חתם סופר/גיטין/יב/א

חתם סופר גיטין יב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמעת מיני' יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך פי' אעלמא קאי וא"כ שחרור זכות הוא דהא אין מזונותיו בטוחים לו כשהוא עבד אבל העבד הזה הרי כבר אמר לו רבו צא מעשי ידך למזונותיך דהיינו ששלח לו שחרור וממילא מ"י לעצמו ויזון משל עצמו ועיין פנ"י. ומה דמקשה דכותה גבי אשה וכו' לא בא לדמוי אשה לעבד דמה בכך בשלמא עבד השחרור בעצמו זכות גדול הוא לו אלא שיש בו ג"כ קצת חיוב מה שמפסיד מזונות וע"ז אמרינן אין זה חיוב שהרי בלאה"נ אומר לו צא מ"י למזונותיך משא"כ אשה א"כ אין חיוב מצד הפסד מזונות מ"מ מה זכות יש לה בגירושין שיהיה אחר זוכה עבורה ומה דמיון אשה לעבד. אלא אלשון המשנה פריך דקאמר שלא לזון את אשתו אינו רשאי זהו שקר דבאותו אופן שאינו זן עבדו כגון שאמר צא מ"י למזונותיך באותו אופן עצמו יכול שלא לזון אשתו ופשוט:

כל כבודה בת מלך פנימה קמ"ל. פי' שאין חיוב מזונות הבעל מגיעי' כל כך שיהיה חייב לזונה אם תוכל להתפרנס ולא תהיה כבודה פנימה אעפ"י שאמת הוא מצוה עלי' שתהיה כבודה פנימה כמבואר ר"פ שבועת העדות ובמס' יבמות היתר מואבית ועמוניות משום אין דרכן של נשים לקדם משום כל כבודה ב"מ פנימה. מ"מ אין חיוב זה מוטל על הבעל לזונה כדי שתהיה כבודה פנימה. והפשטני' מפרשים כל כבודה בת מלך פנימיותה ותוכה טוב יותר ממשבצת זהב לבושה ותוכה רע והוא ע"ד נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם ואין נראה כן מאי אולמי' דבת מלך בזה טפי מבת הדיוט אבל לענין צניעות שפיר קאמר בת מלך היינו בנות ישראל הצנועות שנקראו בת מלך ממלכת כהנים וגוי קדוש משא"כ שארי או"ה כפירש"י ר"פ כי תצא וכמעשה שהיה בבנות מדין:

מאן דמרחם אבני חרי אעבד נמי רחומי מרחם. ע' תוס' ודבריהם צע"ג מה שהקשו סתירה ארשב"ג לק"מ דהרי קיי"ל בן חורין קודם לעבד הן להחיותו הן לפדותו משבי והשתא יפה אמר רשב"ג למה נעשה תקנה שלא יעבוד רבו הראשון כדי שיפדוהו ממ"נ אם אז בשעת פדיון לא יצטרך בן חורין לפדיון כ"א העבד הזה הרי יפדוהו דכשם שמצוה לפדות ב"ח כך מצוה לפדות העבד ואי יהי' צורך לפדות גם בני חורין ולא יהי' בכיס כדי לפדות ב"ח והעבד ואז יפדו הבן חורין ויניחו העבד וכי משום זה תקנה נעמוד ונתקן שלא יעבוד לרבו הראשון כדי להשותו לבן חורין ולהפסיד לאידך בן חורין השבוי ע"כ ס"ל לרשב"ג ישעבד לרבו הראשון משא"כ בשמעתין לא מיירי מתקנות ב"ד אלא העבד טוען בעצמו עם רבו או פרנסני או הוציאני לחירות כדי שאם יבא ב"ח להתפרנס לא יקדמוהו ולא אמות ברעב וא"כ לק"מ סתירת רשב"ג. אך ק' ארבנן קשה דסתרי אהדדי ותי' תוס' צע"ג דהא קיי"ל שבי כולי איתנהי בי' ואם יש לפנינו להאכיל לרעב ולפדות השבוי פדיון שבוי קודם ומניחי' הרעב ברעבונו וא"כ תי' תוס' צ"ע. וי"ל קצת ולומר הני מילי בן חורין דאינו רגיל להיות עבד וגם רגיל במצות וכשהוא שבוי נאנס משניהם וזה קשה מרעבון משא"כ עבד שבלא ה"נ עבד הוא אצל רבו ופרוץ בעבירות בלא"ה אין השבי' צער לו כ"כ כמו רעבון ואעפ"י שמ"מ מצוה לפדותו מהאי טעמא גופא כיון שפרוץ בעבירות יש לחוש טפי שיטמע בין הגוים מ"מ גבי בני אינש נכמרו רחמם אעבד רעב טפי מעבד שבוי' ודוחק:

המקדיש מעשי ידי עבדו. הרמב"ם פ"ו מעירוכין פסק המקדיש מ"י עבדו עושה פחות מש"פ כדי מזונו וההעדפה להקדש ולא נתעוררו עליו נושאי כליו אך המ"ל כ' גטין י"ב ודו"ק. נתעורר לדייק בזה דבש"ס משמע זהו למ"ד אין הרב יכול לומר עשי עמי ואינו זנך ואנן הא קיי"ל יכול הרב לומר וכו' ותו קשי' מ"ט לא כ' רמב"ם לוה ואוכל. ועוד הא בש"ס יהיב לי' גם העדפה ולרמב"ם אין לו אלא כדי חייו בצמצום. וצ"ל דלמסקנא הקדש גופי' ניחא לי' כי היכי דלשבח עבדים א"כ ק"ו השתא זה שרבו מעלה לו מזונות ניחא לי' להקדש בהעדפת העבד כי היכי דלשבח מכ"ש כשאינו מעלה לו מזונות לימות ברעב או יברח פשיטא דניחא להקדש וכו' כמ"ש תוס' ד"ה ולימא לי' וכו'. אך נחתינן דרגא למ"ד התורה חסה על העבד שאין הרב יכול לומר עשי עמי ואינו זנך א"כ יכול להעדיף ממעות הקדש פחות פחות מפרוטה כי היכי דלשבח עוד טפי. אבל למאי דקיי"ל דלא חסה תורה עליו ויכול לומר עשה עמי ואינו זנך א"כ מסתיין דמשום פשידא דהקדש יעשה כדי חייו אבל לא נעלה ב' מדרגות להעדיף מזונות כולי האי לא. ומיני' נהי להעדפה בעלמא לא התירו להדי' בפחות מפרוטה אלא שילוה תחלה ויפרע חובו אבל לעשות כדי חייו די בתקנה פחות מש"פ מבלי שילוה תחלה ועיין מהר"ם שי"ף מה שהקשה למה לן ב' תקנות פחות מפרוטה וגם שילוה ויאכל ע"ש כנלע"ד בדעת הרמב"ם ועדיין לא ידענו מנא לי' הא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף