לחם משנה/גירושין/ה

לחם משנה ‏ גירושין ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

זרקו לרשותה לתוך האש ונשרף או לתוך המים ואבד אינו גט אבל אם הגיע לרשותה ונח. הך ונח קשה טובא דאפילו לא נח נמי כמבואר בדברי ה"ה אלא כיון שקדם הגט לאש הוי כשר:

ט

השאיל לה הבעל מקום בחצרו וכו'. כתב ה"ה בפירוש הראשון דמאי דנקט ארבע אמות הוא לחומרא דדוקא אי מתחילה נח לתוך ד' אמות אז מגורשת כשנתגלגל ונפל על מקום שאין בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה אבל אי לא נח מתחילה בתוך ארבע אמות אפילו שנפל על מקום שאין ד' על ד' אינה מגורשת. ולפי זה דברי רב יוסף שאמרו בגמרא (דף ע"ז:) חזינן ליה אי הויא ד' על ד' וכו' הוי כשנפל תוך ד' אמות וקשה דאמאי לא מוקי לה בגמרא בחצר שאינה של שניהם במקום ד' אמות קונות לשם וכיון שנפל תוך ד' אמות קונות לה ומאי דאמר רב יוסף חזינן וכו' משום דאי חלק רשות לעצמו אפילו תוך ד' אמות אינה קונה שכיון דלפירוש זה ע"כ מוקמינן ההיא דרב יוסף תוך ארבע אמות. וי"ל דלא מסתבר ליה לומר דחלק רשות כשיש בו ד' על ד' כיון שהוא תוך ד' אמות:

י

זרק לה גט לרשותה וכו'. כתב ה"ה ואפשר שהוא סבור דלגבי גט בודאי אויר שאין סופו לנוח וכו' אם כנראה מפשט דבריו דרצה לחלק בין גט לממון כדי ליישב ההיא בעיא דמציאה דהוי לענין ממון וקאמר דדוקא לגבי גט אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי אבל לגבי ממון איכא למיבעי קצת דא"כ למה גבי ממון לא כתב רבינו אותו הדין כלל לא גבי הפקר ולא גבי מתנה. לכך נראה דהכל שוה לדעת רבינו ומ"ש ה"ה דלגבי גט ר"ל לגבי גט ידענו הדבר בודאי ומינה פשטינן לענין ממון:

יב

היתה ידה קטפרס וכו'. כתב ה"ה אבל ממ"ש והוא שהיתה עומדת וכו' נראה כן ביאור דבריו ע"כ. משמע מדברי רבינו שזו ספק שהרי בתחלה כתב שאם נפל לתוך ד"א ונח מגורשת משמע הא לא נח אינה מגורשת ואח"כ כתב נפל לתוך הים או לתוך האש אינה מגורשת והוא שתהיה עומדת וכו' משמע דאם אינה עומדת מגורשת אע"פ שלא נח וא"כ קשיא דיוקא אדיוקא אלא ודאי שהוא ספק אם היא מגורשת אם לאו:

טו

(יג-טו)

זרקו לה ברה"ר או ברשות שאינה של שניהם קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת היה הגט מחצה למחצה הרי זו ספק מגורשת עד שיהיה קרוב לה היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו ה"ז פסול עד שיגיע גט לידה ואח"כ תנשא בו לכתחלה כיצד הוא קרוב לו או קרוב לה היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה וכו'. כך היא הגירסא במקצת הספרים x וע"פ גרסא זו כתב הרשב"א מה שפירש בדברי רבינו ומבואר שעם הגירסא הזאת אי אפשר לפרש בשום צד פי' ה"ה בדברי רבינו ודברי הרשב"א מוכיחים ומה שהקשה לו ה"ה שכתב דין היה קרוב לה כדי שתשוח קודם עמידה וכו' אין זו קושיא דלפי דעת הרשב"א י"ל דכיצד קאי לכל החלוקות ובתחלה ביאר רבינו קרוב לו ואח"כ ביאר רבינו המין הב' של קרוב לה כדי שתשוח. ואמר עמדה היא תחלה כו' כלומר בזה האופן איירי מ"ש לעיל היה קרוב לו כו' אבל הגירסא אשר לו לה"ה אשר יש בקצת ספרים הביאה הרב"י בסי' קל"ט וז"ל זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם קרוב לו אינה מגורשת כו' (עיין בפנים) ולא הזכיר רבינו דין קרוב לה וע"פ גירסא זו פירש ה"ה מה שפירש וכתב שלא כתב רבינו דין קרוב לה והוא סבור ג"כ שהרשב"א מפרש פי' בדברי רבינו בפי' גירסא זאת ולכך הקשה לו שרבינו לא כתב דין מגורשת גמורה כדכתיב. ואני תמה כיון שהוא סבור שפי' הרשב"א הוא לפי גירסא זאת א"כ אמאי לא הקשה ממ"ש היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה הרי זו ספק מגורשת דלפי דעת הרשב"א ממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה מגורשת גמורה דלא הצריך שתשוח ותטלנו אלא היכא דהוא נכנס תוך ד' אמות דידה. אבל האמת הוא שהרשב"א פירש כן לפי גירסת מקצת הספרים שיש בידינו ועם גירסא זו אין בדברי רבינו קושיא כלל. ועל מ"ש בפירוש רבינו קשה דאמאי לא הזכיר רבינו רבותא טפי דאפילו קרוב לה היא ספק מגורשת ולא הזכיר אלא מחצה על מחצה הרי זו ספק. ונ"ל לישב דמה שביאר במחצה על מחצה הרי זו ספק הוא אפילו שיהיה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו אבל הוא מחצה על מחצה ששניהם יכולים לשמרו או שצריך שניהם לשמרו מפני כן הרי זו ספק מגורשת א"כ בענין כדי שתשוח ותטלנו א"א לו לרבינו לומר שהיה ספק אלא דוקא כשהוא מחצה על מחצה. ומ"ש ה"ה ואנן קי"ל כר"י ור' יונתן לענין דינא לאו לגבי דשמואל דשמואל לא פליג עלייהו אלא שמחמיר בגט לגבי רב והאמוראים הנזכרים קודם בגמרא. ובפירוש השני שפי' הרב המגיד שרבינו סבור דשמואל אמחצה על מחצה קאי קשה דמנא ליה לרבינו דאפי' דקרוב לה שהוא אינו יכול לשמרו דבעינן שיגיע לידה דילמא לא קאמר הכי בגמרא אלא בשניהם יכולים כל אחד לשמרו אז בעינן שיגיע לידה אבל כשהוא קרוב לה לא בעינן שיגיע לידה. ואולי משמע ליה מדקאמר ואת לא תעביד עובדא (אלא) עד שיגיע לידה משמע דליכא שום אופן אחר אלא זה בכל גוונא אפילו שיהיה קרוב לה. ואל יקשה בעיניך מ"ש כאן וכו' אם יקשה לך ההוא דינא דהיתה ידה קטפרס עיין בב"י מה שהבין בדברי הרשב"א שהוא מתורץ שם וידוע שענין הפיסול אפשר שכתב זה כאן ה"ה מפני שהרגיש למה שאמר דענין הפיסול אינו מחמת שבא הוא דאם כן קשה למה למעלה אמר פסול עד שיגיע ואח"כ תנשא דמשמע הענין דפסול וכאן אמר פיסול סתם דמשמע אפי' בדיעבד ואם נשאת תצא בשלמא אם טעם הפיסול כאן מפני שבא הוא ניחא לזה תירץ ואמר דענין הפיסול סתם וענין הפיסול האמור למעלה הכל דבר אחד דידוע שענין הפיסול וכו' הוא שלכתחלה לא תנשא:

יז

נתן הגט ביד עבדה וכו'. כבר ראית מה שנדחק ה״ה. ולי נראה לומר דמפרש רבינו כפירוש התוספות שפירשו בפ' המביא תניין (גיטין דף כ"א) שכתבו שם וליכא למימר דה״פ והלכתא בכפות לא חשיב חצר מהלכת דלא דמי לעומד ויושב וכיון דכפות מועיל ישן לחוד נמי מועיל ואע״פ שדחו שם התוספות זה לאו קושיה היא דהא לפי פירוש ה״ה ג״כ שייכא ההיא דחייה אלא שאין דחייה היא וקל להבין. וכ״ת מאין יצא לו לרבינו דבישן פסול. וי״ל דהוקשה לו בפרק המביא תניין כשתירצו מימרא דרבא בכפות שהוא דבר דלא שכיח כדכתב ה״ה אמאי לא מוקי לה בישן שהוא דבר דשכיח אלא ודאי מפני שרבא השמיענו שאפילו לכתחלה מגרשה דלא גזרינן כפות אטו שאינו כפות כדאמר שם בצריכותות דלהכי אצטריך הא דרבא ובישן לא סבירא ליה בגמרא הכי אלא דמדרבנן פסול דגזרינן ישן אטו שאינו ישן משום דשכיח לכך אוקמוה בגמרא בכפות ולא בישן ומכאן יצא לו דישן פסול. זה נ״ל לדעתו ז״ל. ובמה שפירש ה״ה קשה אם מה שהקשה בגמרא הוא דמאי קאמר ה״ז גט דמשמע אפילו לכתחלה ואמאי לגזור ישן אטו אינו ישן למה ליה לאתויי ההיא דרבא מינה ובה הוה ליה לאקשויי שכן אמרה ישן משמע דוקא ישן הוי גט הא אינו ישן לא ואמאי נגזור ישן אטו שאינו ישן. וי״ל דאי לאו דרבא ה״א דאינו ישן כו' כיון דהוי עומד ולא מהלך הוי גט ופסול מיהא מדרבנן הוי דגזרינן אטו מהלך וכיון דאין פיסולו אלא מדרבנן לא גזרינן ישן אמטולתיה כיון דאיהו גופיה מדרבנן לכך מייתי דרבא לומר דאינו ישן אע״פ שעומד ואינו גט מן התורה משום דכיון דמהלך לא קנה ה״ה עומד וא״כ נגזור ישן אטו שאינו ישן:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף