כף החיים/אורח חיים/תרעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרעו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] להדליק נר חנוכה. כן הוא עיקר הנוסחא המדדקדקת ונוסחת הש"ס והרי"ף והרמב"ם שכתוב בהם להדליק נר של חנוכה אינה עיקר. פר"ח. שו"ג אות ב' וכ"כ הלק"ט ח"א סי' ג' שיותר טוב לברך להדליק נר חנוכה ולא של ע"פ הסוד ר"ת נח"ל. והב"ד י"א בהגה"ט. וכ"כ היפ"ל ח"ב אות ב' בן א"ח פ' וישב או' ב' ועי"ש שכתב כמה טעמים על זה. ועוד עיין באות שאח"ז:

ב[עריכה]

ב) שם. להדליק נר חנוכה. כן מנהגינו וכן הוא נוסח רבינו האר"י זצ"ל (בשטר הכוונות דף ק"ח ט"ד) אבל בליל שבת נוסח הברכה להדליק נר של שבת. והטעם כי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה ולזה אומר נר חנוכה להורות כי הנר אינו כי אם למצות חנוכה משא"כ נר שבת הכוונה נר שאנו משתמשים בו ונרו יאיר לתועלתנו וזה הנר המאיר הוא של שבת. ברכ"י אות א' ובמחב"ר אות א' כתב עוד הטעם דבחנוכה ליכא מעשה אלא בנרות ולא ענין אחר במעשה כלל וזהו נר חנוכה דחנוכה הוא הנר דוקא משא"כ שבת דיש בו כמה מצות מעשיות כגון סעידה וקדוש ובגדים נאים וכיוצא ואחד מהמצות הוא הנר וז"ש נר של שבת דשבת יש בו כמה דברים וזה אחד מהם והיינו נר של שבת הנודע בכמה ענינים לא כן חנוכה דאין בו מעשה אלא הנר עכ"ל והב"ד השע"ת אות א' ועיין עוד לקמן אות ט':

ג[עריכה]

ג) שם. להדליק נר חנוכה ושעשה נסים ושהחיינו. וסי' לדבר עשה לך שר"ף ושים אותו על נ"ס והיה כל הרואה אותו וח"י. מט"מ סי' תתק"ף. א"ר או' א':

ד[עריכה]

ד) שם. ושעשה נסים. הגר אם רצה לומר שעשה נסים לאבותינו יאמר ואם רצה לשנות ולומר שעשה נסים לישראל יאמר. אגרות הרמב"ם סי' ט' כנה"ג בהגה"ט. עו"ש אות א' א"ר אות ב' פר"ח:

ה[עריכה]

ה) בנוסח ברכת שעשה נסים יאמר בימים ההם בזמן הזה וכן פי' עשה נסים בימים שעברו ממש בזמן הזה ולא כי"א בימים ההם ובזמן הזה. רש"ל בתשו' סי' ס"ד. כנה"ג שם. מ"א ריש ההימן פר"ח. א"ר אות א' ברכ"י אות ב' רו"ח או' ג' יפ"ל ח"ב או' ד' מ"ב אות א':

ו[עריכה]

ו) בברכת שהחיינו מצאתי כתוב שי"ל לזמן הזה הלמ"ד בפת"ח משום ה"א שלאחריו ויותר נכון לומר לזמן בחיריק תחת הלמ"ד. מט"מ שם. מ"א שם. א"ר שם. רו"ח שם. מ"ב שם:

ז[עריכה]

ז) שם. ושעשה נסים ושהחיינו. גם האבל מברך ג' ברכות אלו כדמוכח מדברי המ"א בסימן תקנ"א יעו"ש. כס"א אות א' וכ"כ לעיל סי' תרע"א אות ע"ג יעויין שם:

ח[עריכה]

ח) ויכוין היטב בברכת הדלקת הנרות ולאומרם מתוך שמחה באשר המצוה היא חביבה בשעתה לזמן פעם א' בשנה ולכבוד המלאכים קדישין הבאים להבית בשביל מצוה זו ידליק הנרות כשהוא בבגד העליון כמו שהולך לבהכ"נ. קב הישר פ' צ"ו. יפ"ל ח"ב אות ה' וקודם הברכות יאמר לשם יחוד קבה"ו וכו' הריני בא לקיים מצות הדלקת נ"ח לתקן את שרשה במקום עליון. ויהי נועם וכו':

ט[עריכה]

ט) יכוין בברכה א' לי"ג מידות של רחמים וכן בשניה דעולין כמספר אחד ושניהם גי' כ"ו שם הוי"ה ב"ה כמ"ש בס' קב הישר וזה נמי סניף יותר שלא להוסיף לומר של כי מוסיף על המספר. רו"ח אות ג':

י[עריכה]

י) אם הדליק נר א' ולא בירך יש לו לברך על השאר וכל זמן שעוסק בהידור יש לו לברך. הלק"ט ח"א סי' ג' י"א בהגה ט. אבל אם גמר הדלקת כל הנרות ואח"כ נזכר אפי' שנזכר תוך כדי דיבור לא יברך ברכת להדליק משום דאיכא פלוגתא בזה וסב"ל אבל ברכת שעשה נסים וכן ברכת שהחיינו יברך אותם אפי' שלא נזכר אלא עד שגמר הדלקת כולם. בן א"ח פ' וישב אות יו"ד. ועיין לקמן אות ח"י ואות כ"ב:

יא[עריכה]

יא) הוה עובדא דהתחיל לברך הב' ברכות בחושבי שהיה שמן ולא נמצא כי שכחו מליתן שמן ומצאתי להט"ז סימן רע"א ס"ק י"ט ולהכר"ש בסי' זה דאם השמן היה לפניו א"צ לחזור ולברך וענין כזה איתיה בפו' לענין ברכת הפרי בכמה סיגים עיין בהם. רו"ח אות א':

יב[עריכה]

יב) כתב הרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג כשאחר מברך מברך על הדלקת נר חנוכה ושכן מצא בגליון תו' וכתב הב"ח דה"ד כשהשליח כבר הדליק לעצמו אבל אם נשתתף עם זה בפריטי יברך להדליק יעו"ש והמנהג אפילו כשכבר הדליק לעצמו לברך להדליק. שכנה"ג בהגה"ט או' א' פר"ח. א"ר אות ב' והא דמברך לאחר דוקא כשעומד אצלו בשעת ברכה אבל בע"א אין לברך כיון שמצוה מוטלת על גוף האדם. א"ר שם בשם הב"ח. וכ"כ לעיל סי' תרע"ה או' ך':

יג[עריכה]

יג) ואחר יכול לברך והוא ידליק. מ"א סק"ד. א"ר שם. א"א אות ד' אבל ברמ"א סי' תרע"א (ססעי' ז') מוכח דהמברך צריך להדליק וכ"כ הרא"ה בב"ה דף כ"ב יעו"ש. ער"ה אות א' מיהו דעת האחרונים להתיר כמ"ש לעיל סי' תרע"ה או' ך' ואו' ט' יעו"ש:

יד[עריכה]

יד) שם. ושהחיינו. הך שהחיינו לא נתקן אלא על ההדלקה או על הראייה הא לאו הכי לא יברך והא דאמרינן בכל מערבין זמן אומרו אפי' בשוק ההוא בזמן דרגל. פר"ח:

טו[עריכה]

טו) מי שמדליק לחבירו יברך שהחיינו והוא נפטר בכך אם עומד שם אבל מי שהדליקו עליו בביתו והוא בספינה או עשה שליח להדליק לבני ביתו והוא אינו בבית לכ"ע צריך לברך שהחיינו כשידליק. פר"ח:

טז[עריכה]

טז) שם. ואם לא בירך זמן וכו'. כ"כ הרא"ש ואו"ח ושה"ג וריא"ז עי"ש ומבואר בחי' הריטב"א לסוכה דף מ"ז דאפי' עשה המצוה ופשע ולא בירך מברך אח"כ יעו"ש. ער"ה או' ג':

יז[עריכה]

טוב) שם. מברך בליל שני וכו'. וכן הדין ברואה. רש"ל בתשו' סי' פ"ה. כנה"ג בהגה"ט:

יח[עריכה]

חי) שם. מברך בליל שני וכו'. ונראה דכ"ש דמברך בו בלילה אם נזכר כל זמן שהנרות דולקות דלא גרע מהרואה אותן שמברך בלילה הראשונה שתים. שו"ג או' ג' וכ"כ לעיל או' יו"ד:

יט[עריכה]

יט) שם. או כשיזכור. בשאר הלילות בשעת ההדלקה. לבוש. ור"ל בשעה שמדליק או שעדיין הנרות דולקות וכמ"ש באו' הקודם ולא אח"כ. ועיין לעיל או' י"ד:

כ[עריכה]

ך) [סעיף ב'] מליל א' ואילך מברך ב' להדליק ושעשה נסים שהרי כל שמונה הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת זמן הגיענו. רש"י שבת כ"ג ע"א. ופי' דבריו שלענין זמן אנו מברכין לו ית' שנתן לנו חיות עד זמן שנעשה בו הנס והיינו שנתן לנו חיות שנה תמימה על העבר אבל מיום ליום אף שנתוסף הנס אין שייך לברך על נתינת חיות יום נוסף אלא די בתחנת הזמן. ט"ז סק"א. והמאמ"ר או' ג' כתב דזה דומה לזמן שאומרים ביו"ט של פסח דסגי לכל הימים ואין חוזרין ומברכין זמן ביו"ט אחרון לפי שאינו יו"ט בפ"ע וה"נ כל ח' ימי חנוכה שם יו"ט אחד הם משא"כ ברכת הנס שראוי לברך אותה ליתן שבח והודאה על הנס שהיה מתחדש בכל יום יעו"ש:

כא[עריכה]

כא) שם הגה. ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק דבעינן ברכה עובר לעשייה. ט"ז סק"ב. מ"ב או' ד' ועיין לעיל סי' כ"ה סעי' ח':

כב[עריכה]

כב) ואם הדליק נר חנוכה ושכח לברך על הדלקתה ורק קודם שהדליק כולם נזכר שעדיין לא בירך יש לו לברך כל הברכות. ואם נזכר לאחר שהדליק כולם אין לו לברך ברכת להדליק רק ברכת שעשה נסים ושהחיינו. תשו' רע"א מה"ת סי' י"ג. מ"ב שם. וכ"כ לעיל או' יו"ד יעו"ש:

כג[עריכה]

כג) [סעיף ג'] מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק וכו'. אבל אם ידליק אח"כ באותו לילה לא יברך אראייה כיון דיוכל לברך אח"כ על ההדלקה. ט"ז סק"ג. מ"ב או' ה':

כד[עריכה]

כד) שם. וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו וכו'. הב"ח והפר"ח והא"ר פסקו דאף אם מדליקין בתוך ביתו יברך על הראייה ולי נראה דכיון דהסמ"ג והרשב"א והר"ן וסיעתם פסקו כסברת מרן הכי נקטינן דספק ברכות להקל ומה גם דהרשב"א כתב בחי' דסברת רבוותא דפליגי אין להם על מה שיסמוכו. ברכ"י או' ג' וכן הסכים הט"ז סק"ד כפסק הש"ע משום דק"ל סב"ל. וכ"כ שכנה"ג סי' תרע"ז בהגה"ט או' ג' וכ"כ המ"א סק"א. שו"ג או' ה' מ"ב או' ו':

כה[עריכה]

כה) וראוי לכל ירא שמים להזהיר לאשתו קודם נסיעתו שתהיה זהירה בזה להדליק תיכף בצאת הכוכבים והוא יסמוך עליה ומ"מ כשיבא לאושפיזא ידליק בלא ברכה ויהדר לשמוע הברכות ממי שחייב להדליק ויענה אמן (ור"ל ואח"כ ידליק) ואם אין אחר עמו והוא בבית נכרי או שבא לאחר שכבר הדליקו שם ידליק ויסמוך על הפו' דפטור מלברך ככל דין סב"ל. ח"א כלל קנ"ד או' ל"ג:

כו[עריכה]

כו) שם. אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן אם אשתו הדליקה עליו בראשון א"צ לברך שהחיינו כשמדליק. מ"א סק"ב. והיינו אעפ"י שלא ראה בליל ראשון ולא בירך על הראייה אפ"ה אינו מברך שהחיינו כשמדליק בליל שני. א"א או' ב' מ"ב או' ז':

כז[עריכה]

כז) שם. אינו חוזר ומברך שהחיינו. המו"ק ערער ע"ז ודעתו נוטה לחזור ולברך שהחיינו יעו"ש ולענין דינא ודאי דלא יחזור לברך דספק ברכות להקל. מחב"ר או' ג':

כח[עריכה]

כח) [סעיף ד'] אחר שהדליק אומר הנרות הללו וכו'. ויברך כל הברכות עובר לעשייתן ומיד אחר גמר הדלקת הנר הראשון שהוא עיקר יאמר הנרות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות וכו' רש"ל בתשו' סי' פ"ה. ט"ז סק"ה. מ"א סק"ג. ומ"מ מי שאומר הנרות הללו לאחר שהדליק הכל נמי שפיר דמי. מש"ז או' ה' מ"ב או' ח' וזו הנוסחא הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל ניסך ועל ישועתיך לא תשנה ולא תוסיף ולא תגרע והטעם מפירש וסי' ל"ו תיבות לבד הנרות הללו כאלו אמר הנרות הללו ל"ו הן. רש"ל שם. וכ"ה הנוסחא בטור ומיהו נוסח יש בו ט"ל תיבות לבד מנרות הללו ועיין א"ר או' ח' שכתב שאין לומר תיבת הם רק הנרות הללו קדש יעו"ש ועיד עיין מחה"ש שכתב דגם תיבות הנרות הללו קודש וכו' שתי תיבות הנרות הללו אינו מן המנין ואז החשבון מכוון יעו"ש. ומיהו יש מחסרין תיבת ועל וכך אומרים כדי להודות לשמך על נפלאותיך ניסך ישועתיך ובזה יבא החשבון מכוון. והם כנגד ל"ו נרות שמדליקין בכל ח' ימי חנוכה דהיינו בליל ראשון א' בליל שני ב' וכו' סך הכל של ח' לילות הם ל"ו:

כט[עריכה]

כט) וכתב שם המ"א ובהני תיבות הנרות הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכה עכ"ל ור"ל כי בפסוק בהעלותך את הנרות כתיב הנרת חסר ו' לב"ש:

ל[עריכה]

ל) שם. אחר שהדליק אומר הנרות וכו'. י"א שיאמר כן קודם שיברך שעשה נסים ואין זה מחוור להפסיק בברכות אלא אחר כל הברכות יאמר אותו וכן אנו נוהגין פר"ח. ור"ל לאחר שיאמר כל הברכות ויתחיל להדליק כולם או מקצתם כדי שלא להפסיק בין הברכות להדלקה כמ"ש לעיל או' כ"ח יאמר הנרות הללו וכו' ואחר שיאמר הנרות הללו וכו' יאמר מזמור שיר חנוכת הבית וכו' ולמנצח בנגינות מזמור שיר וכו' פת"ע או' יו"ד. ועיין לעיל סי' עת"ר סוף או' כ"ו:

לא[עריכה]

לא) [סעיף ה'] יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני וכו'. כ"כ ב"י בשם מהר"י קולין שורש קס"ד. וכ"כ בדרשות מהרי"ל ה' חנוכה. והב"ד ד"מ או' ב' וכתב וכן נוהגין. וכ"כ בשער הכוו' דף ק"ח ע"ג דסדר הדלקת הנרות היה נוהג האר"י ז"ל כנוסח הכתוב בב"י ז"ל על הטורים וגם בס' ש"ע והוא כי בלילה הא' ידליק הנר שבצד ימינו שהוא היותר רחוק מן הפתח מכל ז' נרות. ובליל שני ידליק נר הב' לי שהוא יותר סמוך אל הפתח יותר מן הא' ואח"כ יפנה אל ימין וידליק הנר הראשון וכעד"ז כל השאר הלילות עד שנמצא כי בלילה האחרונה מדליק הנר שבצד שמאלו שהוא הנר היותר קרוב וסמוך אל הפתח ומתחיל בו ונפנה לצד ימינו הקרוב קרוב קודם ונמצא כי הנר הא' מכולם שהוא בצד ימין המדליק נדלק אחרון בלילה האחרונה עכ"ל וכ"כ בס' פע"ח שער י"ט פ"ד. וא"כ כיון שכ"ה דעת מרן ומור"ם והאר"י ז"ל הכי נקטינן וא"צ להאריך בדברי האחרונים:

לב[עריכה]

לב) ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניסה להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים. ב"י ור"ל אף כשאין מזוזה ומניח הנרות בימין הפתח כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ז' ג"כ מדליק משמאל לימין אבל רש"ל בתשו' סי' פ"ה כתב דכשאין מזוזה ומונחין בימין הפתח צריך להתחיל בנר הימינו שהוא סמוך לפתח ונמצא שלא יהא פונה לימין אלא מימין לשמאל וע"כ המדקדק יניח לאורכן בטפח הסמוך לפתח שאז כולן שוין בענין טפח הסמוך לפתח שכולם סמוכין בכניסת הפתח ואז ידליק משמאל לימין וכ"פ הב"ח. ומט"מ כתב בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה. מ"א סק"ד. אבל דעת ב"י וש"ע וד"מ דלעולם מתחילין להדליק בשמאל כדי להפנות לימין בין שמדליק בימין הכניסה בין בשמאל ושכן המנהג. א"ר או' ט':

לג[עריכה]

לג) שם. כדי להפנות לימין. וכ"ה ביומא דף נ"ח דזה מקרי דרך ימין וכ"ה בתשו' מהרי"ל סימן מ' מ"א סק"ה. וכ"ז למצוה מן המובחר כי אין להקפיד באיזה צד יתחיל כיון דיש צדדין לכאן ולכאן. שו"ג בסוף הסימן:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון