חשק שלמה/מכות/ה/א
במשנה משלשין בממון וכו'. ונ"ב יש להסתפק אם אינו מגיע ש"פ לכל אחד אם חייבין מלקות גם לרבנן דהא ע"כ לא פטרי רבנן ממלקות אלא משום דהוי שתי רשעיות אבל אם אינו מחויב רק פחות מש"פ לא מקרי ב' רשעיות דהרי בחובל בחבירו פחות מש"פ חייב מלקות ולא פטרינן ליה מטעם ב' רשעיות ומיהו יש לומר דהתם שאני דפטור לגמרי מממון דפחות מש"פ הוי מחילה אבל הכא הם מחוייבין ביחד לשלם לו פרוטה רק דלכל אחד אינו מגיע ש"פ אפשר דמקרי ב' רשעיות ופטירי ממלקות ובאמת בשנים שחבלו כאחד כשיעור ש"פ ג"כ יש להסתפק אם חייבין מלקות מחמת הלאו דלא יוסיף ובמק"א יבואר מזה אי"ה:
בתוס' ד"ה דבעינא דאסהדי פ"ה משום דאי הוו מודה מיפטר ולא נראה וכו'. ונ"ב שמעתי מפי כבוד ידידי הגאון מוהר"א אליעזר נ"י מ"ץ דפ"ק ששמע בשם הגאון הגדול המנוח מוהר"א ראגאלער זצ"ל שאמר שיש לפרש דגם רש"י לא כיון לומר דמקרי קנס ואם מודה מפטר ואפי' אם באו עדים אח"כ רק כוונתו דכל זמן דלא באו עדים לא יתחייב ע"פ הודאתו משום דאין אדם מתחייב במיתה או במלקות ע"פ הודאת עצמו. ואמנם לענ"ד אף דלכאורה יש להכריח פי' זה ברש"י לפי מה דקיי"ל בב"ק ע"ד דהיכי דפוטר עצמו מכלום לא אמרינן דמודה בקנס פטור אם באו עדים אח"כ ובנד"ד הרי פוטר עצמו מכלום ואכן לשון רש"י ז"ל שכ' ואילו הוי אתי ומודה הוי מיפטר אינו סובל פירושו כלל דלפי דבריו הו"ל לומר דאפי' אתי ומודה לא היה מתחייב ולענין מה שקשה על רש"י דהא הוי פוטר עצמו מכלום נראה דמזה ראיה לדעת המהרש"ל ביש"ש בפ"ז דב"ק סי' כ"ו דלא אמרינן כן רק היכי דאמר מתחילה לא גנבתי ואח"כ כשבאו עידי גניבה הודה דטבח או מכר דחזינן דעירומי קא מערים ע"ש ובזה נסתלק מה שהקשה המ"ל בפ"ג מהל' גניבה הלכה ו' מהסוגיא דשבועות דף ל"ג ע"ש ודו"ק. ובאמת דבטעם שאין אדם נאמן לחייב עצמו מיתת ב"ד או מלקות י"ל טעם אחר משום דאין אדם משים עצמו רשע ועי' ברמב"ם בסו"פ י"ח מהל' סנהדרין דכ' עוד טעם אחר בזה ע"ש היטב: