חזקוני/דברים/לב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
האזינו השמים לשון אוזן פירוש הטו אזניכם. ואדסליק מיניה קאי ואעידה בם את השמים ואת הארץ אמר לעדים שישמעו דבר העדות.
האזינו השמים שהרי לפניכם נתתי לכם את התורה שנאמר כי מן השמים דברתי עמכם.
ותשמע הארץ שעליה עמדו כשאמרו נעשה ונשמע.
האזינו על שם שהם מרובים כמ״ש רבותינו ז״ל שהם שבעה אמר להם לשון רבים.
ותשמע הארץ והארץ היא יחידה אמר בה לשון יחיד.
האזינו השמים, ותשמע הארץ עליו נאמר שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה׳ דבר. משה רבינו היה באותו פרק רחוק מן השמים ועומד בארץ לפיכך נתן האזנה לשמים שכן מנהג הוא שאומר לאותו העומד רחוק לשון האזנה שיטה אזנו לשמוע ע״י שהוא רחוק ונתן שמיעה לארץ שאין לומר לקרוב בלשון האזנה אלא בלשון שמיעה. אבל ישעיה שהיה מדבר בשמו של הקב״ה נתן שמיעה לשמים והאזנה לארץ. וי״מ למפרע האזנה שייכא במקום שהוא קרוב ושמיעה שהוא מקום רחוק משה שרגילותו היא בשמים אמר האזינו השמים, ותשמע הארץ שהיתה רחוקה ממנו בא ישעיה ואמר סמך לדבר שמעו שמים שהיה רחוק מהם והאזיני ארץ שהיה קרוב לה.
השמים צבא השמים.
והארץ צבא הארץ.
ב[עריכה]
יערף כמטר לקחי דברים שאני אומר לכם אינם דברים בטלים אלא כשם שהמטר יורד ואין הנאתו וטיבו נכרין ונראין וסוף שמגדל פירות, אף כך לקחי ו אמרתי . ד״א לשון תפלה הוא יהי רצון שלא ישובו דברי ריקם אלא יעשו פירות בלבות השומעים כמעשה המטר והטל בארץ להולידה ולהצמיחה. הזכיר כאן ד׳ רוחות העולם כשם שהעיד עליהם שמים וארץ כך העיד עליהם ארבע רוחות העולם שאם ישמרו התורה ינשבו להם רוחות טובות.
יערף כמטר זהו רוח מערבי שבא מעורפו של עולם ודרכו להביא מטר.
תזל כטל רוח צפוני שהיא נוחה כטל.
כשעירם רוח דרומית שמשתערת כשעירים.
וכרביבים רוח מזרחית שמרבה זרעים ומגדלת צמחים. והם מנשבות בכל יום רוח מזרחית בבוקר ורוח דרומית בחצי היום רוח מערבית בתחלת הלילה ורוח צפונית בחצי הלילה בימות החמה יפה ובימות הגשמים קשה רוח דרומית למפרע, מערבית לעולם קשה מזרחית לעולם יפה.
ג[עריכה]
כי שם ה׳ אקרא לעיל קאי אתם שמים וארץ וד׳ רוחות העולם וכל אשר בכם צריכין אתם לידע ליתן גודל ושבח להקב״ה כשאזכיר שמו בקריאת התורה וכן הוא אומר הללוהו שמים וארץ, ואומר השמים מספרים כבוד אל וגו', שהרי בה אתם מתקיימים כדכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ובשם זה שאני קורא נבראתם כי יש בו ד׳ אותיות יו״ד ה״א וא״ו ה״א, והם עושים שש תיבות כנגד ד׳ רוחות והשמים וארץ שנבראו בו.
