קרית ספר/בית הבחירה/א

קרית ספר ‏ בית הבחירה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קד לבנות בית המקדש לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין (עליו) [אליו] שלש פעמים בשנה דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכיון שצוה בתורה להקריב בו הקרבנות ולראות בו לפני ה' משמע דלהכי צוה בבנינו ומשכן שעשה משה היה לפי שעה דכתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה משמע שבית עולמים שהוא נחלה הוא בכלל מצות ועשו לי מקדש.

ג

וכיון שנבנה בית המקדש בירושלם נאסרו כל המקומות כולן לבנות בית לה' ולהקריב בהם קרבן ואין בית לדורי הדורות אלא בירושלם דכתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ומשתעי קרא בהתר במות וקאמר עד מתי אני אומר לכם איש כל הישר בעיניו כי לא באתם עד עתה וגו' אבל לא משבאתם אל המנוחה שהיא שילה שנחו מלכבוש ואל הנחלה שהיא ירושלם ומדחלקן הכתוב לכתוב שניהן משמע שיש התר במות בין שילה לירושלם דאי לא הו"ל למיכתב מנוחה לחוד ומדכתיב נחלה ש"מ דהכי קאמר להו ואחר קדושת המנוחה תחזרו להתר הראשון עד בואכם אל הנחלה משמע דמבית עולמים שהיא נחלה נאסרו הבמות ולא הותרו אחר כך שהיא נחלה שאין לה הפסק דקדושה לשעתה ולעתיד לבא כדכתיב זאת מנוחתי עדי עד.

ה

והדברים שהן עיקר הבית הם הקדש וקדש הקדשים ולפני הקדש מקום הנקרא אולם ושלשתן נקראים היכל אלא שאין קדושתם שוה דקדושת היכל ואולם לאו קדושה חדא היא אלא אולם ובין האולם ולמזבח חדא קדושה היא דהא במשכן לא היה אולם ואף על גב דכל מדות הבית נמסר לדוד על פי נביאים כדכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית עלי השכיל אותי לימד אפילו הכי לענין קדושת הבית ליכא שינוי בין משכן למקדש דכמו דבמשכן ליכא אלא ג' קדושות קדש הקדשים וקדש וחצר אהל מועד כן במקדש הן שלש קדושות (לפנים) לפנים והיכל ועזרה והכל נקרא מקדש כמו במשכן שהכל נקרא גם כן משכן.

ו

ועושין במקדש כלים מזבח לעולה ולשאר קרבנות וכבש שעולים בו למזבח דכתיב מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך וגו' ואם מזבח אבנים תעשה לי וגו' בבית עולמי' ומדכתיב ולא תעלה במעלות שלא יעשה מעלות בכבש שלו אלא חלק למדנו שהיה לו כבש ומקומו לפני האולם משוך לדרום וכיור וכנו בין האולם ולמזבח משוך לדרום דכתיב על ירך המזבח צפונה שיהא צפון העזרה פנוי מכלים ואפילו מן המזבח מדהוה ליה למיכתב צפון וכתב צפונה לדרשא אתא כדאמר' משמע דמזבח משוך לדרום ובכיור כתיב ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ובעינן מזבח לפני פתח אהל מועד כדכתיב ואת מזבח העולה לפני פתח אהל מועד בלא דבר מפסיק בינה לפתח אהל מועד ולהכי היה כיור משוך קימעא מזויות המזבח ולדרום נמצא שאינו כנגד המזבח כלל אלא בין אהל מועד ולמזבח ומזבח לקטרת ומנורה ושלחן בקדש לפני קדש הקדשים מנורה בדרום ושלחן בצפון ושניהם בהיכל בצד שבפנים מחוץ לפרכת דכתיב ושמת את השולחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון וכיון דכתיב מחוץ לפרכת משמע אצלו בצד קדש הקדשים ומשום דכתיב ואת המנורה נכח השולחן בעינן דחזו אהדדי שלחן ומנורה ולהכי הוה מזבח משוך כלפי חוץ קימעא.

ח

בנין היכל ועזרה הוי אפילו בלבנים אם לא מצאו אבנים דלא הוזכרו אבנים אלא במזבח וכשבונין אותו באבנים אין מסתתין אותם אלא בחוץ דכתיב במזבח לא תבנה אתהם גזית ודרשינן בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקדש הקדשים משמע דמיעט בהיכל דומיא דמזבח דאבני מזבח שנגעו בהם ברזל אפילו בחוץ פסולות מה שאין כן באבני היכל והיינו דכתיב לא נשמע בבית בהבנותו.

ט

ואין בונין בו עץ כלל דכתיב לא תטע לך אשרה ודרשינן ליה לא תטע לך אשרה לא תטע לך כל עץ אצל מזבח וגו' דהיינו מעזרת ישראל ולפנים.

