מגדל עוז/ברכות/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ברכות ב

א

סדר ברכת המזון וכו' עד תקנוה. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ח) :

הפועלים שהיו עושין כו' עד כשאר כל אדם. פרק היה קורא (דף ט"ז:) :

ב

סדר ברכת המזון וכו' עד תקנוה. פ' שלשה שאכלו (דף מ"ח) :

הפועלים שהיו עושין כו' עד כשאר כל אדם. פרק היה קורא (דף ט"ז:) :

ג

ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.

בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:

ד

ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.

בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:

ה

ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.

בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:

ו

ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.

בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:

ז

ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) :

ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :

ח

ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) :

ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :

ט

ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) :

ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :

י

ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) :

ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :

יא

ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) :

ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :

יב

שכח ולא הזכיר בשבת ויום טוב וכו' עד אינו חוזר. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) ופרק עומד ויושב (דף כ"ג) ופרק במה מדליקין (דף כ"ד) :
כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה וכו' וחוזר לתחלת בונה ירושלים עכ"ל: ואני אומר תמיה אני על פה קדוש מדבר בלשון כזה נגד גדול ורב ורם מסולא וממולא מכל חכמות ולו כמה מעלות לא יסופרו ולא ידוברו המדות חמודות והוא האיר עיני גולה כגדולים כקטנים לחמו נתן מימיו נאמנים ומפיו אנו חיים. והלא דבריו חרוצים פרק שלשה שאכלו בשמעתין דטעה ולא הזכיר שקיל וטרי עד דמסיק מעשה דגידל בר מניומי הוה יתיב קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן הדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהכי אמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש ואוקימנא בשפתח בהטוב והמטיב והשתא תא חזי דלשון רב נחמן אמר ביה תלמודא הדר לרישא והשוה אותו לחוזר לראש שאמר רבי שילא ולשון זה לא מצאנוהו בכל התלמוד על ראש הברכה שטעה בה אלא ודאי הדר לרישא דברכת הזן כדברי ר"מ ז"ל וכן פירש"י ז"ל כי התחלת ברכת הטוב כעקירת רגלים דתפלה דמיא שחוזר לראש התפלה וכן נמי חוזר לראש כל הברכה שהיא ברכת הזן והדין עמו שכבר אמרו הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ולכך עונה אמן אחר בונה ירושלים להודיע כי שם צוה ה' את הברכה ודמדמי לה לרגיל לומר תחנונים תימה הוא שזה לא שמענו בברכת המזון ואף בתפלה שתי לשונות הן ומה ראה על ככה ואם כן דבריו דברי סברא הם ואף כי הוא כדי שכל ענייניו לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופירוש מוסכם מימי הגאונים ורבינו יצחק בן גיאת ורבינו יצחק אלפס תלמידו ורבינו יוסף הלוי מיגאש תלמידו ור"מ תלמידו ומוסכם לנו עם פירוש רש"י ורבותינו בעלי התוס' ובעל הלכות גדולות והר"מ מקוצי ז"ל ורבותינו ז"ל בעבור סברא חדשה ועל כן נראו דברי ר"מ ז"ל וכד"ן:

יג

שכח ולא הזכיר בשבת ויום טוב וכו' עד אינו חוזר. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט) ופרק עומד ויושב (דף כ"ג) ופרק במה מדליקין (דף כ"ד) :
כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה וכו' וחוזר לתחלת בונה ירושלים עכ"ל: ואני אומר תמיה אני על פה קדוש מדבר בלשון כזה נגד גדול ורב ורם מסולא וממולא מכל חכמות ולו כמה מעלות לא יסופרו ולא ידוברו המדות חמודות והוא האיר עיני גולה כגדולים כקטנים לחמו נתן מימיו נאמנים ומפיו אנו חיים. והלא דבריו חרוצים פרק שלשה שאכלו בשמעתין דטעה ולא הזכיר שקיל וטרי עד דמסיק מעשה דגידל בר מניומי הוה יתיב קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן הדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהכי אמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש ואוקימנא בשפתח בהטוב והמטיב והשתא תא חזי דלשון רב נחמן אמר ביה תלמודא הדר לרישא והשוה אותו לחוזר לראש שאמר רבי שילא ולשון זה לא מצאנוהו בכל התלמוד על ראש הברכה שטעה בה אלא ודאי הדר לרישא דברכת הזן כדברי ר"מ ז"ל וכן פירש"י ז"ל כי התחלת ברכת הטוב כעקירת רגלים דתפלה דמיא שחוזר לראש התפלה וכן נמי חוזר לראש כל הברכה שהיא ברכת הזן והדין עמו שכבר אמרו הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ולכך עונה אמן אחר בונה ירושלים להודיע כי שם צוה ה' את הברכה ודמדמי לה לרגיל לומר תחנונים תימה הוא שזה לא שמענו בברכת המזון ואף בתפלה שתי לשונות הן ומה ראה על ככה ואם כן דבריו דברי סברא הם ואף כי הוא כדי שכל ענייניו לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופירוש מוסכם מימי הגאונים ורבינו יצחק בן גיאת ורבינו יצחק אלפס תלמידו ורבינו יוסף הלוי מיגאש תלמידו ור"מ תלמידו ומוסכם לנו עם פירוש רש"י ורבותינו בעלי התוס' ובעל הלכות גדולות והר"מ מקוצי ז"ל ורבותינו ז"ל בעבור סברא חדשה ועל כן נראו דברי ר"מ ז"ל וכד"ן:

יד

מי שאכל ושכח כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.