מגדל עוז/גירושין/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ גירושין ה

א

זה שנאמר בתורה עד ומשיגיע לרשותה נתגרשה. פרק הזורק (דף ע"ז) :

ב

הזורק גט לאשתו עד אלא בפניו. פ' קורדיקוס:

ג

היתה עומדת בראש הגג עד משא"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) :

ד

היתה עומדת בראש הגג עד משא"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) :

ה

היתה עומדת בראש הגג עד משא"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) :

ו

היתה עומדת בראש הגג עד משא"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) :

ז

כיצד שתי קופות זו לפנים מזו וכו' בד"א בשהיתה מוטה וכו' עד אינו מקפיד על מקומו: כתב הראב"ד זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי יש עסק להטיה זו וגם אין שולים לפנימית יש לה פנים מאירות בהלכה במס' גיטין פ' הזורק (דף ע"ט) סוף גמ' מתניתין דהיתה עומדת על ראש הגג דגרסינן התם אמר אביי שתי חצירות וכו' עד משא"כ בקופות שתי קופות זו בתוך זו פנימית שלה וחיצונה שלו וזרקו לה אפי' הגיע לאויר הפנימית אינה מגורשת מ"ט דהא לא נח ואקשינן וכי נח מאי הוי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא כלומר והא אסיקנא בשמעתא קמייתא דפירקין דלא קנה לוקח ולפיכך האשה לא תתגרש אפי' נח ופרקינן הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שולים כלומר שהקופה הפנימית שלה אין לה שולים ולכך אין הבעל מקפיד על מקומה והא אסיקנא בריש פירקין כל שאינו מקפיד על מקומו כגון כרעי המטה ומקום חיקה וקלתה קנה וגם האשה מתגרשת כשנח גיטה שם. וא"ת מאחר שאין לה שולים היאך היא עומדת פר"ח ז"ל שהיא סומכת על החיצונה ולכך הניחו את החיצונה לסמיכת הפנימית שאין לה שולים. וא"ת היאך ינוח הגט בה והרי אין לה שולים נצטרך לתרץ כשהיתה מוטה דומיא דטסקא דאכלה בה תמרי דמרבינן לה מכל כיוצא בקלתה בסוף ההיא שמעתא ומאחר שהיא מוטה ואין לה שולים ה"ל אויר שאין סופו לנוח ולאו כמונח דמי כדגרסינן פ"ב דמס' זבחים (דף כ"ב) גמרא מתני' דנשפך הדם על הרצפה בעי מיניה ר' אסי מר"י היה מקבל ונפחתו שולי מזרק עד שלא הגיע לאויר מזרק מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לאו כמונח דמי ואסיקנא דלאו כמונח דמי דוק מינה שאם היה לו שולים אע"פ שעדיין לא נח אלא שהגיע לאויר מחיצות הרי הוא כמונח וכדאמרינן פרק בתרא דמס' ע"ז (דף ע"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי גבי הא דאמר להו רב להנהו סביותא כי כייליתו חמרא לעכו"ם (אקדימו) ושקולו זוזי מינייהו והדר כיילו להו ואי לא נקיטי בהדייהו זוזי אוזיפונהו (ניהלייהו) והדר שקולו מינייהו כי היכי דתהוי הלואה גבייהו דאי לא עבדיתו הכי כי קא הוי יין נסך ברשותייכו קא הוי וכי שקליתו דמי יין נסך שקליתו וכו' עד דאסיקא לא צריכא דקא כייל ורמי למנא דעכו"ם ואקשינן סוף סוף מכי מטי לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתא דמנא ע"כ. אלמא כי אית ליה שולים ומונח כדרכו ה"ל כמונח כיון שהגיע לאויר מחיצות וכדאמר במס' שבת בכמה מקומות ומייתי לה בהדין פירקין דהזורק קלוטה כמו שהונחה דמיא. ובזה עלה פי' ההלכה ודברי ר"מ ז"ל כהוגן ולא נצטרך למה שנתחבטו הראשונים והאחרונים בפירוש זאת ההלכה וקושיות רבותינו בעלי התוס' ז"ל ושנוי הגירסא לר"ת ור"י הזקן ז"ל כמו שחקוק בנמוקי כל אחד ואחד והראב"ד ז"ל הלך בשיטתם ודרך דרכם אך זה הדרך ישכון אור בלא דוחק כלל ולזה כיון ר"י אלפס ז"ל שהשמיט שמעתין דקופות מן ההלכות וחיבר וסידר ההיא דכרעי המטה וקלטה לפי המסקנות:

ח

זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע"כ. ור"מ ז"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב"ד ז"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ"ל דאע"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר"מ ז"ל מבורר לי יותר:

ט

זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע"כ. ור"מ ז"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב"ד ז"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ"ל דאע"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר"מ ז"ל מבורר לי יותר:

י

זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע"כ. ור"מ ז"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב"ד ז"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ"ל דאע"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר"מ ז"ל מבורר לי יותר:

יא

זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע"כ. ור"מ ז"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב"ד ז"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ"ל דאע"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר"מ ז"ל מבורר לי יותר:

יב

היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר"מ ז"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע"כ, הנה דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':

יג

היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר"מ ז"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע"כ, הנה דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':

יד

היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר"מ ז"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע"כ, הנה דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':

טו

בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ"ב:

טז

בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ"ב:

יז

בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ"ב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.