תורה תמימה/דברים/לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורה תמימה ‏ דברים לב

א

האזינו השמים וגו'. משה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ וישעיהו אמר (ישעיהו א׳:ב׳) שמעו שמים והאזיני ארץ, כדי לתת האזנה ושמיעה לשמים והאזנה ושמיעה לארץ [ספרי].

האזינו השמים וגו'. משה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ וישעיהו אמר (ישעיהו א׳:ב׳) שמעו שמים והאזיני ארץ, לפי שהיה משה קרוב לשמים ורחוק מארץ, לפיכך אמר האזינו השמים ותשמע הארץ, ולפי שהיה ישעיהו קרוב לארץ ורחוק משמים, לפיכך אמר שמעו שמים והאזיני ארץ . (שם).

האזינו השמים וגו'. תניא, למה העיד משה בישראל את השמים ואת הארץ, אמר להם, שמא אתם סבורים לברוח מעל כנפי השכינה או לזוז מעל הארץ , דעו שהשמים והארץ מודיעים עונכם, שנאמר (איוב כ׳:כ״ז) יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו . (שם).

האזינו השמים וגו'. תניא, למה העיד משה בישראל את השמים ואת הארץ, אמר להם, הסתכלו בשמים ובארץ שאעפ"י שלא נעשו לא לשכר ולא להפסד אין משנים את מדתן, אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר ואם חטאתם אתם מקבלים פורעניות, אינו דין שלא תשנו את מדתכם . (שם).

האזינו השמים וגו'. תניא, למה העיד משה בישראל את השמים ואת הארץ, לפי שאמר משה, אני בשר ודם, למחר אני מת, ואם ירצו לומר לא קבלנו את התורה מי מכחישם, לפיכך אעיד עליהם שני עדים שהם קיימים לעולם . (שם).

האזינו השמים וגו'. תניא, למה העיד משה בישראל את השמים ואת הארץ, השמים לעדה למצות השמים, והארץ – למצות הארץ . (שם).

ב

יערף וגו'. תניא, היה רבי בנאה אומר, כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות, שנאמר יערף כמטר לקחי, [אין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו], ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר (ס"פ שופטים) וערפו שם את העגלה . (תענית ז' א').

יערף וגו'. תניא, ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, יערף כמטר לקחי [אין לקח אלא תורה שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו], ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר (ס"פ שופטים) וערפו שם את העגלה, מה עגלה ערופה מכפרת על שפיכות דמים אף דברי תורה מכפרים על שפיכות דמים [ספרי].

יערף וגו'. תניא, היה ר' יהודה אומר, לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים, שאם אתה כונסן פרטים מיגעין אותך ואינך יודע מה לעשות, שנאמר יערף כמטר לקחי [אין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו] ואין עריפה אלא לשון כניסה. משל לאדם שהלך בדרך וצריך מאה זוז, אם נוטלן בפרוטות מיגעין אותו, אבל אם מצרפן לסלעים פורט ומוציא בכל מקום שירצה . (שם).

יערף כמטר. א"ר ברכיה, כתיב יערף כמטר לקחי, [מכיון] שכפו ערפן לתשובה מיד הגשמים יורדים . (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).

יערף כמטר וגו'. כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי, אם ת"ח הגון הוא [תזל עליו] כטל, ואם לאו – ערפהו כמטר . (תענית ז' א').

יערף כמטר וגו'. תניא, היה רבי סמאי אומר, מניין אתה אומר בשם שהעיד משה לישראל את השמים ואת הארץ כך העיד להם ארבע רוחות השמים, ת"ל יערף כמטר וגו', זה רוח מערבית שהוא ערפו של עולם וכולו לברכה , תזל כטל אמרתי – זה רוח צפונית שעושה את הרקיע נקי כזהב , כשעירים עלי דשא – זה רוח מזרחית שמסערת את כל העולם כשעיר , וכרביבים עלי עשב – זה רוח דרומית שהוא מעלה רביבים [ספרי].

כמטר. לא כמטר הזה הבא מן הדרום שכולו לשדפון לירקון לקללה, אלא כמטר הזה הבא מן המערב שכולו לברכה . (שם).

כמטר לקחי. אמר רב יהודה, גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי, אין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. ורבא אמר, גדול יותר מיום שנתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי, מי נתלה במי – הוי אומר קטן נתלה בגדול . (תענית ז' א').

כמטר לקחי. [אין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו], וכמטר, מה מטר חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם [ספרי].

כמטר לקחי. [אין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו], וכמטר, מה מטר זה אחד הוא ויורד על האילנות ונותן מטעמים בכל אחד לפי מה שהוא, בגפן לפי מה שהוא, בזית לפי מה שהוא, בתאנה לפי מה שהוא, כך דברי תורה כולם אחד הם, ויש בהם מקרא ומשנה, הלכות ואגדות . (שם).

כמטר לקחי. כמטר – מה המטר הזה אי אתה רואהו עד שבא, כך תלמידי חכמים אי אתה יודע מהם עד שישנה משנה הלכות ואגדות או עד שיתמנה פרנס על הצבור [ספרי].

תזל כטל. מה טל כל העולם כולו שמחים בו אף דברי תורה כל העולם שמחים בו . (שם).

תזל כטל אמרתי. יכול כשם שלמדתי אני אותה בצער כך תהיו אתם לומדים אותה בצער, ת"ל תזל כטל אמרתי – תהיו רואים אותה כזול . (שם).

כשעירם עלי דשא. מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומעלים ומגדלים אותם, כך דברי תורה מעלים לומדיהם ומגדלים אותם . (שם).

כשעירם עלי דשא. מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומפשפשים בהם כדי שלא יתליעו, כך הוי מפשפש בדברי תורה שלא תשכחם . (שם).

כשעירם עלי דשא. מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומעלים אותם ויש בהם ירוקים ויש בהם אדומים ויש בהם שחורים ולבנים, כך דברי תורה יש בהם רבנים ויש בהם כשרים, יש בהם חכמים יש בהם צדיקים וחסידים . (שם).

וכרביבים עלי עשב. מה רביבים הללו יורדים על עשבים ומעדנים ומפנקים אותם, כך דברי תורה מעדנים את לומדיהם ומפנקים אותם . (שם).

ג

כי שם ה' אקרא. אמר רב יהודה, מניין לברכת התורה לפניה מן התורה, שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו . (ברכות כ"א א').

כי שם ה' אקרא. מניין לברכת התורה לאחריה מן התורה, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אתיא שם שם מברכת המזון, כתיב הכא כי שם ה' אקרא וכתיב התם (פ' עקב) וברכת את ה', מה להלן ברכה לאחריו אף כאן ברכה לאחריו . (ירושלמי ברכות פ"ז ה"א).

הבו גדל. שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן, מנא הני מילי , א"ר אבהו, דאמר קרא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו . (ברכות מ"ה א').

הבו גדל. תניא, רבי אומר, כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, אמר להם משה לישראל, בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל לאלהינו . (יומא ל"ז א').

הבו גדל. תניא, מניין לעומדים בבית הכנסת ואומרים ברכו את ה' המבורך שעונים אחריהם ברוך ה' המבורך לעולם ועד, שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו [ספרי].

הבו גדל. תניא, מניין לאומר יהא שמיה רבא מברך שעונים אחריו לעלם ולעלמי עלמיא ת"ל הבו גודל לאלהינו . (שם).

הבו גדל. מכאן שעל כל ברכה ששומעים צריך לענות ברוך הוא וברוך שמו [תשובת הרא"ש כלל ד'].

ד

הצור תמים פעלו. א"ר חנינא, כל האומר הקב"ה ותרן יותרו חייו, שנאמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט . (ב"ק נ' א').

הצור תמים פעלו. בשעה שהוציאו את רבי חנינא בן תרדיון ואת אשתו ובתו לשריפה, צדקו עליהם את הדין, הוא אמר הצור תמים פעלו ואשתו אמרה אל אמונה ואין עול . (ע"ז י"ח א').

אל אמונה וגו'. אל אמונה, כשם שנפרעין מן הרשעים לעוה"ב אפילו על עבירה קלה שעושין כך נפרעין מן הצדיקים בעוה"ז על עבירה קלה שעושין, ואין עול, כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעוה"ב אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים בעוה"ז אפילו על מצוה קלה שעושין . (תענית י"א א').

צדיק וישר הוא. מלמד שבשעת פטירתו של אדם כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית, במקום פלוני וביום פלוני והוא אומר הן ומצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני, שנאמר (תהלים נ"א) למען תצדק בדברך . (שם שם).

ו

הלה' תגמלו. אמר רבי יהושע ב"ר חננאל, צריך לכתוב ה' למטה מארכובתו של למ"ד דהלה' תגמלו זאת – הא לה' תגמלו זאת . (ירושלמי מגילה פ"א ה"ט).

עם נבל וגו'. מי גרם להם לישראל שיהיו מנוולים ומטופשים – מפני שלא היו מתבוננים בדברי תורה [ספרי]

אביך קנך. א"ר חנינא בר פפא, כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל שנאמר (משלי כ"ח) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית, ואין אביו אלא הקב"ה, שנאמר הלא הוא אביך קנך . (ברכות ל"ה ב').

עשך ויכננך. מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם, שאם נהפכה אחת מהן אינו יכול לחיות . (חולין נ"ו ב').

