חובות הלבבות/שער התשובה/פתיחה
|
< הקודם · הבא > |
- בביאור אופני חיוב התשובה וגבוליה והדברים התלוים בה.
אמר המחבר: מפני שקדם מאמרנו בכניעה והיא שורש התשובה והתחלתה, ראיתי מן הראוי לי לסמוך לה ביאור גדריה ואופני השלמתה.
ואומר תחלה בחיוב התשובה והצורך אליה, שכבר נתברר לנו מדרך השכל ומן הכתוב בתורה כי האדם מקצר מעשות מה שהוא חייב בו מחובות הבורא, מדרך השכל, מה שמצאנו על האדם מהתחלפות טבעיו והבדל שרשי הרכבתו והתהפכות מידות נפשו וסיבות תנועותיו והתחייב בזה התחלפות מעשיו כפי החלוף ההוא, מהם הנאה והמגונה והעול והצדק והטוב והרע, ועל זה יצטרך לקשר תורה ומסורת הנהגה.
אבל מ"ש בתורה בענין הזה, מהם מה שאמר הכתוב (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ונאמר (שם ו ה) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ונאמר (איוב יא יב) ועיר פרא אדם יולד, ונאמר (שם כה ה) הן עד ירח ולא יאהיל, ונאמר (שם פסוק ו) כי אנוש רמה, ונאמר (שם פסוק ד) ומה יזכה ילוד אשה.
וכיון שהתברר מציאות הקיצור במעשי האדם, היה מחנות הבורא אותו שנתן לו יכולת לתקן טעותו ולהשיב אבדת עבודתו בתשובה וחזרה אליו, באהבתו ובחמלתו עליו, ואחר כך נחץ דברה והבטיח בה על ידי עבדיו הנביאים והרחיב אמתלאותינו בנטותנו מדרך עבודתו ויעד אותנו לקבל אותה ממנו ולרצות בנו מהרה, ואם ארך המרותנו את דברו והפרתנו את בריתו, כמו שבאר בפרשת ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וגו' (יחזקאל לג יט).
ולפי שהיו הצדיקים שני מינים, האחד, הניצלים מן החטא והעוול, והשני, השבים מן החטא, והיה רוב המון הצדיקים בעלי התשובה, התחיל המשורר ואמר (תהלים לב א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, ואח"כ זכר הכת השנית הניצלת מן החטא, ואם היא קודמת במעלה, מפני שכל שב כבר היה צדיק קודם שיחטא, ואין כל צדיק שב, ואמר עליהם (שם פסוק ב) אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון וגו', וזכר הכת הזאת באחרונה מפני מיעוט מציאתה בכל דור, כמו שנאמר (שם קל ד) אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד, ואמר (קהלת ז כ) כי אדם אין צדיק בארץ וגו', ונאמר (מלכים-א ח מו) כי אין אדם אשר לא יחטא, ובעבור זה קבעו רבותינו בפתיחת תפלתנו ענין התשובה והסליחה בהרוצה בתשובה והמרבה לסלוח.
וראוי לנו עתה לבאר מדברי התשובה עשרה ענינים, הראשון מה היא התשובה, והשני לכמה חלקים תחלק, והשלישי במה תהיה התשובה מן האדם, והרביעי בבאור גדריה, והחמשי בתנאי כל אחד מהם, והששי איך אופני ההערה לאדם על התשובה, והשביעי בבאור מפסידי התשובה, והשמיני הישתוה בעל התשובה עם הצדיק הניצל מן החטא אם לא, והתשיעי אם יתכן לחוטא לשוב מכל חטא אם לא, והעשירי מה אופני התחבולה למי שהתשובה מחטאיו קשה עליו, ובזה נשלים כל אופני התשובה וחיוביה, אשר בהם נקוה מחילת עונותינו בעזה"י.