י

ומרצפין את כל העזרה באבנים יקרות והן מתקדשות בקדושת עזרה דמתקדשת בשירי מנחה בירושלם מה ירושלם דבר הנאכל בה דהיינו לחמי תודה מקדשה כדכתיב ואעמידה שתי תודות אף עזרה דבר הנאכל בה ואם יצאה ממנה נפסלה דהיינו שיירי מנחה הוא דמתקדשת בה ונראה דקדושת ירושלם בשתי תודות עד דאתא נחמיה גמרא גמירי לה ולהכי גמרינן מינה לקדושת עזרה בשיירי מנחה ולכך אם נעקרה אבן אחד אסור לכהן לעמוד עליה בשעת עבודה עד שתקבע בארץ דאבני הרצפה ומקומן הוא דנתקדשו בשיירי מנחה. ומצוה מן המובחר לרומם את בית ה' וליפותו כפי כח הצבור כדכתיב לרומם את בית אלהינו.

יב

ואין בונין אותו בלילה דכתיב במשכן וביום הקים את המשכן ביום מקימים ולא בלילה. והכל חייבין לבנות (ולחמד) [ולסעד] בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר דכתיב ביה ויבאו האנשים על הנשים. אין מבטלין תינוקות של בית רבן (לבדק) [לבנין] הבית [דאנשים ונשים כתיב (שמות לה, כב) ולא טף]. ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה וכל שכן שבת דאינו דוחה אלא משום דשכיח טובא הוה אמינא דלידחי להכי איצטריך קרא דאך את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' כלכם חייבים בכבודי אתם והמקדש חייבים בכבודי שהזהרתי על השבת ויום טוב נמי שבתות מיקרו.

יג

ואין עושין מזבח אלא בנין אבנים דכתיב אבנים שלמות תבנה את מזבח וגו' וזה שנאמר ואם מזבח אדמה תעשה לי שיהא מחובר באדמה שלא יהא חלול על גבי כפין או מחילות וזה שנאמר ואם מזבח אבנים אינו רשות אלא חובה כמו ואם תקריב מנחת בכורים.

יד

כל אבן שנפגמה כחגירת צפורן פסולה לכבש ולמזבח דכתיב אבנים שלימות תבנה את מזבח וגו' ובפגימה כל שהיא כחגירת צפורן לא הויא אבן שלימה וכן אבני ההיכל והעזרות שלימות היו ואם נפגמו פסולין ואין להם פדיון אלא נגנזין [דכיון דנתקדשו במקומם נתקדשו קדושת הגוף ואין להם פדיון דבעינן העמדה והערכה וליכא]:

אזהרת קצח שלא לבנות המזבח גזית שהיא אבן שנגע בה ברזל דכתיב לא תבנה אתהן גזית אין גזית אלא גזוזות שהונף עליהם ברזל ובין במזבח בין בכבש המזבח פסולות אף על פי שאינן פגומות דכתיב כי חרבך הנפת עליה ותחלליה וכבש ילפינן דהוי כמזבח לענין אותם שעלו ולא ירדו דכתיב המזבח לרבות את הכבש. והבונה אבן פגום עובר בעשה דכתיב אבנים שלימות תבנה. אבן שנפגמה אחר כך או שנגע בה ברזל אותה האבן פסולה והשאר כשרות דכתיב לא תבנה אתהן גזית הן פסולות ולא המזבח כלו פסול:

יז

אזהרת קצט שלא לעלות במדרגות למזבח דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי מכאן שיעשו כבש למזבח והעולה במעלות לוקה וכן נותץ אבן אחת מן המזבח או מן ההיכל או מבין האולם ולמזבח כל שהוא לפנים מן המזבח לוקה דכתיב ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם וגו'.

יח

המנורה וכליה ושלחן וכליו ומזבח הקטרת אין עושין אותם אלא מן המתכת דאף על גב דכתיב ככר זהב טהור יעשה אותה ואת כל הכלים האלה לאו לעיכובא כתיב אלא למצוה והא דכתיב זהב לומר דאם באה זהב באה ככר אינה באה זהב שהביאה משאר מיני מתכות אינה צריכה לבוא ככר אלא או פחות או יתר אלמא משאר מיני מתכות שמעינן דכשרה דאוקמי' ריבוייא דתיעשה לרבות שאר מיני מתכות דמשמע תעשה מ"מ ואפילו השפודין וכל הכלים אם יש כח בצבור עושין אותם של זהב דכתיב כל כליה.

כ

אין עושין כל הכלים מתחלתן אלא לשם הקודש דכתיב את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו משמע דעשיית כל הכלים דומיא דמשכן דעשייתו לקודש מתחלתו כדמשמע ועשו לי מקדש שמתחלת עשייתו יהיה לשם הקודש ואם נעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה דתחלתן לקדש בעינן כדאמר'. וכלי גבוה עד שלא נשתמש בו גבוה רשאי להשתמש בהם הדיוט ומשנשתמש גבוה אסורין להדיוט דכלי שרת עבודתן מחנכתן כדילפינן מדכתיב אשר ישרתו בהם בקדש תלאן הכתוב בשירות מדכפל קרא בלישניה כלי השרת אשר ישרתו בם משמע שנעשו כלים על ידי שירות. אבנים וקורות שחצבתן מתחלה לבית הכנסת אין בונין אותם בהר הבית ואי קדושת בית הכנסת לא הויא דאוריתא משום דבית הכנסת הוי לתפלה בקבע מיחזי קדושתיה חמירא מקדושת הר הבית אלא שנראה דרשה גמורה הא דרשינן והשמותי את מקדשכם לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.