נחל קדומים/דברים/לב

נחל קדומים דברים לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

האזינו. כתב רבינו הרקח בכ"י האזינו גימטריא החכמה השמים ואדברה גימטריא תרי"ג עכ"ל ואפשר במ"ש בזהר הקדוש סימנא לזיווגא עילאה וגם אמנה אחותו בת אבי וגו' ותהי לי לאשה וזה רמז האזינו החכמה שימשך לשמים אז ואדברה לשון ראוה מדברת ומשם נמשכה התורה שבה תרי"ג מצות וא"ש ההי"ב. רבינו אפרים ז"ל כתב יש לשאול כי האזנה שייך לומר באדם קרוב אצל חבירו ושמיעה לרחוק ממנו [וי"ל] לפי שהיה משה קרוב לשמים ורחוק מן הארץ לכך אמר האזנה גבי שמים ושמיעה גבי הארץ ולא נהירא שהרי כתיב קום בלק ושמע האזינה עדי וכו' הרי שמיעה והאזנה וכתיב שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה וכאלה רבות לכן נ"ל האזנה ל' הטיית אזן כלומר הטו אזנכם לשמוע ולפי שבשמים יש רעם גלגלים ורעש אופנים וקול חמה שמנסרת ברקיע וזיקים ורעמים לכך שייך לומר לגבי דידהו הטיית אזן והבנה טובה אמנם לגבי ארץ אין שם כל אלה לכך כתיב בה שמיעה ולכך נקט דבור גבי שמים ואמירה גבי ארץ לפי שהשמים נבראו בדבור דכתיב בדבר ה' שמים נעשו וארץ נבראת באמירה שנא' כי לשלג יאמר הוי ארץ ואמרו במדרש שלקח שלג מתחת כסא הכבוד וזרקו לארץ עכ"ד. ויש להרגיש על הרב ז"ל שדחה פירוש דמשה שהיה קרוב לשמים וכו' וכתב עליו ולא נהירא כאלו הוא פירוש שפירש הוא או איזה מפרש. והרי הם דברי רז"ל בספרי וראיתי שגם בזהר הקדוש אמרו כן (דף רפ"ו) ע"ש. ושני כתובים הבאים בדבריו להקשות על זה יש לישב דקרא דכתיב קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפור הכי קאמר דא"ל בלעם שיקום כי הוא שלוח מאת ה' מן השמים ולגבי השמים הוא רחוק ולהכי קאמר ושמע. אך לגבי בלעם עצמו הוא קרוב וזהו האזינה עדי דייקא. וקרא דכתיב שמעה תפלתי הכי פירושו דהוא בשמים רחוק ולכן אמר שמעה תפלתי. אך מצד רחמיו יתברך כתיב קרוב ה' לכל קוראיו ולכך אמר ושועתי האזינה:

ג

כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. פירש רבינו מהרח"ו זצ"ל בדרשותיו כ"י שם ה' אקרא שאני מזכיר שם אדני אתם הבו גודל לאלהינו שתאמרו ברוך הוא לשם הויה וברוך שמו לשם אדני עכ"ד:

ח

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם וגו'. אפשר במ"ש מז"ה חס"ל בפירוש המשנה פ"ג דנדרים דבדור הפלגה נפרדו הנשמות הטהורות באוצר בפני עצמו. באופן שנשמות ישראל קדושות הם באוצר לבדו ונפשות העכו"ם באוצרם. וז"ש בהנחל עליון גוים הם שרים א"ה ע' שרים שהנחילם ע' אומות בהפרידו בני אדם בהפרידו דייקא שבתחילה היו כל הנשמות באוצר א' והפרידם יצב גבולות עמים ע' שרים למספר בני ישראל כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו והם גורל אחד לה':

יח

צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך. אמרו רז"ל מחוללך מחול לך אפשר במה שפירשתי בעניותי מ"ש בירושלמי נשאת עון עמך שכביכול נעשה כשכחן ואינו מובן. אמנם יש מחלוקת בין האחרונים אי שכחה הוי אונס או לא והסט"א מרבים להביא כמה וכמה חטאות הצבור והיחיד דשכחו ושוגג עברו על דת שסובר ששכחה אינו אונס וחייבין והקב"ה כב"י רצה לומר לו דההלכה היא דשכחה הוי אונס ופטורים ולכך עשה עצמו ח"ו כביכול כשכחן והפ' הבין דרצה לרמוז בהדי קבצ"י עלה בקב"ץ ופנה לסובב והרבה להביא משאות שוא חבילות חבילות מעבירות מכח שכחה והב"ל הביא גם הוא דהדין הוא דשכחה הוי אונס ובזה יצאו קבוצי"ם נדדו הלכו רובן של עבירות אף הוא אמר נשאת עון עמך לשון שכחה כסית כל חטאתם זה תורף הדברים בקיצור אמיץ. וזה רמז צור ילדך תשי ותשכח שהיא מסיבת שכחה. ובזה אל מוחל לך דשכחה הוי אונס וכף זכות מכרעת:

כח

כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה. שמעתי מעטרת ראשי מורי הרב ז"ל משם הרב מר אביו ז"ל שפירש במ"ש פ"ק דמגילה דאחשורוש בעי לרבנן על ושתי ומשום שהעמיקו בדבר דמכל הצדדין קשיא אמרו מיום שגלינו נטלה עצה ממנו וכו' ע"ש נמצא דמשכחת מי שלא יתן עצה והוא מרוב חכמה להיות צופה ומביט בכל חלקי הענין ועיני ראה דיצא תקלה ומשום הכי שוי נפשיה כאיש אשר לא יודע ההוא אמר לא בדרדקי עצה. והשתא קאמר כי גוי אובד עצות המה ולא תימא דזה שאינו נותן עצה הוא מרב חכמה וכההיא דרבנן דאחשורוש רק כי היא באמת אין בהם תבונה:

לט

ראו עתה כי אני אני הוא וגו'. ד' פעמים אני בפסוק כנגד ד' גליות כלו' אני עמכם בכל גלות וגלות. ר"א ז"ל. ולפי דבריו ז"ל יומתק תיבת אני שהוא כינוי לשכינה כידוע. והכל תלוי בתשובה. והעיני בשר לו ימהר לשוב לקרב הגאולה מאחר שהשכינה בגלות. ובעבור השכינה לבד צריך לשוב וכבר ידוע מה שאמרו רז"ל אין עתה אלא תשובה ויצדק לרמוז התשובה בתיבת עתה כי ברגע קטן סגי בהרהור תשובה וכמ"ש פ"ב דקידושין על מנת שאני צדיק גמור והוא רשע מקודשת דחיישינן דהרהור תשובה אלמא כמו רגע היא העולה התשובה בהרהור לבד וא"ש דעתה רמז לתשובה. ועד"ה רמז תשובה תשוב ה' וגם יש תשובה עילאה ורמוז בתיבת עתה עת מ' ה' עילאה ונבוא לקראין ראו עתה כאב את בן ירצה ראו עתה ראו בדעתכם תשובה הרמוז בתיבת עתה ומהרו לשוב כי אני אני הוא וגו' והשכינה כביכול בגלות ובעבורה שובו אתיו לאביכם שבשמים. ובכח התשובה אני אמית לסט"א ואחיה ניצוצי הקדושה המה יעלו אל מקום הקדש א"נ במשז"ל הלך חיגר בא חיגר וכו' ויקימו בתחית המתים במומן כדי שכל רואיהם יכירום ואחר זה יתרפאו. וז"ש אני אמית ואחיה בתחיית המתים ואחר שיקומו במומן מחצתי ואני רופאם:

מג

הרנינו גוים עמו. הרנינו. אותיות הר ינון בהר הקדש יהי' משיח. גאוני קמאי אשכנז:

נב

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.