אור שמח/גירושין/ה

אור שמח ‏ גירושין ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

י

זרק לה גיטה לרשותה ועבר בתוך רשותה שהיא עומדת בה ונפל חוץ לרשותה כו', אינה מגורשת עד שינוח ברשותה:

הנה הרב המגיד הבין שזה יצא לו מסוגיא דמציעא, גבי בעיא דזרק ארנקי, ואין זה דרך רבינו להשמיט בעיא זו במקומה בדיני ממונות, ולהזכירה בהלכות גירושין, עוד בהלכה י"א היתה עומדת על גגה וזרקו לה ונפל בגג אחר סמוך לו אם יכולה לפשוט ידה וליטלו ה"ז מגורשת כו'. וזה דבר תמוה שבנתינת הגט לרשות אחר תתגרש. והמתבונן יראה דדבריו המוקדמים הוא לבאר ההלכה הסמוכה, דשיטת רבינו לעיל כמו שפירשה בעומק הרב המגיד, דאם זרק הגט מן החצר שלו לגג שלה שאם נמחק לאחר שהגיע לג' טפחים סמוך לגג ואויר המחיצות אינו גט, ואם ינוח בגג אז מגורשת למפרע תיכף משהגיע סמוך שלשה טפחים לגג, ונפ"מ שאם ביטל אותה בינתים או שקבלה קדושין מאחר הוי גט ותפסי קדושי שני יעו"ש במגיד. וה"נ הא דאמר רבא הא דאמר שמואל לא יעמוד אדם בגגו ויקלוט מי גשמים של חבירו כו'. והנה לבאר הגמרא בשהשאיל מקום, וקמ"ל דבכה"ג לא קפיד אינש, זה פלפול שלא נזכר בדברי הגמרא, וזר לומר שהגמרא יכוון לענין סתום כמוהו. עוד נתבונן למה נקיט יקלוט מי גשמים מגגו של חבירו נימא לא יטול כלי מגגו של חבירו, ועל כרחין דכוונתו שהמי גשמים לא נחו בגגו של חבירו, וזה יקלוט, שקולט הוא מן האויר כמבואר פרק המוצא תפילין דף צ"ט, וא"כ דומיא דא יכוון גבי גט. ומזה הוציא רבינו לפרש כך דאם זרק הגט דרך רשותה, כיון שלא נח ברשותה אינה מגורשת, ואעפ"י שהגיע סמוך לשלשה טפחים לגג, ולא דמי למציאה וכי"ב דכאן גבי גט דונתן בידה כתיב ודאי שינוח ברשותה בעינן, רק אם נח ברשותה מתגרשת, וחל הגט למפרע תיכף משהגיע סמוך ג' טפחים לאויר הגג, והכא אם היתה עומדת בגג שלה וזרק הגט והלך דרך גגה, או תוך מחיצות המעקה או סמוך ג' טפחים לגגה והלך ונח בגג אחר בתוך פשוט ידים, בזה כיון דאינשי לא קפדי למפשט ידיה וליטול את הגט שלה, שלו היינו לבעל הגג אין זכיה בו. בכה"ג שפיר מתגרשת למפרע ותיכף שבא לתוך מחיצות הגג או סמוך ג' טפחים לגג דהוי כמו דנח בחצירה לענין שיהא הגט חל גירושין שלו תיכף מעת בואו תוך אויר רשותה, ונמצא דהלכה י"א היא הקדמה להלכה י"ב, וזה שאמר שמואל לא יקלוט מי גשמים מגגו של חבירו, היינו מי גשמים שהיו הולכים דרך גגו של חבירו ולא נחו עדיין בכ"ז הוי כמאן דנח ואסור להוציא מי גשמים מן גגו של חבירו ובפחות מן ג' טפחים הוי כמו דנחו מי גשמים בגג יעו"ש גבי קולט אדם מן המזחילה, וגבי גיטין בכה"ג שפיר מתגרשת, היינו שחלות הגירושין הוא מעת בואו ג' טפחים סמוך לגג, ונפ"מ שאם קבלה קדושין מאחר או שביטל הגט טרם שנח בתוך פשוט ידים בגג חבירו הוי גט וקדושי שני תפסי בה, וזה שאמר היתה עומדת על גגה וזרקו לה, היינו באופן שביאר בהלכה הקודמת שזרקו לה דרך רשותה הוא גגה, ונפל בגג אחר סמוך לו, אם יכולה לפשוט ידה וליטלו ה"ז מגורשת, פירוש מעת שהגיע ברשותה בתוך אויר גגה או סמוך ג' טפחים לגג כו', דאיגלאי מלתא דבידה קאי ולא יתרחק טפי מכפי מה שהיא יכולה לפשוט ידה וליטלו, אבל לאמר שתתגרש במה שנח ברשות אחר זה ל"ש מלתא דא, דאיך תתגרש בהגיעו ליד אחר או רשות אחר, וזה ברור למסתכל בטיב העיון בשיטת רבינו בהלכות אלו, ומרן בסימן קל"ט סעיף י"א העתיק דברי רבינו כפי הבנת הקדמונים בשם יש מי שכתב, ולדעתי לא עלה זה על לב רבינו כלל, והמעיין יבחן:

יח

כתב הגט כו' וכן אם נתן הגט בחצרו ומכר לה החצר או נתנו לה כיון שקנתה החצר כו' נתגרשה:

צ"ע בלא ידעה שהגט מונח בחצר מי מתגרשת, דאפשר דבכה"ג בטלה המקח והמתנה דגט חוב הוא לה, וכיון שזכתה בחצר תהא מתגרשת אף עפ"י שאיננה רוצה בהגירושין, לכן אנן סהדי דבדא לא ניחא לה בהך מתנה, דכיון דמגיע חוב לה גדול יותר מזו המתנה, ורבינו נסים פרק השולח בשמועה דפרוזבול בהך דאם אין לו קרקע דמזכהו ע"י אחר שכתב ומכאן נ"ל שזכין לאדם שלא בפניו אע"פ שמן הזכות נמשך לאדם חובה שהוא יתר מן הזכות כמו התם דע"י זכוי הקרקע כ"ש כותב עליה פרוזבול, ואולי כן הכא אע"פ שע"י המתנה נמשך לה חובה שנעשה חצירה וקונה לה הגט, בכ"ז הא בענין המתנה גופא לא הוי חוב, אך כאן בעת התהוות הקנין מהחצר נעשה הגירושין דאי לאו הכי הא הוי טלי גיטך מע"ג קרקע וע"כ דגיטה וחצירה באין כאחד. ובספר תורת גיטין משמע דפשיטא ליה להרב דאם נותן לה גט בחפץ ומקנה לה החפץ במתנה והיא אוחזת בראש החפץ שמתגרשת בכה"ג אף שלא ידעה מהגט המונח בהחפץ, יעוין סימן קל"ט סעיף ט"ו. ולא ידעתי מנא פשיטא ליה להרב מלתא דא, אך מה שלא ידעה מהגט המונח בחצירה בזה פקפק קצת הרשב"א אם חשוב חצר משתמר עיי"ש בחידושיו פרק הזורק דדעתו דבהודיע לעדים סגי ולא דמי לישינה דאין לה יד כלל יעו"ש ודוק היטב:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.