טעמא דקרא/שמות/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לו

א[עריכה]

וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה. עי' בשמו"ר פמ"ח סי' ג' כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן לו הקב"ה חכמה ובינה ודעת שנא' ויעשו כל חכם לב ולא בבנ"א אלא אפי' בבהמה וחי' שנא' חכמה ותבונה בהמה בהמה כתיב שניתנה חכמה באדם ובבהמה, יל"ע לאיזה צורך עשה הקב"ה הנס הזה שניתנה חכמה בבע"ח, והנה בירו' יומא פ"ד ה"ד אמרי' זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזיתים וטחין אותו בצק ומאכילין אותו לנעמיות והן מסננות אותן (ר"ל במעיהן ויוצא אח"כ זהב מזוקק) והנה כלי ביהמ"ק צריך לעשותן לשמן ואם לאו פסולין כמש"כ הרמב"ם פ"א מביה"ב ה"כ והטעם כמש"כ בקרית ספר שם משום דכתיב ועשו לי מקדש לי לשמי וכלי המקדש הוקשו למקדש, והנה כשהיו צריכין לסנן הזהב לעשותן זהב טהור כדכתיב גבי כלי המקדש היו צריכין להאכילן לנעמיות שהם היו מסננין במעיהן והם אין מכוונין למצוה נמצא נעשית שלא לשמן לכן נתן הקב"ה דעת ותבונה בבע"ח אז כדי שידעו לכוין לשם מקדש.

עי' רמב"ן שהק' למה צריך לחזור כל פרשת המשכן הומ"ל בקצרה שעשו כל אשר צוה ה' וע"ש מה שתירץ, ובאמת המעיין יראה שכמעט בכל פסוק יש שינויים ממה שנא' בצוואה בפ' תרומה תצוה, וי"ל ע"פ זוה"ק ריש ויקהל שבתחלה נאמר מאת כל איש ואחר מעשה העגל נאמר קחו מאתכם עיי"ש, וי"ל שכל השינויים האלה הוצרכו אחר מעשה העגל ולפני כן הוצרך הכל להיות באופן אחר קצת ומש"ה הוצרכו לחזור כל הפרשיות בשביל השינויים ואין אתנו יודע עד מה.

לז, לח[עריכה]

ויעש מסך לפתח האהל וגו' ואת עמודיו חמשה וגו' ואדניהם חמשה. מש"כ עמודים לשון יחיד ואדניהם ל' רבים הוא פשוט דעמודיו קאי על המסך שהוא ל' יחיד ואדניהם קאי על העמודים שהן רבים, אבל קשה דבסוף הפרשה גבי מסך החצר כתיב ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה ושם הול"ל ג"כ ועמודיו כמו הכא. וצ"ל דהתם דהוזכר רחבו כ' אמה קאי עמודיהם על הכ' אמה שהן רבים אבל כאן שלא הוזכר מדת הרוחב קאי רק על המסך שהוא ל' יחיד. ומה שבאמת כתבה התורה שם עמודיהם על הכ' אמה וכאן על המסך י"ל משום דכאן יש שם פתח עליו גם בלא העמודים דהיינו רחב המשכן והי' אפשר להשים המסך גם בלא העמודים וישען על צדי המשכן והעמודים לא נעשו אלא לצורך המסך שיחזיק היטב ולכן כתיב עמודיו של המסך אבל שם בפתח החצר שהי' הפתח מרוחק מהחצר י' אמות כדאי' בברייתא דמה"מ פ"ה א"כ בלי העמודים לא הי' שם פתח עליו כלל דדלת לבד אין עושה כלל שם פתח (עי' חזו"א עירובין סי' ע"ח) ורק ע"י העמודים נעשה צו"ה א"כ העמודים נעשו לרחב כ' לעשותו שער החצר ואח"כ עשו מסך לשער החצר ולכן כתיב עמודיהם על הכ' אמה.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)