כי שם ה׳ אקרא מתורגם בתרגום ירושלמי אמר משה נביאה וי לכון רשיעיא דמדכרין שמיה דקודשא ארום לית אפשר לחד מן מלאכי מרומא למדכר שמא מפרשא עד זמן דאינון אמרין, קק״ק תלת זימני ומנהון יליף משה דלא הוה מדכר שמא מפרשא עד זמן דהוה מחנך פומיה בעשרים וחד מלין דאינון תמנין וחמש אתין, פי׳ מן האזינו עד הזכרת ה׳ יש כ״א תיבות מן פ״ה אותיות והכי איתא בספרי: אמר משה די לי שאהיה אחר שבעה מלאכים פי׳ הם מזכירין את השם אחר שלש תיבות קדוש קדוש קדוש ודי לי אחר ז׳ מהם כלומר להזכיר השם אחר ז׳ פעמים שלש תיבות שהם כ״א תיבות והם התיבות שמן האזינו עד הזכרת השם. לפיכך תקנו חכמים עשרים ואחת תיבות בקדושה שבכל יום קודם הזכרת השם וזהו סדרן: נקדש שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה׳ וכו'. ובקדושת יוצר שבת שמונים וחמש אותיות וזהו פרטן נקדישך ונעריצך כסוד שיח שרפי קדש המקדישים שמך בקדש ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קק״ק, וכן במוסף אין לנו להזכיר את השם קודם פ״ה אותיות וזהו סדר הקריאה ופרט הכתיבה: כתר יתנו לך המוני מעלה עם עמך קבוצי מטה יחד קדושה לך ישלשו ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קק״ק.
ד[עריכה]
הצור תמים פעלו אדלעיל קאי לשמים ולארץ וד׳ רוחות.
תמים פעלו פעולותיו בתמימות ושלמות שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם בונה בנין אין פעולתו תמימה ושלמה שהרי לא בנה העצים והאבנים והעפר אבל סודרן זה על זה אבל הקב״ה פעלו תמים ושלם שהוא בורא את הכל.
כי כל דרכיו משפט לפי שרוצה לספר איך לקח נקמה מישראל ואח״כ מעמים אחרים. בישראל הצדיק תחלה את הדין שכל עניניו במשפט ובצדק כמו שמפרש והולך.
ה[עריכה]
שחת לו לא בניו מומם. שחת לו הקב״ה אותם שלא היו בניו. כענין שאמר הושע לא עמי אתם. ועונותיכם הטו אלה שנקראו לא בניו . ד״א אם שחת הוא ונפרע מבני אדם לא לו אין הדבר עליו כדכתיב כי לא ענה מלבו ויגה בני איש.
בניו מומם דוגמא כי משחתם בהם מום בם פי׳ מהם באה ההשחתה.
ו[עריכה]
הלה׳ תגמלו זאת בתמיהה לעבוד יראה אחרת.
ולא חכם לא החכים כתרגומו ולא חכימו ומה שכולו קמץ היינו בשביל האתנחתא.
קנך לשון תקון ובריאה כמו הר זה קנתה ימינו.
ז[עריכה]
זכר ימות עולם עכשיו מזכיר והולך החסדים שהקב״ה עשה עם ישראל.
בינו שנות דר ודר שהרי קודם שהיו ישראל בעולם היה הקב״ה מתקן להם מקום.
ח[עריכה]
בהנחל עליון גוים שהנחיל לכל אומה ואומה את נחלתה.
בהפרידו בני אדם בדור הפלגה שהפרידן והלכו איש איש למקומו.
יצב גבלת עמים למספר בני ישראל בירר נחלה לי״ב שבטים שעדין לא נולדו ומסרה לי״ב בני כנען שהם עבדי בני שם כדכתיב ויהי כנען עבד למו, שלא יוכל לערער עליה כלום דמה שקנה עבד קנה רבו ושמרו אותה עד שבאו ישראל אדוניהם ונטלוה מידם וכן פי׳ למעלה בסוף פרשת קדושים. ובני כנען י״ב היו כדכתיב וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת ואת היבוסי ואת האמורי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי והם י״א ואחר נפוצו משפחות הכנעני שנחלקה אחת ממשפחותיו לשתים ויצא ממנו הפריזי שאינו מנוי כאן הרי י״ב למספר בני ישראל.
ט[עריכה]
כי חלק ה׳ עמו מכל האומות לקחן לחלקו.
יעקב חבל נחלתו כפל מלה הוא וחבל לשון חלק כמו חבלים נפלו לי בנעימים ולשון חבל שייך גבי נחלה לפי שמודדים בו את הקרקע.
יב[עריכה]
בדד ינחנו בספרי דורשו לשון מנוחה עתיד אני להושיב אתכם בנחת רוח בעולם.
יג[עריכה]
ירכבהו על במותי ארץ עליו נאמר והרכבתיך על במותי ארץ וגו'.
ירכבהו על במותי ארץ שרי ארץ כמו ואתה על במותימו תדרוך. במותי יתר וא״ו והמ״ם בחטף קמץ.
וינקהו דבש מסלע הוא דבש התמרים הגדלים בדקלים שבסלעים ושבהרים. ד״א דבש מסלע הוא דבש דבורים שהדבורים מביאים בנקיקי הסלעים כדמתרגם רב יוסף כאשר תעשינה הדבורים כמה דנתזן דברייתא ושיטן ברום עלמא ומייתן דובשא מעשבא טוריא.
ושמן מחלמיש צור דרך זיתים להיות גדלים במקום אבנים וצורים.
יד[עריכה]
עם חלב כליות חטה עם שמן חמדת חטים המובחרים כמו ותכל המלך דוד שהוא כמו ותכל נפש דוד כלתה נפשי לשון חמדה ותאוה. ד״א חטים גסות ככליות ועל ידי שיש להם ציירא וחריץ מדמה אותם לכליות.
טו[עריכה]
עשהו לשון עושר כמו וישראל עושה חיל פי׳ נטש הוא הקב״ה המעשירו.
יז[עריכה]
לשדים על שם ששודדים דעתו של אדם נקראו שדים.
לא ידעום בהקב״ה נאמר וידע אלקים כי ידעתי את מכאוביו אבל הם התועבות לא ידעום בצרתם ולא יעזבו להם ולמה לא ידעום שהם חדשים ו מקרוב באו תמול פסלו יוצרו.
לא שערום אבתיכם לא פקדום אבותיכם ולא חששו בהם, לשון פוקד עון דמתרגמינן מסער.
יח[עריכה]
צור ילדך הולידך כמו ילד את שלח ילד את עבר.
תשי היו״ד שבתשי כיו״ד מאל תמחי שהוא כמו אל תמח.
מחללך מוציאך ממצרים במחולות ושירים.
כ[עריכה]
אסתירה פני מהם ומתוך כך אראה מה אחריתם מה יועיל להם העבודת כוכבים שבחרו.
כי דור תהפכת המה אתמול אמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע והיום אמרו לעגל אלה אלוהיך ישראל.
כא[עריכה]
בלא עם אלו כשדים כדכתיב זה העם לא היה.
כב[עריכה]
כי אש קדחה באפי הקנאה קדחה ובערה אש באפי. ד״א קדחה כמו נקדחה דוגמא כל אלה חברו שהוא כמו נתחברו.
ותאכל ארץ ויבלה כדי להרעיבם.
ותלהט מוסדי הרים מה שהסתיר תחת ההרים להניס מפני פחד האויבים דוגמא עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים. ד״א ותלהט מוסדי הרים אפילו בשאול לא יוכלו להמלט מפני האש.
כג[עריכה]
אספה לשון אסיפה כמו לספות עוד על חרון אף ה'.
כד[עריכה]
מזי רעב שרופי רעב כמין למזי לאתונא.
ולחמי [רשף] אכולי עוף לשון לכו לחמו בלחמי ולשון ובני רשף יגביהו עוף. ד״א ולחמי חצים כמו שמה שבר רשפי קשת. ד״א ולחמי מאש האויבים כמו רשפיה רשפי אש.
ושן בהמת חיות רעות שכן מצינו חיה נקראת בהמה וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף.
[אשלח הכא כתיב משקל כבד ודגש לפי שהוא שלוח של השחתה].
כו[עריכה]
אמרתי אפאיהם אכלה גם הפיאה שלא להניח מהם פיאה.
כז[עריכה]
ולא ה׳ פעל כל זאת לא באת זו להם מאתו כדי להוכיחם אלא על כי ידנו רמה.
כח[עריכה]
כי גוי אבד עצות המה בספרי דורשו רבי יהודה עד ראו עתה כנגד ישראל ור׳ נחמיה דורשו כנגד האומות רבי יהודה דורשו כלפי ישראל ולעיל קאי וה״ק אמרתי אפאיהם לישראל כי גוי אבד עצות המה, אבדו עצה שנתנו להם היא התורה.
כט[עריכה]
לו חכמו ישראל ישכילו זאת מה שהולך ומפרש.
יבינו לאחריתם יסתכלו ויתבוננו אל פורענותם שיש להם בגלותם היינו לאחריתם ומה היה להם להבין.
