חתם סופר/מגילה/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
הגהות הב"ח
פני יהושע
טורי אבן
חתם סופר
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות. יל"ד מה כתבוני ועוד מה הקנאה ופרש"י דחוק ועוד מהו כבר כתובה אני הל"ל כתובה אנו הנה אמרו טעם על מה נקראת מגלת אסתר ע"ש שהי' אז בהסתר פנים לכן לא היה נס מפורסם כמו בפרעה וסנחרב אלא הכל בטבע ואמרו שזה הטעם בעצמו שלא נזכר במגלה שם שמים מפני שהי' בהסתר אך הראב"ע כ' טעם אחר שלא נכתב שם במגלה שלא יעתיקוהו הפרסי' ויכתבו במקום השם הקדש שם ע"ז והנה אם יודע זה הטעם להפרסי' יהיה קנאה עלינו אך אם המעשה כבר נכתב בספר דברי הימים שלהם קודם שכתבוהו חכמים למה להם להעתיק המגלה וע"כ יבינו מה שאין כתיב בה שם אינו מפני העתקה שלהם כי אין לחוש לזה רק מטעם אחר והא"ש שאסתר שלחה כתבוני דייקא על שמי אסתר בהסתר פנים בלי שם והשיבו חז"ל זה א"א כי הפרסי' יאמרו שעשינו כן מפני ההעתקה שלהם נמצא שאנו מטילים קנאה עלינו והשיבה כבר כתובה אני למלכי מדי ופרס ולא יצטרכו להעתיק המגלה וממילא יבינו שלא מפני זה עשינו כזאת ואין כאן קנאה ודוק:

כתב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה. פי' כתב היינו מ"ש כאן שעלי' כתיב כתב לך הדברים האלה כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית וגו' זאת הוא משנה תורה דעלי' אתמר וזאת התורה אשר שם משה וגו' זכרון דברי הנביאים שלא הוסיפו ופחתו אתורת משה כ"א באו להזכיר העם על שמירתה וכן מסיים סוף ספר נביאי' זכרו ת"מ עבדי בספר זה מגלת אסתר שנקראת ספר לקמן ועי' מה שנתקשה בזה בטו"א:

אסתר אינה מטמאה א"ה. עתוד"ה נאמרה כו' ויש לעי' דהאי מזמור אילת השחר אינה מפורש דמשתעי באסתר כלל רק מדקרי אילת השחר והיינו הנס האחרון דומה לשחר שהוא סוף הלילה וא"כ אה"נ למ"ד לא ניתן לכתוב קאי אנס דסנחרב שהי' הנס האחרון קודם לאסתר ומאי פריך התם למ"ד לא ניתן לכתוב מאי איכא למימר דלמא הוא מוקי לי' בנם אחר וי"ל דמ"מ לא מיקרי נס אחרון כיון דאיכא מגלת אסתר אחריו שניתן לכתב מדרבנן מיהת ונהי דמשום הא לא מיקרי מגלה ניתן לכתוב כיון דמרבנן בעלמא הוא מ"מ גם הנס שלפניו לא נקרא נם האחרון כיון דאיכא אחריו מגלת אסתר שניתנה לכתב מדרבנן בשרטוט טפי מחנוכה ויש לכוון כ"ז בכונת התו' והמרש"א נדחק וק"ל:

נאמרה לקרות ולא נאמרה לכתוב. נלע"ד דנאמרה לקרות היינו לספר המעשה בכל שנה דוגמת יציאת מצר' בליל פסח בלי סדר וכוונה כ"א כל א' יספר באר היטב לבני ביתו עובדא הכי הוה דאלת"ה אלא שמצווה עלינו עפ"י רה"ק לקרות ממש אלו הדברים בלי תוספת וגרעון רק שלא לכתבן איך יאמר אגרת וספר דמני' נלמד דבעי שרטוט וגידין והלא לא ציוה לכתבן כלל אע"כ ברה"ק לא נאמרו אלו הדברים כלל לדעת שמואל ועי' לקמן בסמוך:

תניא רא"א אסתר ברה"ק נאמרה כו' ויודע הדבר למרדכי. בט"א הק' איך יחוייב מזה שהמגלה ניתנה ברה"ק הואל ושמש מרדכי ברה"ק הלא גם גבי אסתר כתי' ותלבש אסתר מלכות ודרשי' שלבשתה רה"ק ומנינן לקמן בז' נביאות ולא מייתא מינה ראי' וכן שלמה השתמש ברה"ק בלי ספק ואפ"ה פליגי בקהלת לעיל בסמוך ולע"ד נ"ל ליישב דלכאורה כל הני תנאי לא פליגי אהאי פלפלא חריפתא דשמואל קיימו למעלה מה שקבלו למטה אלא משום דהתם לא משמע שניתנה לכתוב דהרי שמואל מרא דהך מילתא ס"ל נאמרה לקרות ולא לכתוב והנהי תנאי כולהי ס"ל ניתנה לכתוב ושפיר מייתי אי הי' מצוה עלינו ברה"ק לספר בכל השנה מעשה הנס באר היטב כמוכח מקיימו וקבלו איך אתו רבנן ותקנו לקרות בזה הלשון דוקא ויאמר המן בלבו ולא הודיענו מי הגיד לנו שאמר כן בלבו או מי הודיע למרדכי סוד בגתן ותרש וא"כ לא נצא י"ח כפי המצווה מרה"ק לספר הכל באר היטב וגלגול וסבות כל דבר ודבר אע"כ שרה"ק ציוה לנו זאת הקריאה בעצמתה כצורתה וכלשונה זע"ז דחה הש"ס דהיינו באר היטב שהרי יובן ממילא דלא הוה אינש דחשיב למלכא כו' וכן גבי בגתן ותרש יובן שמרדכי הבין בע' לשון שע"כ נקרא בלשן כמבואר במנחות ס"ה א' שבלל לשונות ודרשן ועי' במס' שקלים פ"ה ה"ב:

קיימו למעלה מה שקבלו למטה והיינו דסמיך וקבלו להיהודי' פי' קיימו למעלה וקבלו היהודי' ומדאקדים קימו לקבלו שהוא שלא כדרך ע"כ מרמז נמי למ"ש תו' קימו מה שקבלו כבר דומי' דקבלת התורה מקדימת נעשה לנשמע ועמ"ש בחי' למס' שבת ובספ"ג דשבועות ודוק:

וזכרם לא יסוף מזרעם. הק' תו' מ"ט לא מייתי קרא דר' יוסף ובדרוש הארכתי והעיקור מרישי' א"ל מסברא כי מצות שמחה ומשתה לא יעברו דמש"ה י"ט לא קבלי כי חששו שמא יבוא דור אחר ולא יקיים ויהי' עונשם קשה לכן קבלו רק שמחה ומשתה קרוב לודאי שיקיימו ואין ראי' מהך רישא אך מוזכרם שהוא קריאת המגילה מזה ראי' גמורה אך ר"י דמייתי מרישא דקרא לטעמי' אזל דס"ל לעיל תר"י שמחה משתה וי"ט מלמד שאסור בעשיית מלאכה משמע דס"ל הכי להלכתא דאל"ה הול"ל שאסר להם בעשיית מלאכה אע"כ ס"ל קבלו עלי' וא"כ מוכח שפיר מרישא דקרא ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף