש"ל ל"ו תיבות רק בתיבות מצות לבד יש הפרש והוא טעות סופר כדפירשתי, ואפשר שכיון לרמזים פרק במה מדליקין שממנו הוציא הלבוש. ובאמת תמוה שנוסחות הטור הוא כרש"ל וסותר את עצמו, גם הוא נגד הרא"ש וכל הפוסקים שכיוונו על ל"ו תיבות וכן הלכה:

ט[עריכה]

[ט] [לבוש] ואם אין לו מקום וכו'. כך מוקים לדברי אבודרהם שבבית יוסף, אבל דעת בית יוסף ושולחן ערוך ודרכי משה דלעולם מתחילין להדליק כשמאל כדי להפנות לימין בין שמדליק בימין הכניסה בין בשמאל ולעולם מברכין כל הברכות קודם הדלקה ושכן המנהג לכן קיצרתי:

י[עריכה]

[י] [לבוש] כדרך כתיבה וכו'. ואני אומר שגם אנו כותבים מצד שמאל לצד הימין בכתיבת כל אות ואות בכתב שכותבין בו ספר תורה תפילין ומזוזות ואין להביא ראיה מכתב משיט"א שהוא כתב הדיוט (מלבושי יום טוב), אבל מצאתי בתשובת מהרי"ל סימן מ' תמיהני על כתיבת תורתינו הקדושה שפונין מימין לשמאל, ושמא משה רבינו עליו השלום עיניו ראו את מוריו יתברך שמו ופנה לימין:

יא[עריכה]

[יא] [לבוש] ואם היה יכול הכהן לעמוד וכו'. תמיהני הא במהרי"ל כתב בסוף פרק הוציאו לו אשכחן יעמוד במקומו וזרק דרך ימין:

יב[עריכה]

[יב] [לבוש] וכן נראה לי הלכה למעשה וכו'. וכן הסכים בט"ז שכן הנהיג. וכתב עוד טעם דאם לא כן הוה מעביר על המצוה במה שמוליך ידו נגד הנרות המוכנים לפניו ושיכל ידו להדליק בנר שהוא בשמאל שלו. וכבר כתבתי המנהג וראוי להינתן במזוזה בתוך חלל הפתח לאורך, דאז הם כל הנרות בטפח הסמוך לפתח (מטה משה):

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.