ל[עריכה]
איכה ירדף וגו׳ היאך נשתנה הענין שהיום אחד מן האומות רודף אלף ממנו ושנים מהם יניסו רבבה ממנו ואמש אחד ממנו רודף אלף מן האומות ושניים ממנו יניסו מהם רבבה ומפני מה אירע להם כך אם לא כי צורם מכרם צורם של ישראל מכרם.
רבבה עשרת אלפים וראיה לדבר ולקחנו עשרה למאה ומאה לאלף ואלף לרבבה.
ושנים יניסו רבבה הרי אחד רודף חמשת אלפים ובמדה טובה כתיב ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו הרי אין אחד רודף לכל היותר רק מאה א״כ מצינו מדת פורעניות מרובה ממדה טובה אלא י״ל דבמדה טובה כתיב בה ונפלו אויבכם לפניכם לחרב ולכך אין צריך לרדוף לאחד רק מאה שהרי יפלו לפניו אבל במדת פורעניות לא כתיב נפילה ולא יהרוג הרודף רק ירדוף לכך אין מיחוש אם הוא רודף כל כך.
לא[עריכה]
כי לא כצורנו צורם שהרי אין צורם חזק כצורנו ואעפ״כ אויבנו פלילים ודיינים עלינו אלא אין לתלות הדבר אלא על כי צורם מכרם ע״י עונותם.
לב[עריכה]
כי מגפן סדם גפנם בתמיה וכי מגפנם של סדום הם וממטעם של עמורה ש ענבמו ענבי רוש וגו׳ כלומר כל מחשבותם לרעה והלא אינם אלא ממטע קדש שנאמר ואנכי נטעתיך שורק וגו'.
לד[עריכה]
הלא הוא כמס עמדי יום תשלום פורענותם כמו שמפרש והולך.
לה[עריכה]
לי נקם ושלם עלי לעשות נקמה ותשלומין מישראל.
וחש עתדת למו מצינו לשון זכר נופל על לשון נקבה כי יהיה נערה בתולה והיה העיר הקרובה אך בגורל יחלק את הארץ ועוד הרבה.
לו[עריכה]
כי ידין לשון יסורים כמו כי בם ידין עמים ייסרם ביסורים.
ועל עבדיו יתנחם מ״מ עליהם יתנחם ע״י תשובה וכן מצינו ונחמתי על הרעה אשר דברתי עליהם.
כי יראה כי אזלת יד כחם של ישראל. כי אזלת יד דוגמא ושבת לנשיא ושכורת ולא מיין.
לז[עריכה]
ואמר אי אלהימו לכשיהיו ישראל נגאלים ויהיו הם למעלה והאומות למטה ואמר ישראל אי אלהימו של עובדי כוכבים שאין יכולים להציל אומותיהם.
לח[עריכה]
אשר חלב זבחימו הזבחים שהעובדי כוכבים זובחים לתקרובת עבודת כוכבים שלהם הם עצמם אוכלים ומתפרנסים מאותו תקרובת.
יקומו ויעזרכם כל כך יאמרו ישראל לעת הגאולה.
לט[עריכה]
ראו עתה כי אני וגו׳ כך יאמר הקב״ה לאלה ששעבדו בישראל.
כי אני אני הוא אני הוא אשר לא אשתנה.
אני אמית ואחיה. עליו נאמר ובלע המות לנצח אמית לשעבר בישראל ועכשיו ואחיה מחצתי אותם לשעבר ואני ארפא להם מכאן ואילך.
מ[עריכה]
כי אשא אל שמים ידי כמנהג בני אדם כדי להבין השומעים.
מא[עריכה]
ותאחז ידי את החרב במשפט גבורת המלחמה.
מב[עריכה]
אשכיר חצי מדם וכי היאך אפשר לחצים שישתכרו מדם אלא הריני משכיר לאחרים ממה שחצי עושים.
וחרבי תאכל בשר וכי אפשר לחרב שתאכל בשר אלא הריני מאכיל לאחרים ממה שחרבי הורג כענין שנאמר בן אדם אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה וגו׳ בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו וגו׳ ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון הכי נדרש בספרי.
מדם חלל ושביה ממה שעשו בחללי עמי ובשבויי עמי.
מראש פרעות אויב סרסהו מפרעות ראש אויב.
