אור שמח/עבדים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמח עבדים א


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר ביארנו שאין האשה נמכרת כו'.

[נ"ב בהלכות גניבה פרק ג'].

וכן אינה מוכרת את עצמה:

ראה במשנה למלך ראיות משמועות מפורשות דלא משכחת שפחה עברית רק בקטנה. ובזה יתפרש לן שמועה שעמעמו בה קדמאי, והיא בפ"ק דקדושין בסוגיא דחופה קונה דיליף דחופה קונה מקו"ח מכסף ושטר, ופריך מה להצד השוה שבהן שישנן בע"כ, ורב הונא כסף באישות מיהא לא אשכחן בע"כ, והקשו דהא אב מקבל כסף קדושין לבתו קטנה ועוד הא מוסר בתו קטנה לחופה בע"כ למנוול ומוכה שחין, ותירצו דמה שהאב עומד במקום בתו הוא וא"כ אין קנין בע"כ רק מדעת האב דאיהו המקנה וזכות למוסרה לאישות יהיב ליה רחמנא, והקשו א"כ איך אמר דכסף איכא בע"כ באמה העבריה הלא גם שם האב מוכרה מדעתו ואיהו במקום בתו קאי ונדחקו שם בתוספות, אמנם לזה א"ש, דבאישות מסרה ליה רחמנא זכות בתו מה שיש זכות בידה לעשות בעצמה כשהיא גדולה, זה הזכות יהיב רחמנא לאב כיון דלאו בר דיעה הויא ויהיב לאב דאיהו בר דעת וידו כידה ומה דהיא מתקדשת מדעת האב הוי כאילו כשהיא גדולה מתקדשת מדעת עצמה, אבל כאן במכר הלא כשהיא גדולה אין ביד אשה למכור את עצמה לאמה, ורק לאב זכי רחמנא למוכרה לאמה, וא"כ לא יתכן לומר דרחמנא שקיל זכות דילה ויהיב לאביה דהא כשהיא גדולה אין זה הזכות בידה, וא"כ הוא זכות פרטי דרחמנא זכיה לאב למוכרה לאמה בע"כ כשהיא קטנה ולא שייך לומר דהוי הזכות מדעת האב, ומה דהוי מדעתו כאילו הוי מדעת דילה, דבדעת דילה לא מהני לענין מכר כלל כשהיא גדולה ורק להאב יש רשות למוכרה בע"כ, ושפיר אמר דכסף בע"כ באמה העבריה, וזה נכון בס"ד:

ואין הגר נקנה בעבד עברי:

עיין הגהות, שבמכילתא תניא לרבות הגר, ומיירי בגר שאמו מישראל דמשפחת אמו קרויה משפחה לגבי דידיה, פירוש כיון שאין לו משפחה מצד אביו, לדידיה משפחת אם הוי משפחה, דאל"כ הא אמרינן משפחת אב קרוי משפחה ולא מאם, וכמו שאמרו בפרק יש נוחלין (דף קט) ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרוי משפחה ולא משפחת אם. אמנם נ"ל, דהמכילתא סברה כמו דסבר ר' יהודה בן ר' שמעון שם (דף קיד) דדבר תורה האם יורשת את בנה, ופירשו שם תוספות דהכוונה בגר שאין לו יורשין מצד האב, דהגיורת יורשת את בנה ולא הוי נכסיו הפקר, א"כ לדידיה אמרינן דשארו הקרוב אליו וירש אותה קאי על מי שיש לו אב מצד האב, ומי שאין לו יורשים מצד האב זה בגר יורשין אותו מצד אמו דלגבי גר משפחת אם קרויה משפחה, ולכן שפיר קרינא בגר שאמו מישראל ושב אל משפחתו, ולכן לדידן דקיי"ל דאין האם יורשת את בנה כלל והנכסים הוי הפקר, [ויעוין ירושלמי סוף שביעית, מי שמת סוף משפחתו ואין לו יורש אלא אמו כו'], חזינא דאף דאין לו משפחת אב לא קרינא באמו שארו ממשפחתו דגם לדידיה לא הוי משפחת אם משפחה, לכן כל זמן שאין אביו מישראל שאין לו משפחה מצד אביו אינו נמכר לעבד עברי ולכן השמיטו רבינו, ונכון:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.