כף החיים/אורח חיים/תרעה

כף החיים ‏ אורח חיים תרעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הדלקה עושה מצוה. פירש"י דומיה דמנורה וא"כ לא שייך כן בנר של שבת. ט"ז סק"א. ואינו נכון דזה פשוט השינוי בנ"ח דהדלקה עושה מצוה מדמברכין להדליק וא"כ ה"ה בנר שבת ויו"ט דמברכין להדליק כמ"ש סי' רס"ג סעי' ה' וכ"פ המרדכי פ' במה מדלוקין להדיא דגם בשבת הדלקה עושה מצוה. א"ר או' א' וכ"כ המש"ז או' א' להשיג על דברי הט"ז הנז' דגם בשבת הדלקה עושה מצוה יעו"ש וכ"כ הברכ"י או' א' מ"ב או' א' ועיין לעיל סי' רס"ג בהגה לסוף סעי' יו"ד ובדברינו לשם או' ע' ואו' ע"א:

ב

ב) שם. הדלקה עושה מצוה וכו'. ה"ז לשון הטור וכבר כתב רבינו דין זה למעלה סי' תרע"ג סעי' ב' ולא חזר וכתבו כאן אלא לדין עששית. שי"ג או' א' ועוד י"ל דבא להשמיענו גם שאם היתה מונחת וכו':

ג

ג) שם. הדלקה עושה מצוה וכו'. שבה ניכר פרסום הנס. לבוש:

ד

ד) שם. לפיכך עששית וכו'. כלי גדול של זכוכית. רש"י שבת כ"ג ע"א:

ה

ה) שם. לפיכך עששית וכו'. ר"ל שאם היינו סוברים שהנחה עושה מצוה היה צריך לכבותה ולהגביה ולהניחה לשם מצוה ולהדליקם אבל כיון שהדלקה עושה מצוה מדליקה כשהיא מונחת. גמ' שם:

ו

ו) שם. מכבה ומדליקה וכו'. וכן מצינו בנר מערבי אעפ"י שהיתה דולקת מכבה ומטיבה ומדליקה בתחלה. הר"ן:

ז

ז) שם. מכבה ומדליקה וכו'. ואינו מועיל מה שהדליקה אתמול לשם מצוה דכל יומא ויומא מילתא באנפי נפשיה היא. מ"ב או' ג':

ח

ח) שם. מכבה ומדליקה וכו'. ואם לא כבה אותה אלא שהעביר הנר על הפתילה לא עשה ולא כלום יצריך לחזור ולהדליק ואפי' בירך כשהעביר הנר עליה צריך לחזור ולברך. שכנה"ג בהגה"ט או' א' שו"ג או' ב' ומיהו מ"ש צריך לחזיר ולברך נראה דה"ד אם הסיח דעתו בין העברת הנר עליה להדלקה אבל אם עדיין מתעסק בה ונזכר או הזכירוהו כי לא טוב עשה וכבה והדליק בעודנו עומד שם א"צ לחזור ולברך:

ט

ט) שם. ומ"מ צריך שידליקנה במקום הנחתה. כלומר אע"ג דאין הנחה עושה מצוה מ"מ צריך שידליקנה במקים הנחתה. ב"י. ואם בע"ה חולה ואיני יכול לקום להדליק במקום הנחתה יעשה שליח להדלקה במקום הנחתה ויכול החולה לברך והשליח ידליק בחדר ההוא לפניו תכף ומיד. בן א"ח פ' וישב או' ו' ועיין לקמן או' ך' וסי' תרע"ו או' י"ג:

י

י) שם. ומ"מ צריך שידליקנה במקום הנחתה. וצריך להניחה שם חצי שעה במקום הדלקתה. מהרי"ו. ד"מ או' א מ"א סק"ב. א"ר או' ב' ועיין בב"י די"א שבנרות בהכ"נ מותר להדליקן במקום זה ולהניחן במקום אחר ומ"מ יש ליזהר לכתחלה. מ"א שם. א"ר שם:

יא

יא) ועיין הלק"ט ח"א סי' ב' שכתב העוקר נ"ח ממקומה בתוך זמן הדלקתה אפשר שלא יצא י"ח שהרואה יאמר לצרכו הוא דאדלקה מתחלה יעו"ש ועוד עי"ש סי' ר"פ שנתב נ"ח שהניחה בדלת רפוייה ומתנועעת אפשר דהרואה יאמר לצרכו הוא דאדלקה מאחר שאין הדלת קבועם יעו"ש וצ"ע בזה ונראה דאם חוזר ומדליק במקום קביע לא יברך. שע"ת או' א' ועיין לעיל סי' תרע"א או נ"ד:

יב

יב) שם. וכן אם מדליקה ואוחזה בידו וכו'. היינו כל זמן מצותו אבל אם אוחזה בידו קצת זמן ואח"כ מניחה כשהיא דולקת כבר יצא. ט"ז סק"ג. מיהו עיין א"ר או' ד' ומאמ"ר או' ו' ומש"ז או' ג' מ"ש לפקפק בדברי הט"ז הנז' וכתב שם המש"ז דאם הניחה קצת זמן דיעבד עכ"פ יצא ולכתחלה ההדלקה צ"ל אחר הנחה יעו"ש:

יג

יג) ומסתברא לי שאלו נרות של מתכת הנוהגות בערי פראנקייא שיש להם ח' פיות ואחת עולה על גביהן והוא השמש והם מיוחדות להדליק בהם בחנוכה מידי שנה בשנה ולא נעשו אלא לרך והדבר ידוע לכל שאין משתמשים בהם אם אחזה בידו עד שכבתם יצא כיון דק"ל הדלקה עושה מצוה ולא הנחה וליכא למיחש לרואים שיאמרו לצרכו אוחזה מאחר שאין דרך בכך. פר"ח. אלא שכתב שכ"נ להלכה ולא למעשה יעו"ש והב"ד המש"ז שם וכתב ומ"מ לכתחלה מניח ואח"כ מדליק ודיעבד באחזו בידו כל הזמן יצא:

יד

יד) [סעיף ב'] יש מי שאומר וכו'. בב"י לא הביא פלוגתא בזה רק כי כן דרכו סברא שלא מצאה כ"א בפוסק א' כותב אותה נמי בשם יש מי שאומר וזו הסברא היא דעת הרא"ש כמ"ש בב"י:

טו

טו) שם. צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה. ולכן צריך להשגיח בנרות קודם ברכה אם יש בהם שמן כשיעור ואח"כ יברך ולא יסמוך על אחרים כדי שלא יכנס בחשש ספק ברכות:

טז

טז) שם. לא יצא י"ח. וצריך לכבותה וליתן בה שמן כשיעור ולחזור ולהדליק אבל לא יחזור לברך ומ"ש הפר"ח לחזור ולברך ג"כ כבר כתב עליו המש"ז אות ג' כיון דבגמ' אמרו שני תירוצים בזה איך יברך מספק יעו"ש. וכ"כ החמ"מ או' ג' דמ"מ לא יברך שנית רק ידליק בלא ברכה. וכ"כ ח"א כלל קנ"ד אות כ"א. בן א"ח פ' וישב או' ח' מ"ב אות ח':

יז

טוב) ואם הדליק נר אחד וקודם שהדליק השאר נשפכו או אם טעו ולא הזמינו נרות הצריכים לאותה לילה ששכחו מהם נר א' ולא הרגיש בהם אלא עד שבירך לא ישיח אלא ימתין עד שיביאו לו האחד המשלים המנין וידליקנו ואם שח לא יברך. בן א"ח שם אות יו"ד:

יח

חי) [סעיף ג'] אשה מדלקת נר חנוכה וכו'. שאף הן היו באותו הנס. שבת כ"ג ע"א. ופירש"י שם שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה וע"י אשה נעשה הנס עכ"ל ועיין לעיל סימן עת"ר אות טו"ב:

יט

יט) שם. שאף היא חייבת בה. ויכולה להוציא את האיש וכ"כ באגודה שאם אשה יודעת לברך תדליק היא ותפטור כל בני ביתם. ב"ח. כנה"ג בהגה"ט. וכן כתב הלבוש. ט"ז סק"ד. עי"ש אות א' מ"א סק"ד. פר"ח. א"ר או' ו' שו"ג אות ו' מו"ק. מחב"ר אות ד' ומוציאה אנשים היינו אם עומדים בשעה שמדלקת ושומעים הברכה ודיעבד אף לא ענו אמן יצא. א"א אות ד' מ"ב אות ט' ועיין לעיל סימן רי"ג סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד. ומ"מ מצוה בו יותר משלוחו אם הוא בר הכי ויודע לברך:

כ

ך) אדם שהדליק נ"ח יכול להדליק לאשה ולברך כגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בענין אחר נראה למהר"ח שאין לברך. שה"ג אשר סביב המרדכי פרק במה מדליקין. כנה"ג שם. עו"ש שם. שו"ג שם. ובין מדליק האיש בין מדלקת האשה. מל"ח סי' כ"ז אות כ"ה. מ"ב שם. ועיין לעיל או' ט' ולקמן סי' תרע"ו אות י"ג:

כא

כא) שם. שאף היא חייבת בה. ולדידן שמדליקין כל אחד בפ"ע (כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ב' בהגה) מ"מ אשה אינה מדלקת דהויין רק טפילות לאנשים ואם רוצה להדליק מברכות כמו במ"ע שהזמן גרמא דיכולות לברך וכשאין האיש בבית תדליק האשה דהוי בת חיובא ולא ידליק קטן שאינו בר חיובא כל עיקר. עולת שמואל סי' ק"ה. פ"ת. מ"ב שם. ועיין לעיל סי' תרע"א או' ט"ז:

כב

כב) אלמנה הנזונת מנסכי יתומים חייבים היורשים לתת לה דמי שמן לחנוכה דחייבים לתת לה כל צרכי מצות שהם חובת הגוף. שדה הארץ ח"ג סימן ט"ל. עיקרי הד"ט סי' ל"ה אות ט' פ"ת. ואם אין היורשים רוצים ליתן לה רק כדי שיעיר הדלקת נר א' כל לילה אפשר דאין כופין אותם כיון דמדינא אין חיוב יותר. סידור בי"ע או' י"ט. ולי נראה כיון דהמנהג להוסיף יש לה ביוש מזה אם לא תוסיף וחייבין לתת לה. ואח"כ ראיתי שכ"כ המל"ח סימן כ"ז או' נ"ב יעו"ש:

כג

כג) סומא אם יכול להשתתף בפריטי מוטב ואם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו ואם אין לו אשה ויש לו בית מיוחד מדליק על ידי סיוע של אחר דסומא חייב בכל המצית ול"ד לנר הבדלה דפטור דהתם בעינן שיאיתו לאורו משא"כ הכא דאיכא פרסומי ניסא לאחרים. רש"ל בתשו' סימן ע"ז. מ"א סק"ד. א"ר אות ז' וכתב המו"ק שלא יברך ואצ"ל שאינו מוציא אחרים. מחב"ר או' ה' שע"ת או' ג' מל"ח סי' כ"ז אות נ"ד. בן א"ח פ' וישב או' ט"ו. מ"ב אות ט':

כד

כד) ועבדים שאין משוחררים אפשר דחייבים בנ"ח. א"א אות ד' ומי שחציו עבד וחציו בן חורין ידליקו לו אחרים ואפשר שהוא עצמו מדליק ולא דמיא הדלקם לקריאת המגילה אי לתקיעת שופר. וטומטום ואנדרוגינוס חייבין ומדליקין לאחרים אעפ"י שאינם מינם פר"ח. כר"ש. רו"ח או' ב':

כה

כה) שם. אבל אם הדליקה חש"ו וכו'. אפי' אם אחרים עומדים על גבי. תשו' בנות חיים סי' קמ"ב. מ"ב אות י"א:

כו

כו) שם. ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר. כ"כ הר"ן בשם בעל העיטור והוא אזיל לטעמיה שכ"כ הטור משמו בסי' תרפ"ט לענין מגילה והרי"ף והרא"ש ובה"ג פליגי עליה וכן עיקר דקטן שהגיע לחינוך לא ידליק לאחרים. פר"ח וכן הסכים בתשו' עולת שמואל ססי' ק"ה. וכ"פ בן א"ח שם אות י"ט. מ"ב אות י"ג. וזמן החינוך עיין לעיל סי' י"ז אות יו"ד:

כז

כז) שם הגה. ולדידן דכל אחד מבני הבית מדליק וכו'. כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעיף ב' בהגה יעו"ש:

כח

כח) שם בהגה. קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ. ר"ל דאף אם נימא להלכה דלא כהי"א הנ"ל ואינו יכול להוציא אחרים בהדלקתו מ"מ הוא בעצמו כיון שהגיע לחיניך צריך להדליק. ונראה דלקטן א"צ להחמיר כולי האי ודי שידליק בכל לילה נר א' לכ"ע. מ"ב או' י"ד. ועיין עוד לקמן סי' תרע"ז סעיף ב' ובדברינו לשם בס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---