רש"ש/גיטין/יב/א

רש"ש גיטין יב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא כי היכי דחזו לי אינשי ומרחמין עלי. לכאורה בפשוט י"ל הטעם כי היכי דאוכל ללות ואסלק כשיעבור הבצורת דאז ארויח יותר מכדי מזונותי משא"כ עתה כשיעבור הבצורת תאמר לי עשה עמי ואזנך והוה א"ש בצורת דנקיט. דאם הוא חלוש בטבעו שא"י להרויח כדי מזונותיו. אפי' כשיהי' ב"ח אין לו בטחון שיוכל לשלם נשייהו. וי"ל משום דאף לפ"ז יקשה לאשמועי' בחלה דיש לו ג"כ בטחון שיבריא שרוב חולין לחיים:

תד"ה אלא. וא"ת ונילף מהכא בעלמא דהמגביה מציאה לחבירו דלק"ח. לכאורה י"ל דמציאה שאני משום מיגו דזכי לנפשי'. ואולי דמשמע להו דלעני דכתיב קאי ג"כ על המלקט כמו לר"א עיין ב"מ יב תד"ה ואבוה. ור"ל דגם לעני הזהיר דלא ילקט לצורך עני אחר. אבל מ"מ טפי ה"ל לאקשויי דנילף מהכא התופס לבע"ח:

תד"ה מאי שנא. פי' אא"ב כו'. לולי דבריהם הנל"פ דהקושיא היא בין למאי דס"ד ובין למאי דדחי (וביותר לפי העתקתם מ"ש בלא ו') וכמו לקמן (בע"ב) הקושיא דקמא קמא קדיש ליה וכן בד"ט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף