לחם משנה/עבדים/א

לחם משנה ‏ עבדים א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

עבד עברי שמכרוהו ב"ד אין מוכרין וכו' או לגר צדק. אין לזה ראיה בגמרא אבל כיון שאמר בספ"ה אינו נמכר אלא לך משמע ליה לרבינו דהוא הדין לגר צדק דאין מכשילו לעבור על המצות:

ו

ואיזו היא עבודת פרך וכו'. כך אמרו בסיפרי לא תרדה בו בפרך שלא תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך הצן לי את הכוס הזה והוא א"צ עדור תחת גפן זו עד שאבא שמא תאמר לצורך עצמי אני עושה והרי הדבר מסור ללב שנאמר ויראת מאלהיך הא כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך ע"כ. ונראה דרבינו ז"ל סובר דברייתא מפרשה בפירוש דפרך שני עניינים חלוקים הראשון שמעבידו בדבר שאינו צריך לו השני שמעבידו בדבר שאין לו קצבה שזה צער ודאי הוא לו כיון שאין נותן לו קצבה ממלאכה וכנגד הא' הנאמר בברייתא שהוא מעבידו בדבר שאינו צריך אמרה הברייתא שמא תאמר לצורך עצמי אני עושה כלומר החלוקה הא' אינה קרויה פרך שיוכל לומר לצורך עצמי אני עושה לז"א שהאל יודע תעלומות ויודע אם צריך לו או אינו צריך וא"כ מ"ש שמא תאמר לא קאי אלא אחלוקה דפתח ביה ולא אמאי דסליק מיניה. ועם זה תתורץ קושיית הר"א שהשיג על רבינו דלפירושו לא אתי שמא תאמר אלא אחלוקה קמייתא וכן נראה קצת מפירוש רש"י דפירש בחומש. ומה שהקשה הר"א ז"ל יש לתמוה עליו איך דימה עבד לפועל שאני פועל שעושה מרצונו תדע לך דהרי כתב רבינו לקמן דעבד עברי אסור להשתמש בו כעבד ופועל מותר מפני שעושה מרצונו ובההיא אמר בספרי לא תרדה בו בפרך בו אי אתה רודה בפרך אבל אתה רודה בבן חורין בפרך. ועוד דפועל הוא יום אחד או חצי יום וכבר יש לו קצבה אבל לזה אין לו קצבה שאומר עד שאבא והוא חושב שהיא שעה אחת ולפעמים יעבור יותר משתי שעות או יותר וזהו הצער שהוא טורח יותר ממה שחשב בתחלה:

ז

ואם היתה אומנותו זאת וכו'. בספרי יעבוד עמך שלא תמסור לו אומנותו לאחר שאם היה בלן לרבים ספר לרבים נחתום לרבים לא יעשה רבי יוסי אומר אם היתה אומנותו לפנים כן יעשה אבל רבו לא ילמדנו בתחלה וכו' ע"כ. משמע דרבי יוסי פליג את"ק דת"ק משמע דאמר דאפילו היה בלן מתחילה לא יעשה ואם כן יש לתמוה על רבינו ז"ל למה לא פסק כת"ק:

ח

אנשים שאינם נוהגים כשורה. לשון הגמרא בפרק איזהו נשך אמר ליה רב פפא לרבא חזי מר הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא ומשעבדי בהו טפי כו' ומשמע לכאורה דטעמא הוי משום ריבית אבל לרבינו נראה דאינו מפרשה אלא מטעם גזל דמשתעבד באלו שלא כדין וכן כתבו רבינו בהלכות גזילה פרק חמישי ומדקאמר טפי משמע ליה לרבינו ז"ל דהוה קשיא ליה דהיו משתעבדים יותר מדאי והוי גזל אבל הר"א ז"ל מפרשה בהשגות לענין ריבית וטפי דקאמר ר"ל אם הם נותנים בעבורם עשרה משתמשים בהם שוה ט"ו והחמשה הם הריבית והתוספות כתבו דלא גרסי טפי ור"ל שלבסוף היו מחזירים להם המעות שפורעים בעבורם אלא בעוד שהמעות בידם ואינם פורעים להם משתמשים בהם. אבל הר"א ז"ל נראה שגורס טפי וכדכתיבנא אף ע"ג דבסוף לשון ההשגה כתוב דאית ליה רשות לזבוני להו כעבדי עד דפרעי דמשמע דלבסוף היו פורעים מעות צ"ל דעד דפרעי ה"ק עד שיפרעו למלך יש להם רשות למוכרם אבל אחר שפרעו למלך אין להם רשות למוכרם אבל מכל מקום הלוקח אותם מנכה המעות תחת עבודתם:

ט

שנאמר ובאחיכם בני ישראל וכו'. קשה למה לא הביא הפסוק שדרשו בספרי שהוא אחיך הוא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף