רש"י/יבמות/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שיהו חולצות. וינשאו לשוק בהכשר לדברי הכל:

מה נעשה לצרות הראשונות. שנתייבמו ובניהם ממזרים אם נגמור הלכה שלא יתייבמו:

לצרה עצמה. ואצרות דב"ה שנישאו לשוק קאי והאי ומאי נעשה לאו אבנים קאי דהא אפי' לב"ש כשרים לקהל אלא אצרה עצמה:

רבי טרפון. מתלמידי ב"ש היה:

מתי תבא צרת הבת. מאחי לידי:

ואשאנה. אייבם אותה כדברי ב"ש:

ואשיאנה. לשוק כדברי ב"ה:

והא תאבני קאמר. ואם כב"ה מה חידוש כ"ע הכי נהגו:

לאפוקי מדר' יוחנן בן נורי. דאמר תקנתא דחולצות:

מתלמידי ב"ש הוא. בתמיה והלא מבני בניו של הלל הוא:

אילונית היתה. ותנן או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות:

ה"ג הכיר בה ולא הכיר בה איכא בינייהו. ול"ג אלא לת"ק דוקא דלא הכיר בה הוא דהוי מקח טעות אבל הכיר בה צרתה אסור' ולאחרים אפי' הכיר בה מותר' דקתני היתה ולא קתני נמצאת:

כנס ולבסוף גירש איכא בינייהו. לת"ק על ידי שגירש אחיו את בתו קודם מיתה אע"פ שכבר כנס הנכרית והיו צרות זו על זו מותרת הואיל וגירש את הערוה לבסוף ולאחרים הואיל וכנס את הנכרית קודם גירושין דערוה אסורה אלא בתו של ר"ג אילונית היתה:

יש תנאי בביאה. הכונס אשה על תנאי שאין עליה מומין או נדרים ונמצא שיש עליה לת"ק מהני תנאי והוי מקח טעות ותנאי היה לו לאחיו של ר"ג בבתו ולא נתקיים הילכך לאו אשתו היא וצרתה מותרת ואחרים סברי דאין תנאי מועיל בביאה דכיון דבעיל אחולי אחיל כדאמרינן בכתובות בהמדיר (כתובות ד' עג.) אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא משום דאילונית היתה:

באחד בשבט. ושנה שניה הנכנסת לשלישית היתה ונהג בה שני עישורין מעשר שני כב"ה דאמרי ט"ו בשבט ר"ה לאילנות ואכתי שניה היא ומעשר עני כב"ש דאמרי בא' בשבט ר"ה לאילנות ושלישית היא:

מעזיבה. טיח טיט שעל התקרה:

בשביל קטן. דסבירא לי' לשמאי קטן הצריך לאמו חייב בסוכה:

שוקת. אבן חלולה שתחת צנור המקלח מים מן ההר והיתה נקראת שוקת יהוא:

נעשים על גבה. מטבילים בתוכה ואין בה מ' סאה אבל מקוה שלם היה במים שבצדה ומתערבין ממעיין השוקת דרך נקב כשפופרת הנוד:

הרחיב לו את הנקב. הרחיבו ופיחתו רובה לערב המקוה יפה:

עירוב מקואות. מקוה חסר שבצד מקוה שלם ומתערבים המים דרך חריץ ונקב. ושיעור הנקב לצרף המקואות ולהכשיר החסר:

כשפופרת הנוד. קנה שנותנים בפי הנוד שיהא שיעור חלל החריץ כעוביה וחללה של שפופרת דהיינו כשתי אצבעות:

החוזרות למקומן. מתהפכות בחלל הנקב בריוח. והיינו כבית הלל אבל לבית שמאי עד שתפחת רובה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף