משנה למלך/עבדים/א

משנה למלך ‏ עבדים א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה. (*א"ה עיין מה שהקשו התוס' סוטה פרק היה נוטל ונתבאר בדברי הרב המחבר פרק ה' מהלכות גניבה דין י"ב ע"ש): וכן אינה מוכרת עצמה. מבואר במכילתא והרא"ם פרשת משפטים ד"ה או אינו אלא בישראלית כו' כתב וז"ל ואי אפשר לפרש דאם אדוניו יתן לו אשה בישראלית גדולה משום דס"ל דאין האשה מוכרת עצמה כדתניא במכילתא. אבל הרמב"ן סבירא ליה דאף האשה מוכרת עצמה ויש קצת סיוע לדבריו מהא דאמרינן בפרק איזהו נשך (דף ע"א) אין הגר נקנה בעבד עברי ואין אשה וגר קונין עבד עברי אשה לאו אורח ארעא גר נמי גמירי דמיקני קני דלא מיקני לא קני ומדלא קתני שאין אשה וגר נקנים בעבד עברי כדקתני סיפא וכן מדלא יהיב טעמא על שאין האשה קונה ע"ע משום דגמירי דמיקני קני דלא מיקני לא קני משמע שהאשה מוכרת את עצמה. ולדעת רבינו ע"כ אית לן למימר דכיון דנמכרת ע"י אביה מש"ה לא קתני ברישא אשה וכן לא יהיב טעמא לאשה דומיא דגר. ומכל מקום הוא דוחק משום דמה שנמכרת בקטנותה הוא משום שהיא ברשות אביה אבל עכשיו שהיא גדולה היא ברשות עצמה לאו בת מיקני נפשה היא והו"מ למיהב טעמא לאשה דומיא דגר באופן דמזאת הסוגיא היה נראה קצת סיוע לדברי הרמב"ן. ומכל מקום דבריו תמוהים הם בעיני מהא דאמרינן בפ"ק דמציעא (דף י"ב) האי שפחה היכי דמיא אי דאייתי שתי שערות מאי בעיא גביה ואי דלא אייתי שתי שערות אם איתיה לאב דאבוה היא ואי דליתיה לאב תיפוק במיתת האב. ואם איתא דמוכרת את עצמה אימא דלעולם בדאייתי שתי שערות ומיירי כשמכרה את עצמה וכמו שכתבו התוספות שם וצ"ע. עוד היה נראה להביא ראיה נגד הרמב"ן מהא דאמרינן פ"ק דקידושין (דף ח"י) ומפדין אותה בע"כ ופריך בגמרא ע"ע נמי ניכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה ומשני הדר אזיל ומזבין נפשיה ופריך ה"נ הדר אזיל ומזבין לה ומשני הא קתני אינה נמכרת ונשנית. ואם איתא כדברי הרמב"ן איך כופין את האב ניחוש דילמא הדרא איהי ומזבנא נפשה. ומכל מקום אי מהא ליכא תברא משום דאין אנו חוששין שימכור עצמו אלא כשהוא מכר את עצמו אנו מונעים פדייתו משום דדילמא יחזור וימכור עצמו כיון שכבר מכר את עצמו אבל בנמכרת ע"י אביה לא נמנע פדייתה משום דילמא תמכור את עצמה דמאן לימא לן שתזלזל בעצמה ותמכר. וכתב מהרימ"ט בחידושיו סוף מהדורא שניה (דף מ"ג) דמהתוספתא שהביאו התוס' בס"פ היה נוטל (דף כ"ג) מוכח דלא כהרמב"ן. ולא הבינותי דבריו דאימא דמאי דקתני שאין האשה נמכרת היינו בגניבתה אבל אה"נ שמוכרת את עצמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף