הכתב והקבלה/שמות/לו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הכתב והקבלה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

ועשה בצלאל. בצלאל עצמו הוא יעשה הנכבד ויורה הוא ואהליאב (ראב"ע), וכתיב"ע ויעבד בצלאל, כי פסוק זה אינו אלא המשך מאמר משה לישראל, ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו' וימלא אותו וגו' ולהורות נתן בלבו וגו', ועשה בצלאל כלומר יעשה בצלאל, ואח"ז הוא אומר ויקרא משה אל בצלאל, וקודם שיקראהו איך יאמר עליו שעשה, וטעות דפוס הוא באונקלס ועבד וצריך להגי' ויעבד, והמתרגמו (נון מאכטען) שגגה היא (מצאתי):

ו[edit]

ויכלא העם מהביא. ויכלא לשון מניעה (רש"י), אמנם לא היתה מניעת הבאתם לרצונם (אויפהאֶרען) דא"כ היה ראוי לומר להביא בלמ"ד, ועוד דממה שנאמר מרבים העם להביא ידענו דבמניעת צווי משה היו מרבים והולכים, אלא ויכלא הוא כפי עיקר הנחת שם כלא, בית הכלא (ירמי' ל"ז) שנמנעה היציאה ממנו באונס (קערקער) כן ויכלא העם, נמנע מלהביא בעל כרחם ושלא לרצונם (צוריק- געהאלטען, געהעממט) ומלת מהביא טעמו שלא להביא כדין התחברות מ"ם במקור הפעלים שיורה על השלילה, כמו ואחשוך אותך מחטוא, שלא לחטוא, כל שומר שבת מחללו, לבלי חללו. ותרגום ויכלא העם מהביא (דאס פאָלק וואורדע צוריקגעהאלטען, אום ניכט מעהר צו ברינגען). ובשבח העם דיבר הכתוב מחיבובם את המצוה ואין נכון לתרגמו (דאס פאָלק האֶרטע אויף צו ברינגען) דמשמעותו גם בדנייחא דעתייהו בכך:

כג[edit]

עשרים קרשים. כשצוה על מלאכת המשכן (תרומה כ"ו ח"י) יבוא במספר הכולל את העשירית בלשון אחדות ואמר עשרים קרש, והוא הדרך הנהוג בלשונינו (כמ"ש בארבעים יכנו), וכאן הוזכר שלשה פעמים בלשון רבים במספר הכולל העשיריות ואמר עשרים קרשים; ויראה כשהנספר הוא מצורף ומחובר יחד כמו ימים ושנים שהם באים זאח"ז השני מיד בסור ראשון בלי הפסק בינתים, אז יבואו העשיריות בלשון יחיד כמו זה שלשים יום, זה לי עשרים שנה, זה ארבעים שנה, ולכן בתרומה שמדבר מצווי מלאכת המשכן, שבמחשבת המצוה המספר מצורף, לכן יבוא שם בלשון יחיד עשרים קרש, אמנם כאן שמדבר מעשיית מלאכת הקרשים שיש ע"כ הרחק זמני בין תשלום קרש לחברו שיתמהמה האומן בעשייתן זאח"ז, ולהיותן נפרדות בזמן לכן אמר כאן בלשון רבים קרשים אף שהוא במספר עשיריות; ומטעם זה אף שבמספר העשיריות יבא כנוי הרומז ליחיד מלת זה, זה שלשים יום, זה ארבעים שנה, מ"מ אמר (דברים ג' ד') כל אלה ערים בצורות, אמר מלת אלה כנוי הרומז לרבים, אף שהן במספר העשיריות כמ"ש שם ששים עיר, לפי שאין העיירות מצורפות במקום אחד אבל הם נפרדות זו מזו במרחק מקום לכן באו בלשון רבים:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.