טעמא דקרא/ויקרא/ח
טו[עריכה]
וישחט דגבי שלמים טעמו בשלשלת מה שאין כן גבי עולה וחטאת וכתבנו טעם לזה בפ' וירא (יט טז) ע"ש.
כט[עריכה]
למשה הי' למנה. בזבחים ק"א ב' מ"ר כה"ג הי' וחולק בקדשי שמים ופריך (שם ק"ב א') מעתה יראה את הנגעים ומשני שאני מראות נגעים דאהרן ובניו כתובים בפרשה. וקשה אם הי' כהן איך הרג את עוג מלך הבשן שהכהו בקרסולו והרגו ואיך נטמא למת וגם איך קבר את אהרן הרי נטמא באהל המת וכה"ג אין מטמא לקרובים, וגם קשה למה לא גירש את צפורה והרי היתה גיורת ופסולה לכהן. ונראה דמשה רבנו לא הי' לו אלא המעלות של כהן כגון להקריב ולאכל ק"ק אבל לא את החיובים של כהנים ולכן הי' מותר לו להטמאות למתים ולקחת אשה פסולה לכהונה כי לא הי' עליו שום חיובים רק זכותים רק במראות נגעים פריך שיהי' לו מעלת כהן לראות ומשני שיש מיעוט, ובהכי אתי נמי שפיר שמצינו בערכין י"א ב' שמ"ר הי' משורר ובריש תמיד מצינו שהי' שוער אע"ג שכהן ששורר או שיער עובר בלאו כמש"כ הרמב"ם ספ"ג מכה"מ והיינו משום שמ"ר לא הי' כהן ממש רק מעלת הכהונה היתה לו והיתה לו גם מעלת הלוים, ועי' בפי' הראב"ד שנדפס בתמיד כ"ח א', ועי' בקונטרס למכסה עתיק פ' פקודי מחלוקת אם משה בירך ברכת כהנים.
הפטרת צו[עריכה]
הפטרת צו עי' בירמיה פ"ז.
הפטרת שבת הגדול[עריכה]
והפטרת שבת הגדול עי' תרי עשר במלאכי פ"ג.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |