מנחת שי/ויקרא/ח

מנחת שי ‏ ויקרא ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וידבר דקח את אהרן. פתוחה:

ז

ויאפד. האל"ף בשוא לבדו והפ"א בדגש וכ"כ החזקוני וכן צריך להגיה בשרשים:

ח

וישם עליו את החשן. חצי התורה בפסוקים כן כתוב בספרים. ונ"ל שכן צריך להגיה במס' סופרים פ"ט וקשיא לי הא דאמרינן בפ"ק דקדושין לפיכך נקראו הראשונים סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת דרש דרש חציין של תיבות והתגלח של פסוקים. יכרסמנה חזיר מיער עי"ן דיער חציין של תהלים באותיות והוא רחום יכפר עון חציו דפסוקים. ועוד קשה הא דתניא התם תנו רבנן ח' אלפים ותתפ"ח פסוקים הויין ס"ת יתר עליו ס' תהלי' ח' חסר ממנו ד"ה ח' ופסוקי דידן חסרים ממנין זה למאות (כי כפי חשבון הנמסר בכל החומשין עולה פסוקי התורה חמשת אלפים תתמ"ה) ולאלפים ולמאי דקסבר רב במגלה פ' הקורא עומד (די"ד ז"ל שם) כל פסיקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה קשה טפי איך נפל הפרש גדול כזה במניינם ונוכל לומר שאין אנו בקיאין בפסוקים כי הא דאמרינן התם בקידושין בעי רב יוסף (ילקוט סוף פרשת שמיני) והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא אמר ליה אביי פסוקי מיהת ליתו לי מנינה בפסוקי נמי לא בקיאינן דכי אתא רב אחא בריה דרב אדא אמר במערבא פסקי להאי קרא לתלתא פסוקי. ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן. ומייתי לה נמי בנדרים פ' אין בין המודר. ועדיין אין דעתי נוחה בזה כי ההפרש גדול מאד מלבד שפסוקי תילים הם קצרים ולא שייך בהו הפסק כשל תורה. ותשבי יתרץ:

יג

וילבשם כתנת. במקצת ספרים כ"י התי"ו בשוא ובמקצתן בחטף קמץ ועיין מה שכתבתי מזה בפרשת תצוה:

כו

חלת מצה אחת וחלת. שניהם מלרע והוא"ו בגעיא:

כז

כפי בניו. הבי"ת רפה:

כט

ויניפהו. במפתח וינפהו מחק היו"ד אבל הרמ"ה כתב ויניפהו תנופה דויקח משה את החזה מלא יו"ד כתיב:

לה

מועד תשבו. גריש בעי"ן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.