שו"ת הרשב"א/א/יח

שו"ת הרשב"א ‏ א יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלת למה אין מברכין על המצות כלן כגון המלוה את חברו והטוען עמו וכיוצא בהן.

תשובה זו שאלה עמוקה ודבר שעמדו עליו הראשונים זצ"ל ונסתבכו בו הרבה מפני מה מברכין על מקצתן ואין מברכין על כלן ואי זו שמברכין עליה ואי זו שאין מברכין עליה ואין הענין תלוי בטעם אחד שאתן לך כלל אחד בהם.

אלא כל מצוה שאין בה מעשה אין מברכין עליה כגון השמטת כספים וכיוצא בהן.

וכן אין מברכין על מצוה שאינה תלויה כלה ביד העושה מפני שאיפשר שלא יתרצה בה חבירו ונמצא מעשה מתבטל כגון מתנות עניים והלואת הדלים ונתינת צדקה והענקה וכיוצא בהם.

וכן על דבר שהוא מסור לבית דין כגון עשיית הדינין שמא לא יקבלו בעלי דין את דעתו.

וכן כל מצוה שהיא באה מתוך עברה כגון השבת הגזלה וחזרת הרבית שלא צונו לגזול כדי להשיב. וליקח את האם כדי שנחזר ונשלח אותה ועל כיוצא באלו.

וכן מתנות כהונה אין מברכין על נתינתן דאין הישראל נותן משלו אלא שהשם יתברך זכה אותן לכהן ומשלחן גבוה קא זכו. ונתינת שקל בשנה כיוצא בו וכדכתיב כי ממך הכל ומידך נתנו לך.

אבל על פדיון הבן ועל הפרשת חלה ומעשרות מברך מפני שאינו מברך על הנתינה אלא על ההפרשה ועל הפדיון שתלויין בו. ואין מברכין על מצוה שעיקרה אינה מצוה כגון חליצה ויבום שהעיקר משום פריה ורביה והיא אינה מצו[ו]ה על פריה [ו]רביה וכן על הגרושין משום דיש מקצת הגרושין שהן בעברה כגון שלא מצא בה דבר עברה ומגרשה ששנ[א]וי המשלח. ואף על פי שיש מצוה במקצתן כגון אותן נשים שנשאו בעברה שמצוה לגרשן לא פליגי רבנן לגרושין שיברך במקצת הגרושין ולא יברך במקצתן.

וכן אין מברכין על מיתות בית דין לפי שהשם יתברך חס על בריותיו ואינו חפץ במיתתן של רשעים ולפיכך אין מברכין עליהן וכענין שאמרו שאין אומרין הלל בראש השנה מפני שהוא יום הדין וכדאמרינן באין מפסיקין בקללות לפי שאין אומרין ברכה על הפורענות.

וכן על ביקור חולים ותנחומי אבלים והבאת שלום בין אדם לחבירו מפני שהן תלויות ביד אחרים דדילמא לא מקבלי מיניה ובידם לעקור ממנו מצוה זו.

ומנא לן דלא מברכין על מצוה הבאה בעברה דתני רבי אליעזר בן יעקב הרי שגזל סאה של חטים טחנן ואפאן וכו' עד בוצע ברך נאץ ה' וקאמר רבא טעמיה דרבי אליעזר בן יעקב משום דהוה ליה מצוה הבאה בעברה.

ומנא לן דכל מצוה שאיפשר למיעקרה אף על גב דהשתא לא מיעקרא כמאן דמיעקרא דמיא דתנן בפרק אלו נערות כיצד שותה בעציצו אפילו חגרת ואפילו סומא [ואפילו היא מוכת שחין נמצא בה דבר ערוה או] שאינה ראויה לבא עליה שאינו רשאי לקיימה שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו. ואמרינן עלה בגמ' וניתי עשה ונדחה לא תעשה כגון מילה בצרעת דלא אפשר דלא לקיומה לעשה אבל אי אמרה דלא בעינא לה מי איתיה לעשה כלל. אלמא כיון דאפשר למיעקריה לעשה אף על גב דאכתי לא עקרא ליה הוה ליה כמאן דליתי דהא לא קביעא הואיל ומשום הנאה דילה חייביה רחמנא למינסבה וכיון דאמרה לא בעינא לה להאי הנאה איעקר ליה מצות עשה שבהם וגמרינן מינה למורא וכבוד אב ואם ועמידה בפני רבו הואיל ואפשר למיעקריה להאי עשה דידהו שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול.

ומנא לן דמתנות כהונה אין מברכין עלייהו משו[ם] דאמרינן דכהנים משלחן גבוה קא זכו. וגבי דהוא ממתנות כהונה נמי אמרינן קנאו השם ונתנו לכהנים וכדמברר בבבא קמא דשמעינן מינה דמאן דיהיב מתנות כהונה לא יהיב ליה מדידיה אלא דרחמנא נינהו כדכתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי.

וכך השיב הרב רבי יוסף אבן פלט ז"ל להרב רבי אברהם ב"ר דוד:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף