צרור המור/שמות/לו

צרור המור ‏ שמות לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ויקחו מלפני משה את כל התרומה. במספר. כדי להחזירה במספר. אשר הביאו בני ישראל והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר. והם. אולי יחזור לחכמים שהם הביאו אליו עוד על מה שהתנדבו נדבה בבקר בבקר. ולפי פשוטו והם חוזר לבני ישראל הנזכרים. לרמוז שהביאו כל הנדבה של המשכן בשני בקרים וזה להורות על זריזותם. וכן אמרו במדרש לבקרים אצמית כל רשעי ארץ. בשביל שני בקרים של נדבת המשכן אצמית כל רשעי ארץ. ולכן ויאמרו אל משה מרבים העם להביא. כי זה דבר גדול להתנדב נדבה גדולה כזה ומדברים גדולים בזמן קצר כזה. ולכן ויצו משה ויעבירו קול במחנה. סתם במחנה של מטה ובמחנה של מעלה. להודיע חבתם של ישראל להתדבק בשכינה. כלומר ראה אומה גדולה כזה כי אע"פ שהתנדבו לעגל לא היתה מלבם. ולכן לא התנדבו אלא מעט מזער. עד שכל מה שהביאו קשרוה בבגד א' דכתיב ויצר אותו בחרט. אבל עכשיו בנדבת לבם ובשמחתם. הביאו נדבה גדולה עד אין מספר והותר. ולכן עבר הכרוז כל איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה. ואמר והמלאכה היתה דיים להורות כי אע"פ שהמלאכה היתה מלאכה רבה. ובכל המלאכות הגדולות ברוב יחסר. אמר שבכאן היתה המלאכה דיים לכל המלאכה הגדולה לעשות אותה והותר:

ד

אח"כ סיפר ויעשו כל חכם לב. דרך כלל המלאכות הראויות להם. אבל ברוב המקומות אמר ויעש יריעות עזים ויעש את הקרשים. לפי שהוא היה הראש וכל המלאכות היו עושים החכמים על פיו. והכתוב שינה ושילש וכפל ה"פ וכולן צריכין. א' מה שצוה ה' אל משה והראהו לעשות כל א' מהכלים בפרט. ב' מה שצוה משה אל העם לעשותם על פי ה' והזכירם בשמותם בדרך כלל בדרך העברה. ג' מה שביאר משה אל האומנים העושים מספרם ותבניתם. כי אין להם לעשות אלא מה שהוא מפרש להם ועל פיו הם עושים. ד' בעשותם כליהם להורות ולהודיע שעשו כל הכלים כל א' כתבניתו וכשלימותו כפי מה שנאמר למשה בסיני בלי תוספת ומגרעת. ה' אחרי השלמתם להראותם למשה הזכירם בשמותם. וירא משה את כל המלאכה בכלל. והנה עשו אותה בפרט. כמו שצוה להם ויברך אותם משה. וביום הקים את המשכן שב לבארם פעם אחרת לתת כל כלי וכלי למקומו. ואם כן כל הנזכר היה צריך. ואין אנו צריכים לומר שהוא כפל ואריכות כדעת יחידים שאומרים. כי די לכתוב ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה'. וכן וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה וגו' ואין להאריך יותר. כי אינו כן. כי הכתוב הוצרך לשנות על כל א' מכליו ה' פעמים כמו שהזכרנו. ולתועלות אחרים להודיענו כמה היתה ההשפעה האלהית על החכמים העושים המלאכה. שלא הפילו דבר מכל אשר אמר הש"י למשה. ולהודיע כמה גדול שלימות משה וזכירתו. אחר שעבר עליו כל מה שעבר במעשה העגל ובחרון אף ה' שאמר להשמידם. ושבירת הלוחות ועלייתו להר ב' פעמים. ולא שכח ולא כפל דבר א' מהכלל ומהפרט. שלא הודיע לעם ולאומנים. וזה דבר גדול מהאומנים שמשה נסתפק הרבה פעמים בקצת מלאכות. ועשו אותם כאלו ראו אותם בעיניהם מפי השמועה. וכלי הקדש בזכירתם יש סגולה. כ"ש בעלייתם בזכירת הקרבנות. כאשר אמרו ונשלמה פרים שפתינו. וחז"ל אמרו בכל מקום מוקטר מוגש לשמי. וכי יש קמיצה והקטרה בכל מקום. אלא הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאלו אתם מקטירים אותן. ולכן אנו מזכירים הקרבנות בתפלתנו. ויפה ארז"ל הזכיר הכתוב מעשה המשכן פעמים רבות דרך חבה ושבח גדול. להורותינו כי חפץ ה' במלאכה. והזכיר אותה פעמים רבות להרבות שכר גדול לעוסקים בה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.