ביאור הגר"א/אורח חיים/תקפא

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א נוהגין כו'. שהן ימי רצון ימי משה בהר לקבל לוחות האחרונות. רא"ש סוף ר"ה ומרדכי ריש ר"ה וע' תוס' דב"ק פ"ב א' ד"ה כדי כו' בשם סדר עולם וגמרא דתענית כ"ו ב' וב"ב קכ"א א' ורש"י שם ועיין בסדר עולם פרק ו' ומש"ש:

באשמורת. קינות ב':

לומר. שם. ע"ז ג' ב' ברכות ג' ב':

מר"ח. רא"ש ומרדכי שם:

מתחילין לתקוע. פרקי ר"א פ' מ"ו והרא"ש הביאו בשינוי לשון קצת:

ויש מקומות. רא"ש ומרדכי שם:

ועומדים. משום ד' ימים החסרים:

ביום א'. ז"ל הר"ן בפ"ק דר"ה ויש לשאול למה אדם נידון בר"ה בשלמא שאר דברים כ"א בזמנו נידון דפסח זמן תבואה כו' כמ"ש בגמ'. ותי' דבר זה למדנו ממ"ש בפסיקתא בשם ר"א בפ' דרשו ה' בהמצאו בכ"ה באלול נברא העולם וזהו מ"ש בגמ' ר"א אומר בתשרי נברא העולם על בריית אדה"ר נאמר שבו נגמר בריית העולם וגרסי' תו התם נמצאת אומר בר"ה נברא אדה"ר שעה ראשונה עלה במחשבה. שניה נתייעץ עם מלאכי השרת. בג' כנס עפרו בד' גבלו בה' רקמו בו' עשאו גולם בז' זרק בו נשמה. בח' הכניסו לג"ע. בט' נצטוה. בעשירי סרח. באחד עשר נידון. בי"ב יצא בדימוס א"ל הקב"ה אתה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדין לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס וכל זה אימתי בחדש השביעי באחד לחדש ולפ"ז מ"ש בפ"ג כמאן מצלינן האידנא זה היום כו' על יצירת אדה"ר קאמרינן אבל בכ"ה באלול תחלת בריאת העולם היא ולכך נהגו בברצלונא וגלילותיה להשכים באשמורת הבוקר בכ"ה באלול כו' עכ"ל בקיצור לפ"ז נהגו במדינותינו ביום א' יום בריאת העולם לפי שכ"ה באלול אינו יום מוגבל בחרו יום השבוע וכת' עוד הר"ן שם ומיהו ה"מ כר"א אתאן אבל לר"י הדק"ל ונ"ל שרצה המקום לזכות את ישראל ולדונם בימי רצון כו'. ואפשר שמר"ה התחיל הקב"ה לרצות למשה וביה"כ נתרצה לגמרי ובהכי אתי שפיר דנקטינן כר"י ולפ"ז אין מקום יקום בכ"ה באלול כו'. ויש מקומות שמקדימין בא' באלול ויש סמך למנהגן לפי שבו התחילו מ' יום כו' כנ"ל. ובזה פליגי המקומות. מקומותנו ס"ל כסברא ראשונה וכר"א ומקומות שכ' בש"ע ס"ל כסברא שניה וכר"י וסוגיא דגמ' כ"ז א' כר"א אבל תוס' שם ד"ה כמאן כו' ס"ל דהלכה כר"י ע"ש והר"ן תירץ קושייתם וכת' י"ל דכי מנינן לתקופה כר"י לאו משום דס"ל כוותיה אלא לפי שבו התחלת צמיחת אילנות ופירות שנמשכין אחר החמה התחילו למנות ממנו. ולי נראה משום דתקופת ניסן מתחיל בתחלת הלילה דבאמת אין נ"מ בין המניינים וכן צ"ל לתירוץ הר"ן דלא כתוס' ח' א' ד"ה לתקופות כו' וכ' ודבר תימא כו' והניחו בתימא וזש"ש י"ב א' חכמי ישראל כו':

ואם חל כו'. משום ד' ימים החסרים מעי"ת ולפי טעם הנ"ל משום ה' ימים של ימי בראשית משא"כ בשחל ר"ה ביום ה' שיום שני של ר"ה ביום ו':

ואבל. מ"ק כ"ג א':

מלבד. שם כ"א ב' (עתוס' ד"ה מכאן כו'):

וידקדקו. תענית ט"ז א':

שיתפלל. כמו בתעניות:

ושיהא בן. חולין כ"ד ב' ושם א' בלוים לעבודה וימים אלו דוגמת עבודת הלוים כידוע שהם ימי הדין:

גם. יומא ב' א' והטעם משום פת בסלו יבמות כ"ז ב':

מיהו. תענית ט"ז א' ויהבו ביה רבנן כו' משמע שאף בימיהם לא היו נמצאים בכל ושם ב' לא מיעט אלא את שאינו הגון:

רק שיהא. ברכות נ"ה א' תרומות פ"א:

אבל אם. ב"ק צ"ד ואסור להסכים על הניאוץ:

ויש מקומות. ירושלמי מגילה סוף פ"ב מי שהתחיל במצוה כו' והביאו תוס' בחולין כ"ט א' ד"ה ומירק כו':

כל היום. ברכות מ"ב ב':

ב

נוהגין כו'. ירושלמי פ"ב דתענית סוף הלכה ב' ופ"ח דנדרים ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא:

והמדקדקים. פסיקתא פ' אמור על פסוק ולקחתם לכם ביום הראשון והלא חמשה עשר הוא ואת אומר ביום הראשון ר' ישבב ור' יהושע דסכנין אומרים בשם ר' לוי משל למדינה שהיתה חייבת ליפס למלך והלך המלך לגבות בתוך עשרה מילין יצאו גדולי המדינה וקלסו אותו והתיר להם שליש מדמוסיא שלהם חזרו ויצאו פטרובוליא וקלסו אותו והתיר להם שליש אחר מדמוסיא שלהם כיון שנכנס למדינה יצאו אנשים ונשים וטף וקלסו אותו א"ל מלכא מאן דאזל אזל מן הכא ולהלן חושבנא כך בער"ה גדולי הדור מתענין והקב"ה מוותר להם שליש מעונותיהן ומר"ה עד יה"כ היחידים מתענים ומוותר להם שליש אחד ביה"כ הכל מתענין אנשים ונשים וטף והקב"ה א"ל מאן דאזל אזל ומן הכא ולהלן חושבנא ומיה"כ עד החג כל ישראל עוסקין במצות כו' והביאו במדדכי ריש ר"ה וכ"ה בתנחומא והביאו הטור ואמרינן בפ"ק דרשו ה' בהמצאו אימת כו' ושם שב בינתיים כו' ועסי' תר"ב ועמ"א ס"ק ט':

וכל אלו כו'. תענית י"ב א' ועמ"ש בסי' תקס"ב ס"ב:

ואין קורין. רא"ש ומרדכי דתענית פ"א בשם תוספתא דתענית פ"ב:

ואם חל. הג"מ פ"א מה' תענית ועמ"ש בסי' תקס"ח ס"ב בהג"ה וסי' תרפ"ו ס"ב בהג"ה:

ורבים נוהגין. מספרא פ' אחרי מות:

ג

ס"ג ואין תוקעין. פסחים ק' א':

ד

ס"ד מכבסין ומסתפרין. ירושלמי פ"ק דר"ה ומ"ר א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וגו' ר"ח בר חנינא ור' הושעיה חד אמר איזו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שי"ל דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יונא אבל ישרתנ אינן כן אלא לובשין לבנים ומתעטפין לבנים ואונלין ושותין ושמחים ויודעין שהקב"ה עושה להם נסים והביאו הרא"ש שם ומרדכי שם והג"מ וטור:

ויש נוהגין. ברכות כ"ב ב':

ויש מקומות. תענית ט"ז א':

ונותנין. סנהדרין ל"ה א' ברכות ו' ב' שבת קנ"ו ב' ר"ה ט"ז ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.