יד אפרים/אורח חיים/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים י

סט"ז ס"ק א דלא תימא. דודאי אי ליכא רבויא אע"ג דודאי מצד הסברא אמרינן שאף בעלת ה' מטעם שיש בכלל ה' ד' מ"מ אי אפשר לחייב יותר מד' ציצית דהא קאמר גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אלא שאנו אומרים שאע"פ שהטלית יש לה יותר חייבת כיון שעכ"פ ארבע יש כאן אבל מ"מ אין לעשות ציצית יותר מארבע אף בבעלת ה' וא"כ הוה ס"ד כיון דעכ"פ אין לעשות ציצית יותר מד' א"כ גם כנפות אין לעשות יותר דלא אזלינן בתר סברא דיש בכלל ה' ד'. דהא עכ"פ אין לעשות ציצית יותר מד' מחמת זה שהרי לא נזכר בתורה רק לעשות ציצית בארבע כנפות הבגד וא"כ איכא נמי סברא לעשות כנפות כמספר הציצית לכן כתב רחמנא רבויא דאשר תכסה לאשמעינן דבעלת ה' חייבת והיינו לומר דאזלינן בתר סברא שיש בכלל ה' ד' וממילא לענין הציצית כדקיימא קיימא שאין נעשות יותר מארבע ציצית כפשטא דקרא שאין לעשות יותר רק על ארבע כנפות ואין חילוק בין אם הכנפים ארבע או יותר:

ס"ק ט' אפילו חתך שניות כשר בראשונים כצ"ל:

ט"ז ס"ק ט' לכשרותם ע"י חיתוך האחרים כו' לא הבנתי דהא בשעת עשיית האחרונים פסולין היו כיון דאכתי לא פסקינהו לקמאי ואיך יחזור לכשרות אחר שיחתוך הראשונים אלא ע"כ כיון דבבל תוסיף קאי לא מיקרי מעשה כלל ועיקר העשי' כשחתך הראשונים א"כ מכ"ש שאם חתך לבתראה דכשר בקדמאי דעשיות בתראי לאו מעשה כלל וכ"ש הוא דהא בתרא נעשה בפסול ואפ"ה הם חוזרים ונכשרים ומכ"ש קדמאי שנעשה בהכשר. וכן דעת המג"א בס"ק. ואפשר לו' דבחתך האחרונים לא מתכשר בראשונים דהוי נראה ונדחה דאין חוזר ונראה משא"כ בחתך הראשונים דכשר באחרונים דהוי דחוי מעיקרא דעדיף מנראה ונדחה דדחוי מעיקרא חוזר ונראה ואע"ג דגם דחוי מעיקרא איבעיא הוא וע"כ טעמא משום דהוא בידו כמבואר בסי' תרמ"ו וסי' תקפ"ו ובמג"א וא"כ נראה ונדחה נמי כמבואר שם י"ל דהכא שדחאו בידים גרע טפי בנראה ונדחה וצ"ע:

(שם) במטיל על מוטלת ומר' זירא הוקשו על רבא שהתיר ר' זירא במטיל כצ"ל:

מגן אברהם סקי"ג אם היה כו' מזה נראה כמ"ש המג"א בסי' י' ס"ק י"ג שאין לתחוב הציצית בהכנפות ע"ש ובאמת מ"ש הד"מ לדחות מבן ציצית הכסת נלע"ד דעיקר החשש מחמת הציצית שלפניו כיון שהבגד העליון הוא ארוך והציצית ברגלים תרמסנה ונפסקו בכל עת משא"כ הציצית של בן הכסת שהיו נגררים לאחוריו אין חשש רק מפני בני אדם הבאים מאחוריו שידרסו ברגליהם עליהם ובזה אין חשש כי עיניהם הרואות הציצית ולא ידרסו עליהן וגם לפי המבואר שם שהיו נגררות ע"ג כסתות לפירש רש"י שלא היה הולך רק ע"ג כלי מילת ומסתמא לא היה הולך עליהן רק הוא בלבד אם כן פשיטא דלק"מ וגם בלא"ה לא הבנתי קושייתו מבן ציצית הכסת שהוא עשה כן ואם הוצרך לתקן היה מתקן אבל מכל מקום היה טליתו עשויה כדרך טליתות שלנו שאם רוצה מגביה על כתיפו ואין נגררין כלל אבל בבגד העליון שהוא ארוך לכבוד י"ל דלא חייבה תורה ביון שנפסקין בכל עת ודרכיו דרכי נועם כמו שכתב הב"י כנלע"ד ליישב דעת הב"י בזה. ובאלי' זוטא כתב דבן הכסת היו לו בגדים לאין מספר ובכל פעם היה לובש אחר לענ"ד זה אינו דהרמ"א ס"ל כיון דלהב"י התורה פטרה בגד כזו שציצותיו נגררין לא חילקה תורה בין עשיר שיש לו להחליף למי שאין לו להחליף ואם כן לחנם הטיל ציצית במקום פטור. ובזה נדחו ג"כ מ"ש שהיו נגררין ע"ג כסתות דמ"מ אם איתא דהתורה פטרה דוחק לומר שהוא הקיל ציצית בבגד פטור. אך מה שכתבתי שיש לדחות בלא"ה הוא נכון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.