חידושי הרי"מ/בבא מציעא/ד/ב
א"נ על כפירת ש"ק. הקשו תוס' למ"ד ש"ד איך משכחת לה ש"ד כו'. ולע"ד דהא תובע ומודה חיוב שעל עצמו שאינו קרקע ורק נכסוהי ערבין בי'. וכמו באין לו קרקע דמ"מ חשיב הודאה לחייב שבועה ע"י שמודה חיוב גופו לשלם א"כ גם ביש קרקע מה"ת לפטרו מ"מ יש הודאה מחיוב הגוף דחשיב מטלטלין. והא אדרבא מטלטלין זוקקין גם קרקע כו'. וא"כ מנ"ל לש"ס דשטר א"נ דהוי ש"ק. דלמא רק תובע ומודה קרקע עצמה מיעט קרא משא"כ שטר כנ"ל, וי"ל כדאמר כתובות ריש פ' נערה דפליגו ר"ש ורבנן ביש בו"פ וקנס כו' אי לא שביק איניש מידי דאי מודה ומפטר ותבע כו'. ואף שבאמת יש תביעת שני החיובים מ"מ כיון שב' החיובים על דבר א' אנסת כו' פליגי מהו עיקר תביעתו ופטור מק"ש אי עיקרו קנס תבע משום דקיץ אף דממילא גם בו"פ כנ"ל ע"ש וא"כ כיון דעיקר סמיכת המלוה על קרקע לפי שא"י להבריח ומה"ט שיעבודא דאורייתא בקרקע ולא במטלטלין א"כ מה"ט אמר שפיר בשטר שתובע סתם דודאי תובע עיקר הש"ק שא"י להבריח לא החיוב גוף כנ"ל. דלא שביק מידי דמצי מבריח כנ"ל. ולכך פטור משבועה כנ"ל. וא"כ ממילא ע"פ אף דשיעבוד דאורייתא מ"מ כשאינו יכול לגבות מלקוחות שוב אין חילוק ואדרבא סתמא מידי דיתחייב של לנתבע כנ"ל. ואף שיש שיעבוד מ"מ לא מיפטר כנ"ל. ובזה י"ל דלא הקשו תוס' על שבועת ע"א דבזה י"ל סברא להיפוך דודאי תובע חיוב גופו כדי שיתחייב שבועה דהא יודע שיש ע"א וכשיהי' תביעתו הש"ק יפטור משא"כ מודה מקצת איני יודע אם יודה. ושוב י"ל דעיקרו תובע ש"ק לשטת תוס' ולכך הקשו רק ממ"מ. ובאמת גם במ"מ י"ל כנ"ל כיון דאין תועלת במה שתובע ש"ק כנ"ל שוב חייב כנ"ל. גם דמסתמא יודה קצת דא"א מעיז לכפור הכל:
רש"י ז"ל פי' על הודאת קרקע ומייתי כמו דאין נשבעין על כפירת ש"ק כן הודאה. ותמוה למה לא נקיט א"נ על הודאת קרקע וי"ל לרב דבעי כפירת ב' כסף דקרא דכסף או כלים לכפירה ע"ש א"כ הכלל ופרט עלה קאי ולא מצינו מפורש המיעוט רק על כפירת קרקע רק ממילא ילפינן דהודאה מסתמא דמי' לכפירה ולכך מייתי כנ"ל. או י"ל דלענין ההודאה לכאורה אין לדמות ש"ק לקרקע מטעם שכתבנו דהא מודה החיוב לשלם דדיני' דבע"ח בזוזי והוא שיעבוד גופיה כשמשלם אין גובין מנכסיו דרק ערבין ביה ולא יפרע מערב תחלה כמפורש בש"ס ב"ב האי דיינא דירד לנכסים מקמי דלתבעינהו וסלקי' מטעם הנ"ל. רק לענין הכפירה דכשכופר א"י לגבות בתורת תשלומין וע"ז נכסוהי ערבין ויש ע"ז השיעבוד קרקע מדמי שפיר לכפירת קרקע. אך א"ל כן דע"כ הא דרש"י לא מפרש בשטר ג"כ דהוי כפירת ש"ק הוא משום דלא ס"ל כתוס' כאן בס"ד רק בע"פ לא חשיב ש"ק כדמסקי תוס' שהפקיעו חכמים וא"כ מה שכופר אינו ש"ק כלל דגם שיודה הוא רק בע"פ דמוכח מהשטר רק ב'. וע"כ פי' ע"י ההודאה דמוכח. וא"כ שוב אי כנ"ל אין הוכחה. אך י"ל דמהודאה א"ל כמ"ש החלוק דמודה מעות אך בכפירת קרקע הא יש השווי ממון ג"כ ועכ"פ כופר גם החיוב ממון שזה ב' דברים על גוף הדבר אף שמשלם. וכן עכ"פ החיוב תשלומין. ואעפ"כ פטרו תורה משבועה וע"כ כיון שהוא תובע קרקע כנ"ל. וא"כ גם כאן בהודאה עכ"פ תובע הש"ק דעיקרו כו' כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |