מגן אברהם/אורח חיים/תקפא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) באשמור'. מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט בעה"ז והוא עת רצון (הגמ"נ) ועמ"ש סי' א':
(ב) מר"ח אלול ואילך. אבל בר"ח א"א סליחו' ותחנונים: כתב הח"ש ולבוש ומ"ב ושל"ה דיש להתחיל לתקוע מיום ראשון דר"ח אלול דאז הוי מ' יום שלפני יה"כ כמו שעלה משה בהר כדאיתא בטור וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ל וכתב דהנוהגים להתחיל ביום שני טעמייהו לתקוע ל' יום עם ב' ימים של ר"ה ול"נ דהטעם כמ"ש התוס' בב"ק דף פ"ב בשם התנחומא דמשה עלה ביום שני דר"ח אלול רק שעברו' לאלול דהאי שתא וא"כ אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום שני:
(ג) שבוע שלפניו. כדי שיוכלו להתענו' ד' ימים לפני ר"ה נגד ב' ימים דר"ה ושבת ועי"כ שאין מתענין ונ"ל דהמתענה בר"ה א"צ להתענות רק ב' ימים לפני ר"ה אף על גב שנהג כבר להתענו' דלא היתה כוונתו אלא לתשלומין ועכשיו שמתענה בר"ה א"צ תשלומין עמ"ש סי' תקס"ח ס"ב וסי"א: צריך להתעטף בשעה שאומרים י"ג מדות (לבוש) עסי' י"ח וסימן מ"ו וסימן תקס"ה:
(ד) ואבל אסור כו'. אבל תוך יב"ח אסור להתפלל בימים נוראים דהא דינם כרגלים לכל מילי וגם בנגינת קדיש דידהו אכן בדליכא חזן אחר שרי (מהרי"ל בתשוב' סי' קל"ו ד"מ מ"צ הגמ"נ ה' י"ה ועבי"ד ססי' שע"ו):
(ה) יכול האבל. וה"ה בעי"ה (כ"ה) ונ"ל דדוק' במקום שמרבי' בסליחו':
(ו) וידקדקו. נהגו לעבור לפני התיבה פרנסים ומנהיגים שיודעים בצער הדור (ד"מ מרדכי רוקח), נהגו שמי שמתחיל להתפלל או לתקוע אין ליתן המצוה לאחר כמ"ש ס"ס קנ"ג וע' בזוהר:
(ז) כל היום. אפי' ערבית שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (מ"צ) ונ"ל דמטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליאר צייט ויש קצת ראיה לזה ממ"ש סי' קע"ד ע"ש דאפי' איכא דעדיף מיניה הוא קודם ע"ש ועססי' נ"ג ס"ך:
(ח) נוהגין וכו'. ביום ראשון של סליחות נהגו רוב הקהל להתענו' (טור מ"צ):
(ט) ער"ה. אפי' תינוקו' מתענין (מהרי"ל סי' ג') כ' הרב"י אף על גב דאיתא במדרש דבער"ה הגדולים מתענים נהגו כלם להתענו' משום דבדבר של צער הרוצה לעשו' עצמו גדול עושה כדאי' פ"ג דתעני' עכ"ל וצ"ע דהוא בעצמו לא פסק כן רסי' תקע"ה ע"ש ול"נ דבשלמא התם מתענה על צרת הצבור אמרינן לא חשיבת את למבעי' רחמים עליהם וכמ"ש רסי' תקע"ט משא"כ כאן דכל אחד מתענה על עונותיו דהא יש מתענים יותר מזה א"כ ליכא יוהרא, ומה שמתענים בזה היום דוקא היינו משום דהוא יום רצון כדמצינו במדר' שהגדולים מתענים כנ"ל, ואף על גב דהי' ימים הם ימי רצון יותר דאפי' הבינונים מתענים ואם אנו מחזיקים עצמנו לגדולים ק"ו לבינונים מ"מ אין יכולין לעמוד בזה להתענו' כולם וגם מתענים עכ"פ צום גדלי' א"כ כיון שהתענו ער"ה אין צורך עמ"ש סי' תקע"ו, כתוב בשל"ה הש"צ והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם מכל דבר המביא לידי טומאה וילמדו הכוונו' מהתפלו' והתקיעו' והוא מהזוהר:
(י) א"צ להשלים. אפילו בער"ה משום צריכים להוסיף מחול אל הקודש (לבוש) ואפי' מי שאינו מתענה כל הי' ימים א"צ להשלים וא"א אלהינו ואלהי אבותינו כו' לפי שאינו ת"צ (ד"מ) עיין סי' קכ"ח וסי' קכ"ט:
(יא) יכולים לאכול. השייכים לברית ומי שירצה (שם) פירוש דאין חובה לאכול רק מי שירצה בע"ה אבל השייכים לברית מצוה לאכול ולאכול בביתו אסור עד המילה חוץ מבעל ברית ונ"ל דיש לעשותה קודם שעה עשירית עסי' רמ"ט:
(יב) משום חקות העכו"ם וכו'. והלבוש כתב משום שאסור להתענות בעי"ט וכ"כ בהגמ"נ ועמ"ש סימן רמ"ט וקשה דא"כ גם הבכורים היה להם לאכול בע"פ ואפשר כיון דלאו רובא דעלמא נינהו לא מפרסמא מלתא כולי האי ומיהו לטעם הלבוש צ"ע, כ' בש"ל אין מניחין לאבל ביום קבורה להתענות בתענית שלפני ר"ה עכ"ל ואנן קי"ל בי"ד סי' שע"ה דמותר להתענו' ומ"מ יש ללמוד מזה שיש להקל בתעניו' אלו במקום שיש מקצת חולי וא"צ התרה[1] עיין סימן תרפ"ו אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור:
(יג) באשמורת. מפני שרגילין לסיים קודם עלות השחר (מהרי"ל) ר"ל כיון דרוב הפעמים רגילין לסיים קודם ע"ה תקנו לנפול אף אם אירע פעם א' שממשיך על היום נופלין וכ"מ בלבוש וגם לענין תפלה לא מקרי יום עד הנץ החמה:
(יד) ואין תוקעין. להפסיק בין תקיעו' דרשות לתקיעו' דחיוב לכן מפסיקים ביום כ"ח (לבוש) משמע שגם בלילה שלפניו אין לתקוע ומ"מ בביתו מותר לתקוע להתלמד דדי כשמפסיק בבה"כ אבל במנהגים כתוב הטעם לערבב השטן א"כ אין לתקוע כלל:
(טו) משום קרי. ולכן אל ישמש בליל ר"ה אך אם הוא ליל טבילה חייב לקיים עונתו ויחזור ויטבול בשחרית (של"ה) ובכ"ה כתב לא ישמש מטתו בשני הלילות אא"כ היתה טבילת מצוה שלא היתה יכולה לטבול קודם לכן אז מותר ויחזור ויטבול בשחרית:
(טז) על הקברות. ולהשתטח על קברי הצדיקים (שם) וכ"ה בגמ' ויקיף הקברות כדאיתא באגודה פ"ק דמ"ק ואין לילך על קבר א' ב"פ ביום א' (כתבים):
(יז) ונותנים צדקה. קודם שיאמר התחינות, כשמתחילין סליחה אומרים אלהינו ואלהי אבותינו חוץ מסליחה המתחלת בשם הג"ה במנהגי מהרי"ק:
- ↑ בשו"ת עולת שמואל למהר"ש קוידר (סי' פ"א) הקשה על דברי רבנו מדברי המחבר ביורה דעה (סי' רי"ד סעיף א') שכתב להדיא 'הלכך מי שרגיל להתענות תענית שלפני ר"ה ושבין ר"ה ליוה"כ וכו' ורוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא, צריך ג' שיתירו לו'. וכתב שם דאולי בשעה שכתב רבנו הך מילתא נעלם ממנו הך דין של המחבר דאל"ה הי' לו להביאו ולחלוק עליו. עכת"ד. ע"ש מש"כ בזה עוד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |