מראי מקומות/מגילה/ז/א

מראי מקומות מגילה ז א

בתחילה קבעוה בשושן ולבסוף בכל העולם כולו

ראה רש"ש.

כתוב זאת

כאן ובמשנה תורה. למדו זאת מלשון 'זאת' הרומז ל'וזאת התורה' שכוללת כל התורה כולה, וכעין דרשת חז"ל בויקרא רבה (פכ"א) בזאת יבוא אהרן אל הקודש, בזכות התורה 'וזאת התורה'. וכן בריש עבודה זרה אמרו ואין זאת אלא תורה.

אסתר ברוח הקודש נאמרה נאמרה לקרות

נצטוו ברוה"ק לתקן לקרותה ולא שנתחייבו בפרטי הדין מרוה"ק, וכעין שפירש הגרי"ז בפסוקים שבספר זכריה (פרק ז) שעל ידי נבואה נצטוו בית דין שבאותו הדור לתקן הצומות, אבל עצם החיוב הוא מתקנת בית דין ודינו ככל תקנות בית דין. דאל"כ קשה בהא דלעיל (ב.) מכדי כולהו אנשי כנה"ג תקנינהו כו' והתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין. ולמה להו הא דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד ותיפו"ל שנאמרה ברוח הקודש לקרותה, אלא ע"כ כנ"ל דדין תקנה זו ככל תקנות בית דין. (שיעורי רבי שמואל מכות כג: סימן תצז, עיי"ש גם בהערות).

נאמרה לקרות ולא נאמרה לכתוב

עי' רש"י ד"ה הוא דאמר, רשב"א כאן, ריטב"א כאן ד"ה אמר ר' יהודה. ובמגיה על הרשב"א (מהדורת רח"ז דימיטרובסקי) ציין לעיין בזה עוד במהרשד"ם (או"ח סימן כג), בשו"ת מהרש"ך (ח"ב סימן רטו), בספר מעשה חייא (דף י"א ע"א והלאה) ובשו"ת מהרי"ט צהלון (סימן קטז).

אמר שמואל אסתר אינה מטמאה כו'

ברמב"ם משמע שלא פסק כשמואל, וכ"כ המגן אברהם (סימן קמז סק"א), וראה רש"ש משכב"ז.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף