הטור הארוך/דברים/לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות
רשב"ם


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ. י"מ השמי' המלאכים שוכני שמים והארץ יושבי הארץ. וי"מ על עדות המטר שהוא מהשמים ועל הארץ שתתן יבולה. והנכון שהוא שמים וארץ ממש שדרך הפסוקים להעיד בדבר הקיים ועומד לעולם וכן שמעו הרים את ריב ה'. ומשה אמר האזנה על השמי' ושמיעה על הארץ וישעיה אמר בהיפוך שמעו שמים והאזיני ארץ לפי שלשון אזנה נופל בדבר הקרוב לאדם ומשה שהיה קרוב לשמים אמר בהם אזנה וישעיה שהיה קרוב לארץ אמר בה לשון אזנה:

ב[עריכה]

יערוף כמטר לקחי. פי' ר' אברהם ירד כמטר לקחי פי' למודי כמו כי לקח טוב נתתי לכם:

תזל כטל אמרתי. כפל הדבר לחזוק כדרך הנבואות והתפלל משה שיהיו דבריו כטל ומטר שלא ישובו ריקם כי אם הרו' את הארץ והטעם שיעשו דבריו בלבות השומעים כמעשה הגשם בארץ להולידה ולהצמיחה:

ד[עריכה]

הצור תמים פעלו. כתב ר' אברהם התחיל בזה להודיע כי כל מה שאירע לישראל בעבור מעשיהם הרעים הי':

פעלו. כתב ר' אברהם כי כל מפעל חסר בעבור הצטרכו לאשר היא למעל' ממנו לבד מפועל השם הנכבד:

כי כל דרכיו משפט. שלא ישתנו רק הם על משפט אחד אבל כל הנבראים ישתנו מעשיהם כפי צורכיהם ומעשה השם לכבודו בגבורה כפי החכמה:

אל אמונה. הוא לבדו יש לו גבורת אמת כי כל גבורה לגבורים היא מקרה ומיד אחר:

ואין עול. שכיון שהוא אל אמונה לא יתכן שיעשה עול:

ה[עריכה]

שחת לו לא בניו מומם. פי' הרמב"ן מומם שחת אותם לו עד שקראם לא בניו פי' שאינם עוד בניו:

דור עקש ופתלתול. מפרש הטעם שלא בא חסרון במפעל מעלת הצור כי הוא תמים לעולם ולא יבא בו חסרון אבל מומם הוא המשחית אותם לפני אויביהם:

ו[עריכה]

עם נבל ולא חכם. פרש"י ששכחו הטוב שעשו להם וכו'. והרמב"ן כתב ואנקלוס תרגם דקבילו אורייתא עשהו מן נבול תבול שפירש בו מלאה תלאה פי' עם שנלאו בעשיית התורה ולא יתחכמו במה שהוא לטוב להם כל הימים. ור' אברהם אמר נבל במעשה ולא חכם בלב. ולפי דעתי העושה טובה חנם נקרא נדיב ומי שמשלם רעה למי שהטיב עמו נקרא נבל והוא שאמר לא יקרא עוד לנבל נדיב כי הוא הפכו ולכך אמר על נבל הכרמלי ונבלה עמו שגמל רעה לדוד שהטיב עמו ולכך אמר הלד' תגמלו זאת על הטובה שעשה לכם. עם נבל שהוא משלם רעה תחת טובה. ולא חכם לדעת כי לנפשם יגמלו הרעה ולא לאל כענין שנא' אם חטאת מה תפעל בו וגו':

ח[עריכה]

בהפרידו בני אדם. יש מפרשים בהפרידו בני אדם בימי דור הפלגה שנפצה כל הארץ:

יצב גבולות עמים. ארצות שבעה עממים למספר בני ישראל:

טו[עריכה]

וישמן ישורון. ישראל שהיה ישר:

וינבל צור ישועתו. כתב הרמב"ן פי' ר' אברהם שגרם לחלל את השם שאמרו בגוים שלא יוכל להושיע. ואינו נכון שעדיין מספר חטאיהם ואינו מזכיר עונש ונקמה שיעשה בהם עוד ויאמ' אסתירה פני מהם. והנכון כאשר פי' למעלה כי הנבלה תשלום רעה תחת טובה אמר שנטש אלוה שבראו בעבור זרים וינבל בפיו ובמחשבתו צור שהיה מושיעו לומר שאין בעבודתו רק גמול רע כי בעובדם הזרים יהיו' טובי' וישבעו לחם ובעובד' הצור יהיו נבזים ושפלים לכל העמים:

יט[עריכה]

מכעס בניו ובנותיו. כתב הרמב"ן הזכיר כאן הבנות מה שאין דרך לעשות כן כי לעולם מזכיר הבנים והבנות בכלל אלא רמז הוא כי יהיה בדור החרבן רשע הנשים ופשעיהם גדול מאוד להכעיסו כי היו נצמדות בע"ז ביותר והן מפתות האנשים כאשר מפורש בדברי ירמיה:

כ[עריכה]

ויאמר אסתירה פני מהם. כתב ר' אברהם ויאמר השם אל לבו או אל המלאכים אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם פי' אסתירה פני מהם בעבור שאני רואה מה יעשו באחרונה. והנכון שהוא כפשטו ואראה מה יעשו באחריתם כאשר צר להם:

כד[עריכה]

מזי רעב. פי' ר' אברהם שרופי רעב כמו למזא לאתונא:

ולחומי רשף. אכולי [רשף] עוף כמו ובני רשף יגביהו עוף. והנכון שהם ד' שפטים הרעים והם רעב וזהו מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי זה הדב' ושן בהמו' חיה וחרב מחוץ תשכל חרב. והנה יהיה פי' רשף כמו רשפי' והטעם שיתחמם הבשר מהאויר. וקטב כמו הכרתה. מרירי מרירו' באויר כמו כמרירי יום:

כו[עריכה]

אמרתי אפאיהם. כתב הרמב"ן אמרו המדקדקים אפזר' בכל פאה ולדעתי שהיא מלה מורכב' כאשר הזכירו בסיפרי ופירושה שאשיתם במקום ובענין שיאמרו עליה' גם אי הם לומר שלא ישאר להם שם ושאר בגוים ולא יודע מקומם איה ורומז לגלות עשרת השבטים שגלו לנהר גוזן שחכמים קורין לו סנבטיון ופירושה אשחיתם כי יש לפרשה לפי הענין שאומר אחריו אשביתה מאנוש זכרם:

כז[עריכה]

לולי כעס אויב אגור. כתב הרמב"ן מזה הפסוק יורה כי בגלותם עתה תמה זכות אבות שהפסוק אומר אשביתה מאנוש זכרם שלא יהיה להם זכר בעמים ולא יהיה להם הצלה מידם רק בעבור שמו הגדול והטעם בטענה הזאת לא מפני שרוצה להראות כוחו לעמים כי כל העמים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו אבל הענין הוא כי השם ברא האדם בתחתונים שיכיר בוראו ושם הרשות בידו להרע או להטיב וכאשר חטאו וכפרו בו כלם ולא נשאר רק העם הזה המיוחד לשמו ופירסם באותות ומופתים שעשה בשבילם כי הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים ונודע בזה לכל העמים והנה אם ישוב ויאבד זכרם ישכחו העמים את אותותיו ואת מעשיו ולא יסופר עוד בהם ואם אדם יזכיר אותם יחשוב כי היה כח מכחות המזלות והכוכבים וחלף ועבר והנה תהיה הבריאה באדם בטלה לגמרי שלא ישאר בהם יודע את בוראו ועל כן ראוי מדין הרצון שהיה בבריאת העולם שיהיה רצון מלפניו להקימם לו לעם כל הימים כי הם הקרובים והיודעים אותו מכל העמים. וזה טעם כי ידין ד' עמו ועל עבדיו יתנחם שיזכיר להם ברחמים כי הם עמו ויזכור כי הם עבדיו יעמדו לו בגלותם כעבדים לסבול הצרות והשעבוד:

כט[עריכה]

לו חכמו. פי אילו חכמו הגוי הזה שישכילו כי השם פעל כל זאת לישראל בעבור עוונם אז יבינו לאחריתם כי כן יעשה השם להם בעבור עוונם. פי' ישכילו הנס איכה ירדוף אחד ממנו אלף של ישראל. אי נמי איכה מתחלה רדפו אחד מישראל אלף ממנו ועתה צורם מכרם:

לח[עריכה]

אשר חלב זבחימו יאכלו. כתב הרמב"ן אמר לשון רבים יאכלו ישתו לאלהימו שהוא רבים ואצל העמים רבים הם. לכך אמר:

לט[עריכה]

ראו. עמים כולם:

כי אני אני הוא. יחיד:

ואין אלקים עמדי. לעזור ואין כנגדי להציל ולמחות בידי מלעשות כל רצוני להמית ולהחיות ולמחוץ ולרפוא. ור' אברהם אמר אני אני הוא פי' אני הוא ולא אשנה אני שהמתי את ישראל ואני אחיה אותם הם ינצלו ואין מציל אתכ' מידי. ורבים אמרי כי מזה הפסוק נלמוד חיי העול' הבא וראיי' שיאמר תחלה אמית ואחר כך אחיה וכן אמר מוריד שאול ויעל:

מג[עריכה]

וכפר אדמתו עמו. פי' ר' אברהם יש אומר שהוא חסר וא"ו והטעם אדמתו ועמו. ובדרש כי הארץ תכפר בעד עמו. ולפי דעתי פי' יכפר על אדמתו מי עמו פי' שישראל יעשו נקמה בגוים והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששפך בה כמו ולארץ לא יכופר. או פי' וכפר אדמתו יטהר אדמתו כמו וכפרתהו וכן אמר יחזקאל על סוף המלחמות וטהרו בארץ והנה ישראל יטהרוה. כתב הרמב"ן והנה השירה הזאת אשר הוא בנו לעד אמת וכו' עד סוף הפרשה:

מד[עריכה]

הוא והושע בן נון. כתב ר' אברה' קראו הושע בשם שכל ישראל יודעים אותו כי מי ידע שכנה משה שמו יהושע כי אם קרואי מועד לבדם ודרך הדרש ידוע:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.