רש"י/תענית/יב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ב

תיר. ער כדמתרגמינן (בראשית מא) ויקץ ואיתער:

אהדורי סברא. אם צריך ממנו דבר שצריך הרהור אינו יודע לומר בעוד שמתנמנם:

וכי מדכרו ליה מדכר. כזה שמעת מדכר:

יחיד שקבל עליו תענית. סתם ואינו יודע איזה תענית קבל עליו אם של יחיד [1]אם של צבור:

ואסור בנעילת כו'. שמא תענית צבור כשלש ראשונות או כז' אחרונות קיבל עליו:

קאתו רבנן לתעניתא כו'. בתענית צבור וסברי לה כשמואל דאמר אין תענית צבור בבבל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:)[2] דאסור בנעילת הסנדל ובכל הני:

איקפד רב ששת דלמא מיכל נמי אכלי. ופורשים מדרכי צבור ולית ליה דשמואל ואנן האידנא נהגינן כשמואל:

אפנתא. אישקריפי"ט:

מחלפי. ביומא דתעניתא:

לצעורי בעלמא. אי מצי מצער נפשיה ואי לא[3] לא יהא אלא ([4]ליומא) אחרינא:

ואפילו בשבת. יכול להתענות כדי שיתבטל צער גופו:

בשני מטין עם חשיכה. ולא נועלין ולא פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוה ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:

קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים. כל יושבי הארץ בית ה' אלהיכם וזעקו אל ה':

מה עצרת. שבועות ושמיני עצרת:

אי מה עצרת. איסור מלאכתו מאורתא:

דומיא דאסיפת זקנים ביום. דבלילה כל אחד בביתו ואינן נאספין:

מסייע ליה לרב הונא. הא דפשיטא לך דאסיפת זקנים ביום:

דאמר מצפרא כינופיא. ביום תענית צבור מתקבצין ובאין לבית הכנסת מן הבקר:

היכי עבדי. מאי עבדי בכינופיא דמצפרא ובכוליה יומא דתעניתא:

מעיינין במילי דמתא. דרישה וחקירה לבדוק במעשיהם בעסקי בני העיר אם גזל וחמס ביניהן ומפייסין אותן:

ריבעא דיומא. מחצות ואילך עושין ב' חלקים:

בפלגא. דהיינו ריבעא דיומא קרו ויחל משה ומפטירין דרשו את ה' בהמצאו:



שולי הגליון


  1. ד"ה יחיד כו'. אם של צבור אסור כו'. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור שמא ת"צ. בשלש אחרונות או בשבע כו' (הגהות הב"ח).
  2. בפ' מקום שנהגו דליאסר בנעילת הסנדל (הגהות הב"ח).
  3. ואי לא מצי לא מצער נפשיה. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור לא יהא אלא נדר וכי אינו משלם את נדרו ליומא אחרינא (הגהות הב"ח).
  4. [צ"ל כיומא אם לא דמלת אלא היא בטעות]. גליון ש"ס וילנא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף