ר"ן/בבא מציעא/ד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תיתי מגלגול שבועה מכאן למדו התוס' דמגלגלים שבועה אע"פ שאין הבע"ד תובע ופותחי' לו דהא מדמינן גלגול שבועה עדים ובעדים אמרי' ישבע על השאר דב"ד משבעי' ליה אפי' אין בעל דינו תובעו כשבועת מודה במקצת ועוד דעיקר גלגול שבועה מסוטה ילפינן בפ"ק דקדושין מואמרה האשה אמן אמן אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אע"פ שאין בעלה תובעה אלא מאיש זה שקינא לה ונסתרה ואע"ג דמשמע דרב הונא ורב חסדא פליגי בהא מילתא בפ' כל הנשבעי' אי פותחים לו בגלגול או לא ה"מ בשבועה דרבנן אבל שבועה דאורייתא כ"ע מודו דפותחין בגלגול:
מה לע"א שכן על מה שהוא מעיד הוא נשבע כו' וחזר הדין הצד השוה שבהן שע"י טענה וכפירה הן באין ונשבע כך הוא גירסת רש"י ז"ל ולפי זה מבינייהו דעד אחד ופיו קאתי ולפי גרסא זו יש לומדים דאין שבועת עד אחד באה אלא בטענות בריא כדאמרי' הצד השוה שבהן שע"י טענה הן באין אלמא דכי היכי דבעי טענה בפיו דהיינו טענת בריא הכי נמי בהעדאות ע"א וזה שלא כדברי הרי"ף ז"ל שכתב דבהעדאת עד אחד נשבעים אפילו בטענות שמא ואין עליו קושיא מזו דבין טענות בריא ובין בטענות שמא טענה מיקרי ומ"מ אין גירסא זו מחוורת דהיכי עבדינן צד שוה מפיו ועד אחד שאינו ממין אחד דעד אחד נשבע על מה שמעיד ופיו על מה שכפר אלא נוסחא עתיקא ה"ג מה לעד א' שכן שבועה גוררת שבועה כלומר דהאי אתי' מבינייהו מגלגול שבועה דעד אחד ופיו שהן ממין א' דתרווייהו על מה שכפר הוא נשבע והיינו דאמרי' הצד השוה שבהן שע"י טענה וכפירה הם באים כלומר שיש במקצת הודאת פיו או עדות א' שהוא כעין הודאה והיינו טענה כלומר שיש רגלים לטענה ויש כפירה גמורה במקצת שאין שם עדים ולא הודאת פיו:
והילך פיר"שי ז"ל לא הוצאתי' והם שלך בכל מקום שהם: משמע דאי אמר הילך מעות אחרי' תחתיהם אע"ג דנקט להו בבי דינא ובעי למיתבינהו לאו הילך הוה וא"כ הילך לא משכחת לי' אלא בפקדון לפי שהפקדון ברשות בעליו הוא בכל מקום שהוא ואותן מעות בעצמם של מפקיד הן אבל במלוה לא משכחת לה שאפילו ישנן לאותם מעות שהלוה לו בעין לא מצי למימר לו הרי שלך לפניך בכל מקום שהן דהא מסקי' בפ"ב דקדושין גבי הא דמקדש במלוה אינו מקודשת דמלוה אעפ"י שהוא בעינא ברשות לוה הוא לא ברשות מלוה כלל לא לחזרה ולא לאונסי' וכיון שכן היאך יאמר לו שהן שלו בכל מקום שהן אלא וודאי לדברי רש"י ז"ל הילך לא משכחת לה אלא בפקדון אבל לא במלוה ואין כן דעת הגאונים ז"ל שהם הסכימו דהילך איתא בין במלוה ובין בפקדון דבמלוה כל זמן שהן בידו והוא מזומן לתת לתובע ה"ל הילך ופטור כיון שהם אותם המעות בעצמם או מעות אחרי' דכמי שנתנם לו כבר דמי ובפקדון כל היכא דמודה לי' אעפ"י שאינו מזומן בידו אלא עומד באגם ה"ל הילך משום דפקדון כל היכא דאיתא ברשותא דמארי' איתא וראיי' לדבר מדמקשינן בסוגי' מדתני רמי בר חמא ד' שומרי' צריכי' כפירה במקצת והודאה במקצת ה"ד לאו דא"ל הילך ואי איתא דבפקדון נמי לא מקרי הילך אלא בזמן שהוא בידו ומזומן להחזירו מאי קא מקשה לאו דא"ל הילך ומאן א"ל דרמי בר חמא מיירי בכה"ג ולמה לי' לשנוי' ואידך מתה בפשיעה ובעינא לשלומי לך דלאו הילך הוא לוקמי כפשטי וכגון דקיימי באגם דכיון שאין הפקדון בידו ואינו מזומן להחזירו לאו הילך הוא אלא וודאי ש"מ דפקדון כל היכא דקא מודה בה בין שהוא מזומן להחזירו בין שאינו מזומן להחזירו כהילך דמי דכל היכא דאיתי' ברשותא דמארי איתא אבל במלוה לא מקרי הילך אלא כשהמעות בידו ומזומן לפורען:
ולענין מי שמוד' במקצת הלואה ורוצה ליתן משכון למלוה באותו מקצת לדעת ב"ה הוי כהילך אבל הר"ר יוסף הלוי ז"ל כתב דלא הוי הילך מדאמרי' פ"ק דקדושין אמר רבא אמר ר' נחמן התקדשי לי במנה והניח משכון עליהם אינה מקודשת מנה אין כאן משכון אין כאן בני ר' חייא זבין ההיא אמתא בפריטי אותבי' נסכא עלי כו' פריטי אין כאן משכון אין כאן: אף כאן מנה אין כאן משכון אין כאן ואחרי' דחו דאין הנידון דמי לראיי' דהתם דלא נתחייב במנה אף המשכון אינו כלום דכיון דאין כאן חוב מנה במאי יהא נתפס משכון זה אבל כאן שכבר נתחייב לו והניח משכון עליו משכון יש כאן וקנה לי' ולפי דעתי יפה אמר הר"ר יוסף הלוי ז"ל ואלו שדחו סברתו לא ירדו לסוף דעתו דכיון דקיי"ל דמלוה אינו קונה כדאמרי' בפ' האיש מקדש ושוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה ניתנה במאי קנאו נמצא שהמשכון זה אינו נקנה באותו מלוה דכי אמרי' דב"ח קונה משכון ה"מ במשכנו בשעת הלואתו משום דקני לי' מעותיו וכדמוכחא ההוא דאמרי' פרק השולח גבי מלוה על משכון דאינו משמט משום דקני לי' כדר' יצחק דאמר ב"ח קונה משכון אפי' משכנו בשעת הלואתו וטעמא דמלת' משום דמעותיו קונות לו משכון אי נמי משכנו שלא בשעת הלואתו קני' לי' משום דבגוביינא דבי דינא אתאי לידי' וגזירת הכתוב הוא דקני לי' כדר' יצחק דהו"ל כאלו הגביהו לו ב"ד ומ"ה אמרי' פרק המקבל דאם מת אינו נעשה מטלטלים אצל בניו אבל כשנתן לוה למלוה משכון שלא בשעת הלואתו כיון שהמלוה אינו קונה במאי קנאו מלוה שמא תאמר אע"פי שהמלוה אינו קונה לו קנאו במשיכה שכשם שאלו הקנהו לוה למלוה לגמרי נקנה לו במשיכה כך שתקניהו לו בתורת משכון משיכה קני לו זו היא שלמד ה"ר יוסף הלוי ז"ל מההוא דקדושין שאין המטלטלים נקנים במשיכה למשכון בעלמא כיון שאין כח במעות הראשונות לקנות הילכך משכון לאו הילך הוא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |