יצחק ירנן/עבודה זרה/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ עבודה זרה ז

י

וגחלת עבודה זרה אסורה והשלהבת מותרת וכו'. ברייתא פרק בתרא דיו"ט וכתב בשיטה מקובצת וז"ל ואע"ג דבפסחים דף כ"ו אמר בשלה ע"ג גחלים דברי הכל מותרת פירושו בדיעבד אבל לכתחילה אסורה אי נמי הכא כשנאסרו הגחלים עצמן בתקרובת ע"ז או בגחלי הקדש ממש והתם כשנאסרו מעצים אסורים עכ"ל.
והנה תירוצו הראשון תמוה טובא דמוקי לאיסורא דגחלת דברייתא בלכתחילה מאי שנא דגחלת דהקדש מועלין בה דהוא דאורייתא דבגחלת חד איירי ולא בשתי מיני גחלת ועוד דא"כ דשאני גחלת של הקדש מגחלת ע"ז מטעם שיהיה ושאני זה מזה דשל הקדש איסורו מדאורייתא ושל ע"ז מדרבנן א"כ מה הקשה הש"ס שם גבי שלהבת מאי שנא של ע"ז דשריא ומאי שנא דהקדש דאסיר והוצרך לתרץ כמו שתירץ הא לא קשיא כלל [ד]גחלת של ע"ז דאיסורו מדרבנן לא גזרו בשלהבת גחלת של הקדש דהוא דאורייתא גזרו בשלהבת וראיתי להרב שער המלך שהקשה כן למרן בב"י ובשו"ע סי' קמ"ב ביו"ד שפסק דפת שבשלה ע"ג גחלים של אשירה מותרת כמו שהקשינו וניחא ליה דעד כאן לא כתב מרן כן אלא בגחלת של עצי אשירה דאיסור אשירה אזל ובש"ס איירי כשהגחלים עצמן הם תקרובת ע"ז ונמצא א"כ דאיסור ע"ז לא אזל וראוים הדברים למי שאמרן ברם לדעת מוה"ר בצלאל [השיטמ"ק] בתירוץ א' דמוקי לברייתא דידן דגחלת של ע"ז אסורה בלכתחילה קשה טובא כמו שהקשתי וצ"ע.
אמנם מה שתירץ שנית נכון דגחלת דברייתא בין דהקדש בין דע"ז הוא דהגחלת עצמה היא לשם ע"ז ולא דהיה גחלת דנעשה מעצי ע"ז או מעצי הקדש ובשלהבת שאינה קשורה בגחלת יש הפרש בין הקדש לע"ז וכמ"ש טעמא בש"ס ברם בקשורה בגחלת גם בעבודה זרה אף דנהנה מן השלהבת לחוד אסור וכמ"ש הרא"ש בשמעתין וטעמו עמו דכיון דקשורה בגחלת וגחלת גופא היא דע"ז נעשה השלהבת כגופה דגחלת משא"כ אי הגחלת גופא לאו דע"ז אלא דהיה גחלת מעצי אשירה כשנעשה גחלת אזדא ליה איסורה ופנים חדשות באו לכאן ודאי שרי הגחלת גופא וא"כ ברכת המאור במוצאי שבת שאסור לברך בנר של עבודה זרה הוא משום דהגחלת ושלהבת עמה קשורה הוא של ע"ז דאיירי מתני' במסיבה לשם עבודה זרה והנר להאיר להם נמצא דהיא גופא לשם ע"ז ולא הוי בגחלת מעצי אשירה זו היא סברת הרא"ש והרע"ב שכתבו גבי נר ובשמים דאסורים בהנאה והיינו כדכתיבנא דהנר גופא היא ע"ז ולפי"ז לא קשה מה שהקשה הרב בעל שער המלך להרא"ש והרע"ב דלדידהו קשה להירושלמי דפרק החליל הביאוהו התוס' דף נ"ג שהקשו איך היתה אשה בוררת חיטים מאור בית השואבה ותירצו דקול ומראה וריח אין בו משום מעילה וא"כ כל שכן בע"ז דקיל טפי ואיך אסרו בברכות מלברך על של גוים דקיל טפי מהקדש יעו"ש דגבי ברכת מאור במוצאי שבת היא גופא דהיינו הנר הוי ע"ז משו"ה אסור משא"כ גבי אור בית השואבה שהגחלת גופא לא הוי הקדש אלא הפתילות והשמן א"כ כשנעשה גחלת ושלהבת ההקדש אזדא ליה ומדאורייתא שרי אלא רבנן גזרו בהקדש ליהנות גם בזה כמ"ש בש"ס דביצה בדוגמא לזה אלא דקול ומראה וריח אין בו משום מעילה משו"ה שרי לגמרי מה שאין כן בע"ז דהגחלת גופא בנדון כזה שריא דליכא למגזר בה דבדילי מינה אינשי.
ובזה יתורץ קושית התוס' בסוכה ובפסחים שהקשו מש"ס דילן עם הירושלמי דבש"ס דילן אמרו קול ומראה וריח אין בו משום מעילה אבל איסורא איכא ובירושלמי על שהקשו היאך בוררת אשה חיטים מאור השואבה והא איכא מעילה ותירצו קול ומראה וכו' אין בו משום מעילה ואפי' איסור ליכא דהתם בברירת חיטין הפתילה והשמן הוא הקדש וכשנעשה גחלת ושלהבת כבר יצא מהקדש ובזה אמר קול ומראה וכו' אין בו משום מעילה משא"כ בפסחים דאמרו דאיסורא איכא הוא כשנהנה מהקדש גופיה ולא מהיוצא מההקדש והרב שער המלך כדי לישב הירושלמי עם מתני' דברכות כתב ע"פ מה שתירץ הבאר שבע לקושית התוס' דפליג הירושלמי עם ש"ס דילן בחילוק דכשבא ליקרב להריח או לראות יותר אז איכא איסורא משא"כ היכא שהאור בא לו למקום אשר הוא חונה כההיא דאשה בוררת חיטים שרי א"כ הכא נמי י"ל דטעמא דאין מברכין על נר של ע"ז משום שמקרב עצמו ליהנות מאורה אלו דבריו.
ולענ"ד אינו מן הישוב דהא תניא שם דף נ"ג היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב כותים אינו מברך וכו' והא התם דדמיא לברירת חיטים מאור השואבה והתם שרי והכא אסור לברך ודוק.
ומתוך האמור בסוגיין דשאני שלהבת עבודה זרה משלהבת הקדש דשל ע"ז בדילי מיניה אינשי ולכן אין לגזור בשלהבתו ושרי אין מקום למ"ש השושנים לדוד בברכות פ"ח מ"ו וז"ל דהנך דע"ז לאו מדינא דאורייתא הוא דאסירי דהא לא הויא הנאה מדאורייתא דבהדיא קי"ל בפרק כל שעה דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה וה"ה לאיסור ע"ז אלא דמ"מ משום חומרא דע"ז גזרו בה שאסור דהא מיהא נהנה או בראיה או בריח אלו דבריו וליתא כמו שנראה ברור.
ולהתוס' יומא שהקשו להירושלמי מש"ס דילן וכן בפסחים שהקשו כן דבירושלמי מוכח דקול ומראה וכו' אין בהם משום מעילה ואפי' איסורא ליכא ובש"ס דילן ס"ל דאיסורא איכא יעו"ש י"ל דעדיפא מינה תיקשי להירושלמי ממתני' דברכות דאוסר לברך על מאור של ע"ז ולמה יהא אסור כיון דקול ומראה וכו' אין בהם משום מעילה דבזה א"א לומר דפליגי דהוי הקושיא ממתני' וי"ל דלא קשיא להו ממתני' די"ל דשאני מצוה דאף בשריא ממאיס לגבוה וכמו שתירץ מהר"ם על שם רבו וכדאמר רבא לולב של ע"ז לא יטול ואם נטל יצא וטעמא דלא יטול משום דמאיס.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.