עשך ויכננך. תניא, היה ר' מאיר אומר, הוא עשך ויכוננך, כרכא דכולא ביה, ממנו כהניו, ממנו נביאיו, ממנו שריו, ממנו מלכיו, שנאמר (זכריה י') ממנו פנה ממנו יתד וגו' . (שם שם).

ז

שאל אביך. נר חנוכה מברכין עליה אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה, והיכן צונו, א"ר נחמיה, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך . (שבת כ"ג א').

ח

למספר בני ישראל. מכאן שהארץ עומדת על י"ב עמודים . (חגיגה י"ב ב').

יג

וינקהו דבש. תניא, מניין לדבש שהוא משקה שנאמר ויניקהו דבש מסלע . (תוספתא שבת פ"ט).

וינקהו דבש וגו'. דרש רבי עוירא, בשעה שהיו נשי ישראל שבמצרים יולדות היה הקב"ה שולח להם שני עגולים, אחד של שמן ואחד של דבש, שנאמר ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור . (סוטה י"א ב').

יד

כליות חטה. אמרו, עתידה חטה שבא"י שתהא כשתי כליות של שור הגדול, שנאמר עם חלב כליות חטה, ואל תתמה, שהרי שועל קנן בלפת ושקלוהו ומצאו בו ששים לטרין בלטרא של צפורי . (כתובות קי"א ב').

ודם ענב תשתה. אמרו, לא כהעוה"ז העוה"ב , העוה"ז יש בו צער לבצור ולדרוך, אבל העוה"ב מביא ענבה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזויות ביתו ומספיק הימנה כפיטס גדול, שנאמר ודם ענב תשתה . (כתובות קי"א ב').

ודם ענב תשתה. תניא, מניין ליין שהוא משקה שנאמר ודם ענב תשתה . (תוספתא שבת פ"ט).

תשתה חמר. אמרו, לעתיד אין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנאמר ודם ענב תשתה חמר, אל תקרא חמר אלא חומר . (כתובות קי"א ב').

תשתה חמר. א"ר אחא, זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד, שנאמר ודם ענב תשתה חמר . (ירושלמי מעש"ש פ"ה ה"ב).

טו

וישמן וגו', וישמן ישרון ויבעט, היינו דאמרי אינשי, מלי כריסי' זני בישי . (ברכות ל"ב א').

יח

צור ילדך תשי. מכאן שהקב"ה נקרא צור . (שם ו' ב').

יט

מכעס וגו'. דרש יהודה בר נחמני, וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו, דור שאבות מנאצים להקב"ה כועס על בניהם ועל בנותיהם כשהם קטנים . (כתובות ח' ב').

כ

כי דור תהפכות. רבי מאיר הוי מדייק בשמא, מעשה ופגע באדם אחד שהיה שמו כידור, אמר, ש"מ אדם רשע הוא, דכתיב כי דור תהפכות המה . (יומא פ"ג ב').

בנים לא אמן בם. תניא, רבי מאיר אומר, אפילו בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום נקראו לו בנים, שנאמר בנים לא אמון בם . (קדושין ל"ו א').

כא

בגוי נבל אכעיסם. מהו גוי נבל, רב אמר, זו אשה רעה וכתובתה מרובה , ור' אליעזר אומר אלו הצדוקים, וכה"א (תהילים י״ד:א׳) אמר נבל בלבו אין אלהים , במתניתא תני, אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שהולכים ערומים בשוק, שאין לך משוקץ ומתועב יותר ממי שמהלך בשוק ערום , ור' יוחנן אמר, אלו חברי . (יבמות ס"ג ב').

כב

קדחה באפי. מכאן דכשהפורעניות יוצאה לעולם אינה יוצאת אלא באף [ספרי].

כג

חצי אכלה בם. חצי כלים והם אינם כלים . (סוטה ט' א').

כד

ולחמי רשף. א"ר יצחק, כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדלין ממנו, שנאמר (איוב ה׳:ז׳-ח׳) ובני רשף יגביהו עוף, ואין עוף אלא תורה, שנאמר (משלי כ״ג:ה׳) התעיף עיניך בו ואיננו , ואין רשף אלא מזיקין, שנאמר מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי . (ברכות ה' א').

ולחמי רשף. אמר ריש לקיש, כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו, שנאמר (איוב ה׳:ז׳-ח׳) ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה, שנאמר (משלי כ״ג:ה׳) התעיף עיניך בו ואיננו, ואין רשף אלא יסורים, שנאמר מזי רעב ולחומי רשף . (שם שם).

ושן בהמת וגו'. היכי דמי, שתהא בהמתו נושכת ומעלה נומי והולך ומת בה [ספרי].

חמת זחלי עפר. א"ר יוחנן, כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב ל״ב:ו׳) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים על כן זחלתי, וכתיב עם חמת זוחלי עפר . (עירובין ס"ג א').

חמת זחלי עפר. אמר רב יוסף, כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש, כתיב הכא (מלכים א א׳:ט׳) ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת וכתיב עם חמת זוחלי עפר . (סנהדרין ק"ו א').

זחלי עפר. מאן אינון, אלו תנינים, שאין שלטונם אלא בעפר [ספרי].

כה

מחוץ וגו'. ת"ר, דבר בעיר כנס רגליך, שנאמר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה . (ב"ק ס' ב').

כח

אבד עצות המה. אבדו ישראל עצה טובה שנתנה להם ואיזו היא, זו תורה, שאין עצה אלא תורה, שנאמר (משלי ח׳:י״ד) לי עצה ותושיה [ספרי].

לו

כי ידין וגו'. ת"ר, כי ידון ה' עמו כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב, אין בן דוד בא עד שירבו המסורות , דבר אחר עד שיתמעטו התלמידים , דבר אחר – עד שתכלה פרוטה מן הכיס , דבר אחר – עד שיתיאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב, כביכול אין סומך ועוזר לישראל . (סנהדרין צ"ז א').

לח

ישתו יין נסיכם. היין של עובדי כוכבים אסור ואיסורו איסור הנאה, דאמר קרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם, מה זבח אסור בהנאה אף יין אסור בהנאה . (ע"ז כ"ט ב').

לט

אני אמית ואחיה וגו'. רבא רמי, כתיב אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא, השתא אחויי מחיי, מרפא לא כל שכן, אלא אמר הקב"ה, מה שאני ממית אני מחיה – כמו שמחצתי ואני ארפא . (פסחים ס"ח א').

אני אמית ואחיה וגו'. ת"ר, אני אמית ואחיה, יכול מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל מחצתי ואני ארפא, מה מכה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד, מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה , דבר אחר – בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי – אני ארפא . (שם שם).

ואין מידי מציל. אין אבא מזכי ברא, דכתיב אין מידי מציל, אין אברהם מזכה את ישמעאל ואין יצחק מציל את עשו . (סנהדרין ק"ד א').

מג

וכפר אדמתו עמו. אמר רב ענן כל הקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח, כתיב (פ' יתרו) מזבח אדמה תעשה לי וכתיב וכפר אדמתו עמו . (כתובות קי"א א').

וכפר אדמתו עמו. רבי בר קריא ורבי אליעזר ראו ארונות שבאו מחו"ל לארץ להקבר, אמר ליה רבי לר"א, מה הועילו אלו קורא אני עליהם (ירמיהו ב׳:ז׳) ונחלתי שמתם לתועבה בחייכם ותבאו ותטמאו את ארצי במיתתכם, אמר ליה, כיון שמגיעין לא"י הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן, דכתיב וכפר אדמתו עמו . (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ה).

וכפר אדמתו עמו. תניא, היה ר' מאיר אומר, כל היושב בא"י א"י מכפרת עליו שנאמר (ישעיה מ"ג) העם היושב בה נשוא עון, ועדיין אין אנו יודעין אם פורקין עונותיהם עליה או נושאים עונותיהם עליה , כשהוא אומר וכפר אדמתו עמו, הוי אומר פורקים עונותיהם עליה [ספרי].

מז

כי לא דבר רק וגו'. א"ר מנא, כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא – מכם הוא, ולמה מפני שאין אתם יגעין בתורה, ללמדך שכל דבר שנותנין ב"ד נפשם עליו לסוף מתקיים בידם . (ירושלמי פאה פ"א ה"א).

כי לא דבר רק וגו'. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, כבוד אב ואם וגמלות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ות"ת כנגד כולם, ר' מנא שמע להון מן הדין קרא, כי לא דבר רק הוא מכם – זה ת"ת , כי הוא חייכם – זה כבוד אב ואם , ובדבר הזה תאריכו ימים – זו גמלות חסדים , על האדמה – זו הבאת שלום בין אדם לחבירו . (שם שם).

כי לא דבר רק וגו'. ללמדך שאין לך דבר ריקם בתורה אלא כל דבר שאם תדרשנו יש בו מתן שכר בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב [ספרי].

כי הוא חייכם. אימתי הוא חייכם – בזמן שאתם יגעים בה . (ירושלמי פאה פ"א ה"א).

ובדבר הזה וגו'. תניא, היה מהלך במבואות המטונפות והיה קורא ק"ש ופסק, עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים . (ברכות כ"ד ב').

מח

בעצם היום. למה בעצם היום, לפי שהיו ישראל אומרים אין אנו מניחים למשה למות, אמר הקב"ה, הרי אני מכניסו למערה למות בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה [ספרי].

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---