ורבי נחמיה דורשו כלפי האומות והכי קאמר.
(כז) פן יאמרו האומות ידנו רמה וגו'.
(כח) כי גוי אבד עצות המה שבעה האומות אבדו ז׳ מצוות שנתתי להם.
(כט) לו חכמו אם היו האומות חכמים ישכילו זאת מה שמפרש והולך איכה ירדוף היום אחד ממנו אלף מישראל ולשעבר היה בהפך.
יבינו לאחריתם בפורעניות שעתיד לבא עליהם על ששעבדו בישראל כדכתיב וחש עתידות למו.
(ל) אם לא כי צורם מכרם ומפני מה אירע להם שאחד ממנו רודף אלף מהם אם לא כי צורם של ישראל מכרם בידינו כל כך היה להם לז׳ אומות להבין.
(לא) כי לא כצורנו צורם שהרי אין צורם חלש כצורנו ובשביל כך היו אויבנו ישראל פלילים לשעבר והיו דנים אותנו ומושלים בנו.
(לב) כי מגפן סדם גפנם ומפני מה מכרם צורם אלא ודאי מפני ש מגפן סדם גפנם וממטעה של עמרה הם ש ענבמו ענבי רוש וגו׳ כדכתיב וחטאתם כסדום הגידו כלומר אין בהם טוב אלא כולם רעים ואין הקב״ה תובע עלבונם.
(לד) הלא הוא כמס עמדי מה שאמרו על עמי כי מגפן סדום גפנם שהרי אינו כן אלא עליהם נאמר ואנכי נטעתיך שורק וגו'.
(לה) לי נקם ושלם לעשות מן ז׳ האומות לעת תמוט רגלם של ז׳ האומות כי קרוב יום אידם של ז׳ אומות וחש עתדת למו לז׳ אומות.
(לו) כי יראה וגו' ולמה ינקום אותם כי יראה האויב כי אזלת ידם של ישראל.
(לז) ואמר ויאמר האויב אי אלהימו של ישראל.
(לח) יקומו ויעזרכם כי כל כך יאמר האויב ולפיכך ידין עמו.
(לט) ראו עתה וגו׳ כמו שפירשתי למעלה.
ואין מידי מציל כנגד שאמר האויב יקומו ויעזרכם.
מג[עריכה]
הרנינו גוים עמו לשון יללה כמו קומי רוני בלילה הלילו אותם גויים ששעבדו לישראל למה כי דם עבדיו יקום. ד״א הרנינו לשון שבח הרנינו גוים לפני הקב״ה ומי הם הגויים ישראל עמו שהרי דם עבדיו יקום. ד״א כל הגויים הרנינו והללו עמו של הקב״ה שהרי הוא נפרע מצריהם היינו כי דם עבדיו יקום.
וכפר לשון פיוס כמו אכפרה פניו.
אדמתו עמו יש תבות חסרות וי״ו בתחלתן כמו וחללה זונה שמש ירח עמד זבולה. אף כאן אדמתו עמו כמו אדמתו ועמו כלומר ירצה ויפייס אדמתו ועמו בהנקמו מאויביהם.
מד[עריכה]
ויבא משה וידבר וגו׳ הוא שנאמר למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל וגו'.
הוא והושע בן נון שהרי לשניהם צוה הקב״ה כדכתיב קח את יהושע וכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. והושע בן נון בתחלה כשנכנס להיות משרתו של משה קראו משה יהושע שכן דרך מלכים לשנות שם למשרתיהם כגון יוסף, דניאל חנניה מישאל ועזריה. ועכשיו כשנעשה מלך חזר לשמו הראשון ומכל מקום בכל המקרא קורהו יהושע לפי שהורגל בו כבר.
מז[עריכה]
כי לא דבר רק הוא מכם ולא תעשוהו בחנם שאם אין אתה לומד תורה אין אתה יודע באיזו עבירה אתה חייב ותעשה אותה ותמות וכן במצוות אם אין אתה למד לא תהא יודע באיזו מצוה שתהא זוכה ולא תעשנה.
מח[עריכה]
בעצם היום הזה שאמר להם השירה.
מט[עריכה]
אשר על פני ירחו אלא שהירדן בנתים. שלימא סדרא דפרשת האזינו
נב[עריכה]
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |