ביאור הגר"א/אורח חיים/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

סעי' א יש לה כו'. דלא כר' שמחה דפטר כי הך ברייתא דפטר בפ"ב דזבחים וכפי מ"ש במנחות ל"ז ב' בעלת חמש איכא בינייהו ר"ל דלרבנן פטורה ולר"י חייבת ואיפסיק שם כרבנן ושם האי מאן דבצריה לגלימי' כו' ר"ל שעשה להטיל בה ציצית לא עבד ולא כלום דפטורה היא מ"ט שוייה בעלת חמש כו' וע' הג"מ פ"ג. ואע"ג דבספרי תניא ד' כנפות יצאו בעלי שלש ובעלי חמש ובעלי שש ובעלי שבע ובעלי שמנה וכן בזבחים י"ח ב' פי' הרא"ש היינו שאין להטיל בכל כנפיה רק בד' ובעלת ג' פטורה כיון דאין בה ד' וכן הסוגיא דספ"ג דמנחות ל"ז ב' דחייבת וכפירש"י שם האי מאן דבצריה כו' ולא כפי' הנ"ל וסוגיא דשם מ"ג ב' דכולהו ס"ל דלא כברייתא דפטורה:

ועושה כו'. כת"ק שם ל"ז ב' כמש"ש דלית הלכתא כוותיה:

המרוחקות כו'. רמב"ם וכן מוכח שם דקאמר האי מאן דבצריה כו' ולא כלום ומדקאמר בהאי לישנא ול"ק דלא פטרה משמע שאינו מעלה ולא מוריד ואם איתא הרי עשה מיה' שיכול לעשות ציצית באלו ולא בשאר:

ו[עריכה]

סעי' ו אין כו'. כר"ש דהלכה כותיה ממש"ש רבה בר"ה כו' ומפרש מ"ש לאו היינו כנף כו' אפי' בעודה כפולה מדשדייה ולא כפלה וכן מדקאמר מי סברת כו' ולא ה"ל לכפול:

אבל צריך כו'. כן פי' ב"י אבל ד"מ חלק עליו דלשון פוטר לא משמע כן:

ואפילו. כן מפרש הרמב"ם מש"ש דנקיט בסיכי:

וי"א כו'. כת"ק:

וטוב כו'. זהו לפי ס' שכ' דלהרמב"ם אין מטילין ציצית כלל ועמ"א:

הטיל. לשון הרמב"ם וכפי' מש"ש השתא בבל תוסיף כו' פריך על דברי ר"ז בלשון בתמיה דודאי איפסלו שתיהן משום בל תוסיף כ"ש דהוי מעשה לפסולה ור"פ משני ממאי כו' ולכך כשר באחרונות:

ויש כו'. כפירש"י שם וכרבא דלא כר"פ דקושיא בעלמא הוא:

וקודם שחתך כו'. ממ"ש ומי אמרינן תעשה כו' אלמא דקודם לכן הוא בפסול וכן בדברי רבא ור"ז:

הראשונות. כתב כו לפי מה דמסיק בב"י מדברי הרא"ש דדוקא חתך הראשונות. ואינו מוכרח דעיקר הרביתא הוא שאינו חולמ"ה וע"ז קאי קושיית הגמ' ודברי רבא ור"ז אבל בחתך אחרונות אצ"ל וכן בדברי רמזים ורי"ו וכ"כ מ"א:

ז[עריכה]

סעי' ז מלבושים כו'. בספרי זוטא אשר תכסה בה פרט לחלוקים ופירש ר"י שעשאו סתום למעלה כמין חלוק הג"מ:

אם רובו כו'. כמ"ש בגמ' מ"ם ב' דבתר עיקר בגד אזלינן:

ח[עריכה]

סעי' ח משום מראית העין. כמ"ש תוס' שם ובפ' כ"ה לענין טלית שאולה אחר שלשים:

ט[עריכה]

סעי' ט הכנפים כו'. בספרי כסותך פרט לתיכא לתיכלתא לתיפלטתין לתקרקין לבורסין לבורדסין לפי שאינן מרובעי':

י[עריכה]

סעי' י מצנפת כו'. בספרי בה פרט למעופרת שאין מתכסה בה ראשו ורובו:

כיון כו'. כמ"ש מוכרי כסות כו' אלמא כיון דאין עשוי להגין מפני החמה לא קרינן ביה תלבש ה"נ לא קרינן כיסוי הגוף:

יא[עריכה]

סעי' יא סודר כו'. שאין עיקר' ללבישה אלא לתשמיש ומטעם הנ"ל בסי' שקדם:

יב[עריכה]

סעי' יב מלבושים כו'. עיין מ"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.