מגדל עוז/ברכות/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ברכות א

א

מצות עשה מן התורה כו' עד מברך אחריו. פרק מי שמתו (דף כ"א) ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה עד שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ע"כ:

ומדברי סופרים לברך עד שיאכל כזית. פרק כיצד מברכין (דף ל"ח) :

ומטעמת כו' עד רביעית. פרק היה קורא (דף י"ד) :

ב

מצות עשה מן התורה כו' עד מברך אחריו. פרק מי שמתו (דף כ"א) ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה עד שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ע"כ:

ומדברי סופרים לברך עד שיאכל כזית. פרק כיצד מברכין (דף ל"ח) :

ומטעמת כו' עד רביעית. פרק היה קורא (דף י"ד) :

ג

וכשם שמברכים כו' עד יעשה אותה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :

וברכות רבות כו' עד ולירא ממנו. פרק הרואה (דף נ"ו) :

ה

ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב מ"ג) :

כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט"ו ט"ז) :

כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ"א) :

ו

ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב מ"ג) :

כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט"ו ט"ז) :

כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ"א) :

ז

ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב מ"ג) :

כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט"ו ט"ז) :

כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ"א) :

ח

ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב מ"ג) :

כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט"ו ט"ז) :

כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ"א) :

ט

כל הברכות כולן מותר לטמא כו' עד בו ביום. פרק מי שמתו (דף כ"ב) ופרק כיצד מברכין:

ואסור למברך כו' עד בקרקע ומברכת. פרק רביעי דמסכת חלה ופרק מי שמתו:

כל הברכות כולן אע"פ כו' עד ושותה עמהן. פרק ערבי פסחים (דף ק"ה) וסוף פרק ראוהו בית דין (דף כ"ט) :

י

כל הברכות כולן מותר לטמא כו' עד בו ביום. פרק מי שמתו (דף כ"ב) ופרק כיצד מברכין:

ואסור למברך כו' עד בקרקע ומברכת. פרק רביעי דמסכת חלה ופרק מי שמתו:

כל הברכות כולן אע"פ כו' עד ושותה עמהן. פרק ערבי פסחים (דף ק"ה) וסוף פרק ראוהו בית דין (דף כ"ט) :

יא

כל השומע ברכה כו' עד מן התורה כמוהו. פרק אלו דברים דברכות (דף נ"ג) ופרק לולב הגזול (דף ל"ח) :

רבים שנתוועדו כו' עד להסב כאחד. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב) :
כתב הראב"ד ז"ל תמיה אני למה הניח איכא דאמרי וכו' והוא חומרא עכ"ל: ואני אומר כבר שאלו חכמי לוני"ל ז"ל זאת השאלה אות באות והשיב להם: תשובה הדבר ידוע כי הפת חשובה מן הכל וכו' (עיין בכ"מ לשון התשובה) ואם הסבו אחד מברך לכולן דמהניא ביה הסיבה ע"כ לשון התשובה אות באות. ודברים נכונים הם ואין מקום לפקפק עליהן, ותמיה אני איך לא נמחקה קושיא זו מן ההשגות אח"כ אלא שאני אומר באולי נעתקה במקומות אשר לא ראו תשובה זאת הנכונה ואף מקודם שראיתיה וחשבנוה הפירוש הראשון הייתי אני מתרץ מה שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז"ל דבכ"מ שאנו מוצאים שתי לשונות בתלמוד הראשון עיקר והשני טפל לו כדברי רבינו חננאל ז"ל שדבריו דברי קבלה וכן הסכים ר"ת ז"ל אבל בזה נתיישב לבי יותר לפי שהיא שיטה מוסכמת כשיטת רבותינו ורבותי חכמי הזמן נ"ע:

יב

כל השומע ברכה כו' עד מן התורה כמוהו. פרק אלו דברים דברכות (דף נ"ג) ופרק לולב הגזול (דף ל"ח) :

רבים שנתוועדו כו' עד להסב כאחד. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב) :
כתב הראב"ד ז"ל תמיה אני למה הניח איכא דאמרי וכו' והוא חומרא עכ"ל: ואני אומר כבר שאלו חכמי לוני"ל ז"ל זאת השאלה אות באות והשיב להם: תשובה הדבר ידוע כי הפת חשובה מן הכל וכו' (עיין בכ"מ לשון התשובה) ואם הסבו אחד מברך לכולן דמהניא ביה הסיבה ע"כ לשון התשובה אות באות. ודברים נכונים הם ואין מקום לפקפק עליהן, ותמיה אני איך לא נמחקה קושיא זו מן ההשגות אח"כ אלא שאני אומר באולי נעתקה במקומות אשר לא ראו תשובה זאת הנכונה ואף מקודם שראיתיה וחשבנוה הפירוש הראשון הייתי אני מתרץ מה שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז"ל דבכ"מ שאנו מוצאים שתי לשונות בתלמוד הראשון עיקר והשני טפל לו כדברי רבינו חננאל ז"ל שדבריו דברי קבלה וכן הסכים ר"ת ז"ל אבל בזה נתיישב לבי יותר לפי שהיא שיטה מוסכמת כשיטת רבותינו ורבותי חכמי הזמן נ"ע:

יג

כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ"א) :

כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ז) :

כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל"ג) :

התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:

יד

כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ"א) :

כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ז) :

כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל"ג) :

התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:

טו

כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ"א) :

כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ז) :

כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל"ג) :

התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:

טז

כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:

ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר"מ ז"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר"מ מקוצי ז"ל ופירוש ר"מ ז"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד"ן:

יז

כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:

ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר"מ ז"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר"מ מקוצי ז"ל ופירוש ר"מ ז"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד"ן:

יח

כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:

ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ז) :
כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר"מ ז"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר"מ מקוצי ז"ל ופירוש ר"מ ז"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד"ן:

יט

כל האוכל דבר האסור כו' עד לא בתחלה ולא בסוף עד סוף הפרק. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה טעות גדולה וכו' למה לא יברכו הואיל ונהנו עכ"ל: ואני אומר כי רש"י ז"ל פירש כן בפירוש המשנה דר"פ שלשה שאכלו כדברי ר"מ ז"ל וכתב הטעם משום דהויא ברכה הבאה בעבירה וגם רבותינו בעלי התוספות ז"ל הסכימו כן משום דלא חשיבא אכילה ויש לי ראיה לשתי הלשונות, ללשון התוספות מדתנן פרק שבועות תניין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור"ש פוטר וק"ל כר' שמעון אלמא לא שמה אכילה ומהנך בבי דלקמן לא תיקשי לן דהא בגמרא דשמעתין מקשה מינייהו ומתרץ לה, וללשון רש"י ז"ל יש לי ראיה מדתנן פ"ק דסנהדרין ר"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה חיטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה' ומייתי לה בהדיא ריש פרק הגוזל קמא ואסיקנא טעמא לענין ברכה משום דהויא לה ברכה הבאה בעבירה ואע"ג דאמר לה תלמודא בלשון דילמא דוקא הוא כדאשכחן טובא בתלמודא וכ"כ רבותינו בעלי התוספות ז"ל בפ"ק דסנהדרין וג"כ מצאתי שמסכים הירושלמי שמוסיף והפריש ממנה חלה והאכיל את בניו אלמא לענין ברכת האכילה נאמרה ובזה עמדו דברי ר"מ ז"ל על עמדם. ומסברא נמי יש לי לתמוה על הסכמת הראב"ד ז"ל שמחלק בין זימון לברכה אי אכילה הויא לברך עליה בתחלה ובסוף אמאי לא הויא אכילה לזימון ואי לזימון לא הויא לענין ברכות נמי לא הויא וכיון דסתם לן מתניתין לענין זימון נידוק מינה לענין שאר ברכות כדעת ר"מ ז"ל וכד"ן:

כ

כל האוכל דבר האסור כו' עד לא בתחלה ולא בסוף עד סוף הפרק. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה טעות גדולה וכו' למה לא יברכו הואיל ונהנו עכ"ל: ואני אומר כי רש"י ז"ל פירש כן בפירוש המשנה דר"פ שלשה שאכלו כדברי ר"מ ז"ל וכתב הטעם משום דהויא ברכה הבאה בעבירה וגם רבותינו בעלי התוספות ז"ל הסכימו כן משום דלא חשיבא אכילה ויש לי ראיה לשתי הלשונות, ללשון התוספות מדתנן פרק שבועות תניין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור"ש פוטר וק"ל כר' שמעון אלמא לא שמה אכילה ומהנך בבי דלקמן לא תיקשי לן דהא בגמרא דשמעתין מקשה מינייהו ומתרץ לה, וללשון רש"י ז"ל יש לי ראיה מדתנן פ"ק דסנהדרין ר"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה חיטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה' ומייתי לה בהדיא ריש פרק הגוזל קמא ואסיקנא טעמא לענין ברכה משום דהויא לה ברכה הבאה בעבירה ואע"ג דאמר לה תלמודא בלשון דילמא דוקא הוא כדאשכחן טובא בתלמודא וכ"כ רבותינו בעלי התוספות ז"ל בפ"ק דסנהדרין וג"כ מצאתי שמסכים הירושלמי שמוסיף והפריש ממנה חלה והאכיל את בניו אלמא לענין ברכת האכילה נאמרה ובזה עמדו דברי ר"מ ז"ל על עמדם. ומסברא נמי יש לי לתמוה על הסכמת הראב"ד ז"ל שמחלק בין זימון לברכה אי אכילה הויא לברך עליה בתחלה ובסוף אמאי לא הויא אכילה לזימון ואי לזימון לא הויא לענין ברכות נמי לא הויא וכיון דסתם לן מתניתין לענין זימון נידוק מינה לענין שאר ברכות כדעת ר"מ ז"ל וכד"ן:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.