מהר"צ חיות/מגילה/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
הגהות הב"ח
פני יהושע
חתם סופר
מהר"צ חיות
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מהר"צ חיות TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

הלא כתבתי לך שלישים שלישים ולא רבעים. נ"ב הנה פי' הרב פני יהושע נכון ואמת דמרדכי ואסתר רצו שיהיה המגילה שלהם נכתב והנה לא היה באפשרות לכוללם בכתבי קודש כיון שלא ידעו עדיין רמז לזה וא"כ אסור להוסיף על כתבי קודש ואם לעשות מגילה זאת מדור בפני עצמה אסור דנאמר כתבתי לך שלשים היינו כתבי קודש ושלשים תורה נביאים וכתובים דוקא ולא לספח עוד סדר רביעי. ועפ"ז הבנתי ג"כ לשון סדר עולם בסופו וז"ל עד כאן היו הנביאים משמשים ברוח הקודש מכאן ואילך הט אזנך ושמע לדברי חכמים וכו' ונאמר הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת ולכאורה קרא זה אין לו ענין להפסקת הנבואה אבל לפי הנ"ל ניחא כיון דכתב שלשים ודרשינן ולא רבעים והיינו אסור להוסיף מאומה על כתבי קודש והטעם שכיון שכבר נפסקה הנבואה מישראל שוב לא יוכלו שאר הנביאים להתדמות לכתבי קודש ונכון:


תני רב יוסף שתי מתנות לאיש אחד. נ"ב שאלני חכם אחד מופלג מדוע אין מברכין על מ"ע דדברי קבלה דמשלוח מנות כמו שמברכין על מקרא מגילה וא"ל כמ"ש הרשב"א סי' י"ח דאין מברכין על מצות צדקה כיון דאין בידו של נותן לקיימה דאם אין העני מקבל הצדקה הרי לאו כלום עביד וכאן נמי. אולם איפכא מבואר באו"ח סי' תרצ"ה ס"ד דאפילו לא רצה לקבל מ"מ המשלח יצא ידי מצוה.

והנה החכם הזה ירצה להחליט דמשלוח מנות איננו מצוה רק מנהג נביאים וכמו דקי"ל דאין מברכין על חיבוט ערבה דמשום דמנהג נביאים אין מברכין ע"ז. אולם לשון הטור והרמב"ם משמע דהוא מצוה ואינו מנהג ואע"פ שהרמב"ם כ' בהל' חנוכה ומגילה בפתיחה ויש בכללם שתי מצות מד"ס היינו קריאת מגילה והדלקת נר חנוכה מ"מ הרי לא חשוב הלל בפתיחה אף על פי דבר"ח מנהגא ולא בחנוכה דכלל מצות הראשיות והפרטים המה מונחים בהעיקר ובפי' אמרו דא"צ לברך שהחיינו על סעודה ומשלוח מנות מפני דהוא בכלל שהחיינו דקריאת מגילה (עי' מג"א סי' תרצ"ב ס"א) וכן הסעודה ומשלוח מנות הם בכלל ברכה שעשה נסים דרק מכח הנס נתחייבו במצות אלו ופשוט:


תוס' ד"ה נאמרה. אבל לא ניתנה לכתוב ברוה"ק רק מדרבנן. נ"ב הפני יהושע הקשה דא"כ איך עקרו רבנן דבר מה"ת הרי דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם והביא מהך (גיטין ס ע"א) דהתירו הכתיבה בספרי דאגדתא. ואולם זה היה בזמן אחרון אבל גם בזמן תלמידי שמאי והלל הותרה הכתיבה למגילת תענית (שבת יג ע"ב) מפני שחבבו הצרות ועי' רש"י שם דמש"ה קרי מגילה לפי ששאר כל משנה וברייתא לא היו כתובין דאסור לכתוב ועי' (עירובין סב ע"ב) כגון מג"ת דכתיבא ומנחא ועי' רש"י (תענית יב ע"ב) האי דאמר דכתיב על מג"ת דהיתה נכתבת מגילה זאת לזכרון נסים ועי' רש"י (תענית טו ע"ב) סוף המשנה מג"ת נכתבה בימי חכמים אע"פ שאין כותבין הלכות וקתני כל הכתוב כאילו היה מקרא וניתנה ג"כ לדרוש וא"כ גם מגילת אסתר דג"כ זכרון נסים לא גרע דלא ניתנה לכתוב מה"ת וג"כ אינו בכלל שלישים ולא רבעים דהרי אינו שוה לכתבי קודש ולא הוי רק כספרים חיצונים וכמג"ת ואף על גב דאמרו בירושלמי סנהדרין פ' חלק ובמדרש דאסור להוסיף על כתבי קודש היינו דוקא שיהא דינם ככתבי קודש אבל כיון דאין מטמא הידים ואינו דומה להדברים שנאמרו ברוה"ק אין כאן בל תוסיף:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף