קרית ספר/עבודה זרה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצוה טו לאבד עבודה זרה ומשמשיה כל הנעשה בשבילה שנאמר אבד תאבדון וכו' כי אם כה תעשו להם וכו' ובארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצינו אבל בחוצה לארץ אין אנו מצווין אלא כל מקום שנכבוש אותו נאבד כל עבודה זרה שבו שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהן ולא בחוצה לארץ ולשון ספרי מנין אתה אומר שאם קצץ ע"ז עשרה פעמים והחליפה שחייב לקצצה שנאמר אבד תאבדון ומפסוק ואבדתם את שמם דורש ר' עקיבא לשנות את שמם ומנין שמשנים לגנאי שנאמר שקץ תשקצנו:

ב[עריכה]

אזהרה לט שלא ליהנות בע"ז ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה שנאמר ולא תביא תועבה אל ביתך וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים אחד משום לא תביא ואחד משום לא ידבק בידך מאומה וכו'.

ג[עריכה]

בהמה שהקריבוה לעבודה זרה כולה אסורה בהנאה אפילו פירשה ועצמותיה ועורה וטלפיה דמאומה מן החרם כתיב לפי' אם היה בעור סימן שנודע שזה העור תקרובת לע"ז כגון קרע עגול כנגד הלב ומוציאין הלב משם כל העורות שהן כך אסורין בהנאה דזבחי מתים נינהו וכן כל כיוצא בזה.

ד[עריכה]

מה בין ע"ז של גוים לע"ז של ישראל עבודה זרה של גוי אסורה מיד משפסלה אע"פ שלא עבדה עדיין שנאמר פסולי אלהיהם וכו'. וע"ז של ישראל אינה אסורה עד שיעבדנה שנאמר בישראל ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר שהם עבודתה. ומשמשי ע"ז בין של גוי בין של ישראל אינן אסורין עד שישתמשו בהן לע"ז שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים ותניא התם בכלים שנשתמשו לע"ז הכתוב מדבר וכתיב אשר עבדו שם אין אסורין עד שיעבדו.

ה[עריכה]

העושה ע"ז לאחרים אף ע"פ שהוא לוקה שכרו מותר ואפילו עשאה לגוי שהיא אסורה מיד מפני שאינה נאסרת עד שתגמר ובמכוש אחרון שגומרה אין שוה פרוטה ואינו בכלל ולא ידבק בידך מאומה דלאו מאומה הוי כיון דאינו שוה פרוטה. הלוקח גרוטאות מן הגוים ומצא בהם עבודה זרה וכו' נתן מעות ומשך יוליכם לים המלח מדרבנן דמדאורייתא לא הוי מקח ומשיכה בטעות דלאו אדעתא דע"ז זבן וכן גוי וגר שירשו את אביהן וכו' גם זה מדרבנן דמדאורייתא לא ירית ליה גר לאבוה דכקטן שנולד דמי.

ו[עריכה]

צורות שעשאום גוים לנוי מותרות בהנאה ולע"ז אסורין בהנאה. מה שנמצא בכפרים חזקתן לע"ז ובמדינה אם היה בידו צורת מקל או צפור או כדור או סייף או עטרה וטבעת והן עומדין על פתח המדינה חזקתן לע"ז ואסורין בהנאה ואם לאו הרי הוא בחזקת' לנוי ומותר דלא אסרה תורה אלא ודאי ע"ז ואם יש בה מאלו הסימנים היא בוודאי ע"ז שכך דרכה ואם לא היא בוודאי שאינה ע"ז דלא אורחא דהכי.

ז[עריכה]

צלמים הנמצאים מושלכים בשוקים או בתוך הגרוטאות הרי אלו מותרין ואין צריך לומר שברי צלמים אבל המוצא יד עבודה זרה או רגלה או אבר מאבריה מושלך הרי זה אסור בהנאה הואיל וידע בוודאי שזה האבר מן הצורה הנעבדת הרי היא באיסורה עד שיודע לו שהגוים בטלוה כפשטא דמתני' דלא כשמואל דספקא דאוריתא היא ולחומרא.

ח[עריכה]

המוצא כלים ועליהם צורת חמה ולבנה ודרקון אם היו כלי כסף וזהב וכו' הרי אלו אסורים ועל שאר הכלים מותרין מפני שחזקתו לנוי ומותרין דודאי לאו ע"ז נינהו.

ט[עריכה]

ע"ז ומשמשיה וכל תקרובת שלה אסורין בכל שהן. כיצד ע"ז שנתערבה בצורת של נוי אפילו בכמה אלפים יוליך הכל לים המלח וכן וכו' משום דכל חדא וחדא אימור היא של ע"ז וספקה הוא. עבר ומכר ע"ז או אחד ממשמשיה או תקרובת שלה הרי הדמים אסורין בהנאה ואוסרין בכל שהן כע"ז שנאמר והיית חרם כמוהו וכל מה שאתה מהיה ממנו הרי היא כמוהו.

י[עריכה]

ע"ז או אשרה שנשרפה אפרה אסור בהנאה וגחלת של ע"ז אסורה בהנאה אבל שלהבת שלה מותרת מפני שאין בה ממש אבל אפר וגחלת הוו בכלל לא ידבק בידך מאומה מן החרם: ספק ע"ז אסור ספק ספקה מותר כיצד כוס של ע"ז שנפל וכו' עד נפלו הששים לטבעות אחרות כלן אסורות. כל אלה הדינים הם מדרבנן דמדאוריתא חד בתרי בטיל דכתב אחרי רבים להטות ומשום דבע"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה בהטלת לים הנאתו סגי והכי נמי בתערובת דלעיל דע"ז ומשמשיה אם נתערבה צורה של ע"ז בצורות של נוי או כוס של ע"ז בכמה כוסות וכו' מדאוריתא בהטלת הנאה לים המלח סגי כיון דבטיל חד בתרי. אבל מה שאמרו דספקה דאוריתא לחומרא הוא חד בחד או חדא והוא ספק אם היא ע"ז או לאו והאי היא ספקה דמדאוריתא אסירא ונראה דמסוטה דאסרה רחמנא לבעל מספק גמרינן הכי נמי בכל ספקי דאוריתא בהני גווני דאית בהו חזקה דהתרה קודם כמו בסוטה אע"ג דנתקלקלה חזקתה משקנה לה ונסתרה ברשות היחיד וכיש בו דעת לישאל כסוטה ובספקא דאורייתא כי הכא גמרי' מדאוריתא דהוא אסור מדחייב רחמנא אשם תלוי על לא הודע של חיובי כרת מכלל דבשאר איסורי דאוריתא אע"ג דאינו חייב אשם תלוי אסור מדאוריתא א"נ מדדרשינן לא יבא ממזר בקהל ה' ממזר וודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא משמע דבעלמא ספקא דאוריתא הוי לחומרא דאי לאו הכי לא הוי צריך קרא לרבויי ממזר להתרא וכן מספק ערלה בחוצה לארץ דהוי הלכתא דמותר' משמע דבעלמא ספקה דאוריתא לחומרא.

יא[עריכה]

האשרה בין שהיתה נעבדת בין שהיתה ע"ז וכו' מדרבנן דמדאוריתא ליתא איסורא בשלהבת ע"ז ומותרת. אפרוחים שקננו בה ואין צריכין לאמן וכו' גם זה מדרבנן משום דהוי בסיס להן דמדאוריתא כיון דאינו נהנה מהאשרה עצמה מותר. נטל ממנה עצים אסורים בהנאה מדאוריתא דהיא אשרה הסיק בו את התנור יוצן מדאוריתא דאינו יכול ליהנות מהאשרה ואם אפה בו את הפת בלא צינון כל הפת אסור בהנאה מדרבנן דמדאוריתא בהטלת הנאת בישול הפת לים הוי סגי ואם נתערבו באחרות יוליך כל הפת כולה (דמי אותה הפת) לים המלח מדרבנן דמדאוריתא בהולכת דמי שבח בישול אותה הפת סגי כדפי' נטל ממנה כרכר אסור מדאור' ליהנות דהוי איסור תורה. ארג בו הבגד אסור בהנאה מדרבנן דמדאוריתא בהולכת הנאת אריגה לים הוי סגי נתערב באחרים יוליך דמי אותה הבגד לים המלח מדרבנן דמדאוריתא בהולכת הנאת אריגת הבגד לבד הוי סגי. ומותר ליטע תחתיה (ירקות) עד וכל כיוצא בזה אפילו מדרבנן מותר.

טו[עריכה]

בשר או יין או פירות וכו' הקריבום לפניה נעשו תקרובתה אף על פי שחזרו והוציאום אסורים לעולם וכל הנמצא בעבודה זרה אפילו מים ומלח אסורין בהנאה מן התורה דהוו תקרובת' והאוכל ממנו כל שהוא לוקה דמאומה כתיב ונראה דשוה פרוטה בעי מדאמר לעיל דמכוש האחרון לית ביה שוה פרוטה. המוצא כסות וכלים וכו' ואם מצאן דרך כבוד אסורין דכתיב ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם וכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך אבל עץ ואבן לא כתיב הא כיצד עמהם דומיא דעליהם מה עליהם דבר של נוי דכתיב כסף וזהב אשר עליהם אסור שאינו של נוי מותר אף עמהם דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר. מצא בראשו דבר שכיוצא בו קרב לגבי מזבח אסור אפילו חוץ למקום עבודתו משום תקרובת דדילמא עבד בהו תקרובת כעין פנים ואלו שנמצאו שיריים הן ואם מצאן בפנים בין דרך כבוד בין דרך ביזיון בין ראוי למזבח בין לא ראוי כל הנמצא בפנים אסור אפילו מים ומלח ונראה לפי הרב ז"ל דמשום תשמושי ע"ז נגעו בהם כדמשמע בירוש' מים להדיח מלח לשוף והיינו תועבה וחרם. ופעור ומרקוליס כל הנמצא עמהם בין בפנים בין בחוץ אסור בהנאה והן אבני מרקוליס וכו' משום דכל עבודתם דרך ביזיון ולכך אסירי אפי' דבר שאינו של נוי בין בפנים בין בחוץ.

יז[עריכה]

ע"ז שהיה לה מרחץ או גנה נהנין מהן שלא בטובה וכו' מדרבנן כיון דאינו נותן שכר לא אסירה מדאורייתא דטובת הנאה דברים היא לפירוש הרב ז"ל. מרחץ שיש בה ע"ז מותר לרחוץ בה שהיא נעשית לנוי ולא לעבדה וכתיב אלהיה' בזמן שנוהגים בהן מנהג אלהות ולא כשמבזין אותן בכגון זה ואם היתה דרך עבודתה בכך אסור דכתיב איכה יעבדון הגוים האלה וכו'. סכין של עבודה זרה ששחט בה וכו' והיא אסורה מדכתיב אבד תאבדון בכלים שנשתמשו בהם לע"ז הכתוב מדבר ואף על פי כן מותר לשחוט בה שהוא מקלקל ואם היתה בהמה מסוכנת אסורה שהוא מתקן והרי נהנה ממשמשי ע"ז בהולכת הנאה לים המלח סגי כר' אליעזר גבי אשרה:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.