חובות הלבבות/שער התשובה/ד
|
< הקודם · הבא > |
אבל גדרי התשובה הם ארבעה, הראשון, החרטה על מה שקדם לו מן העונות, והשני, שיעזבם ויסור מהם, והשלישי, שיתודה בהם ויבקש המחילה עליהם, והרביעי, שיקבל על נפשו, שלא ישוב לעשותם בלבו ובמצפונו.
והחרטה אות על גנות מעשהו בעיניו, כמו שנאמר (יואל ב יד) מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה, ואמר במי שהתמיד על חטאיו (ירמיה ח ו) אין איש נחם על רעתו, ואנחנו רואים כזה בין בני אדם, כשמראה החוטא לחברו החרטה על מה שחטא לו הוא הסיבה החזקה למחול לו.
והעזיבה אות על ברור אמונתו בגמול ובעונש, כמו שנאמר (ישעיה נה ז) יעזב רשע דרכו וגו', ואמר במי שהתמיד על חטאיו (שם נז יז) בעון בצעו קצפתי ואכהו וגו', וכמו זה נראה בין בני אדם, כי כאשר ימנע המרע לחברו מהרע אליו אחר החרטה, אז יהיה ראוי למחול לו ולעבור על פשעו.
ובקשת המחילה אות על כניעתו ושפלותו לפני האלהים, והתודותו בעונו סבת המחילה לו, כמו שנאמר (משלי כח יג) ומודה ועוזב ירוחם, ואמר בהפך זה (ירמיה ב לה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, ואמר (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח, וכזה נראה בין בני אדם, כי החוטא לחברו, כשיכנע לו ויודה שחטא לו והרע אליו ובקש ממנו המחילה, והכיר חברו ממנו שהוא מתחרט על מה שקדם לו מן החטא, לא יתעכב מלמחול לו ומעבור על פשעו, ויסיר מה שיש לו בלבו מן הנטירה.
אבל הקבלה שלא ישנה אות על ידיעתו ברוע מעשהו וגודל חטאו, כמו שנאמר (איוב לד לב) אם עול פעלתי לא אוסיף, ונאמר (הושע יד ד) אשור לא יושיענו וגו', ונאמר בהפכו (ירמיה יג כג) היהפך כושי עורו ונמר חברברותיו וגו', וכמו זה נראה בין בני אדם, כשיקבל החוטא לחברו על עצמו שלא ישנה להרע לו, ויראה החרטה והעזיבה ויתודה, יהיה זה גמר סבות המחילה לו והסר האשמה ממנו ודחות העונש מעליו.
וכשיתקבצו בשב אלו הארבעה גדרים בתנאיהם, אשר אנו עתידים לבארם, יכפר לו הבורא עונו ויעבר על פשעו, ואם יהיה העון ממה שנאמר בו לא ינקה, כשבועת שוא ואשת איש, מקל הבורא ענשו בעוה"ז ומטיב לו בעוה"ב, ויכנס בכת הצדיקים, כמו שנאמר (ישעיה נט כ) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב וגו', ואמר (ירמיה ד א) אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב, ואמר (שם טז יט) אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד.