משך חכמה/שמות/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משך חכמה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לו

ה[עריכה]

מרבים העם להביא כו' אשר צוה ד' לעשות אותה. הענין, דהם לא היו מקדישין כדי שלא יבואו לידי מעילה וכמוש"א בונין בחול ואח"כ מקדישין, רק קדושת בהכ"נ יש להן או כמו תפילין דהזמנה מלתא, אך זה הוי כמו טוי לאריג כיון שמחוסר מלאכת העשייה, ובהא הזמנה לאו מלתא כדאמר בפרק בני העיר. אמנם ז"א דעד כאן לא אמרו רק בהנך דהמצוה הלבישה והישיבה בבהכ"נ לכן טוי לאריג ליכא למ"ד ואם תעשה התפילין אשה דאינה מצוה ג"כ כשר, לכן מחוסר מעשה האריגה והטויה לא הוי הזמנה, אבל כאן דהמלאכה צוה ד' לעשות אותה ודוקא מי שהוא מצוה אבל אחר אינו רשאי לעשות, ועשייתה לגבי דידהו הוי גמר מצוה והראיה שהיה מקופל, א"כ הטויה גופא הוי הזמנה ואסור לשנותה לצורך הדיוט, דבעשייה דידהו נגמר מצותן לגבייהו ודו"ק היטב.

ו[עריכה]

ויעבירו קול במחנה כו' אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא. פירוש דאם יזמינו אותם למלאכת הקודש תו הוי הזמנה מילתא. ואפילו למ"ד הזמנה לאו מילתא הוא דוקא במשמשי קדושה, הא בקדושה עצמה כמו רצועות הזמנה מילתא כמוש"כ הפוסקים דילפינן מעגלה ערופה לכן אפילו בבתיהם לא יעשו במלאכה כו'.

הנה אמרו דלענין רה"ר בעי שיהיו ששים רבוא בוקעין בו, ובפ"ק דעירובין דף ו' פירוש בתוס' דעיקר קאי על מנין המפורש בתורה יעו"ש. וכוונתם דכתיב בבהעלותך שש מאות אלף רגלי העם כו' אלמא דקפיד אזה. והנה המותר על שש מאות אלף היו שלשת אלפים וחמש מאות וחמשים לא היו מגיעים לרבוא, לכן כללות המנין שש מאות אלף היו שקליהם לעמודי המשכן, אבל מה שאינו מגיע לרבוא המה האלפים הנותרים היו שקליהם ווים לעמודים בחצר אהל מועד ולכן אמרו בפרק שלשה שאכלו ברבוא אומר אלקי צבאות יושב הכרובים, שפחות מרבוא אינו במשכן אהל מועד ששם יושב הכרובים רק בחצר אהל מועד. וכיון שכן אתי שפיר מה שעשתה ההשגחה העליונה, שמשה ישכח למנינו את הווים לעמודים, שלולא כן היו מתרעמים האנשים ששקליהם היו מחוץ למשכן מושב הכרובים, לכן להורות שלא עשה במכוון ולא יתרעמו עליו על שנתן אלו השקלים מחוץ למשכן [וכמו שאמרו סנהדרין דף י"ז הריני מטיל קנאה כו'] שכח, להורות שהדבר שנעשה שלא במכוון לא רמיא אדעתיה ולכן שכחן. וזה כונת המד"ר פקודי עד שהוא יושב ומחשב שכח כו' התחיל יושב ומתמיה כו' מה עשה האיר הקב"ה עיניו כו' ווים לעמודים אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן כו' שהיו רואים שעשה זה שלא במכוון ודו"ק.

ח[עריכה]

ויעשו כל חכם לב כו' את המשכן כו' כרובים מעשה חושב עשה אותם, וגבי פרכת ויעש את הפרכת כו' מעשה חושב עשה אותה כרובים, וכן בצווי כתיב בלשון זה בפ' תרומה, דבפרכת כתוב מעשה חושב יעשה אותה כרובים. והענין דביריעות משכן היה העיקר הכונה לעשות ציורים נאים, ובזה היה ציור כרובים, אבל בפרכת היה כונה אחרת, שהיה צריך להיות נגד מקום הכרובים שבארון, למען ידעו לכון מקום הכרובים ובפרט במתן דם פר העלם דבר שצריך מקום הפרכת נגד בין הבדים, וכן בהזאות יוה"כ, ועיין משל"מ הלכות מעה"ק פ"ה, ובמקדש האריכו ראשי הבדים והיו בולטין כמין שני דדי אשה, עיין יומא נ"ד בזה, וכוון כרובים אלו בלי שום ציור אחר נגד מקום הכרובים שעל הכפרת ודו"ק.

יג[עריכה]

ויעש חמשים קרסי זהב. פירוש שעשה הרבה חמשים ולא פחות מהן וכן בצווי בתרומה ועשית חמשים קרסי זהב. ובאהל ויעש קרסי נחושת חמשים, פירוש, שלא הוסיף אף שהנחושת דבר קל לא עשה רק חמשים וכן בצווי ועשית קרסי נחושת חמשים המנין בסוף ופשוט.

ויחבר את היריעות כו' בקרסים כו' ויעש קרסי נחושת חמשים לחבר את האהל. ובצווי כתיב שניהם שוה יעו"ש. ואולי משום דיריעות עזים היו מגולין מבחוץ שמכסה עורות תחשים לא היו רק על הגג, לכן הניח לחברן בקרסים למשה לכבודו. ונרמז זה בצווי שכתוב וחברת את האהל שהחיבור היה בשעה שהוא אהל, שכבר הוקם המשכן ופרש עליו היריעות עזים ונעשה אהל, אבל משכן כתוב וחברת את היריעות בשעדיין אינו משכן רק והיה המשכן אחד, אבל כ"ז שלא הוקמו הקרשים חובר כבר המשכן וכן עשה ודו"ק. ויעוין תוספות שבת כ"ח.

יח[עריכה]

ויעש קרסי נחושת חמשים לחבר את האהל. פירוש דבאהלים היו שוכנים ישראל במדבר והיו מדובקים בקרסי נחושת, אבל של זהב לא היו עושים לאהליהם, לכן קרסי זהב היו סתמא לשל גבוה, וסתמא לשל גבוה ואינו צריך לחשוב בעשייתן לשם גבוה דסתמן לשם הקדש הוו, לא כן בקרסי נחושת היה צריך להיות מחשבתן בעשייתן לשם גבוה לחבר האהל דסתמן להדיוט הוו. ויעוין ירושלמי שקלים ודו"ק בריש זבחים.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.