חובות הלבבות/שער התשובה/ה
|
< הקודם · הבא > |
אבל תנאי גדרי התשובה רבים מאד, אך אזכור מהם עשרים תנאים ונבאר בכל גדר מגדרי התשובה חמשה תנאים, ובהם יהיה כל גדר מגדריה הארבעה שלם.
מהם תנאי החרטה חמשה, הראשון, היראה ממהירות עונש הבורא לחוטא על מה שקדם לו מן העונות, ותחזק בעבור זה חרטתו, כמו שנאמר (ירמיה יג טו) תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך וגו', והשני, שבירת לבו והכנעו לאלהים על מה שיהיה ממנו מן החטא, כמו שנאמר (דברי הימים-ב ז יד) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם, והשלישי, לשנות מלבושיו ותכשיטיו להראות סמני החרטה בדבריו ובמאכליו ובכל תנועותיו, כמו שנאמר (ירמיה ד ח) על זאת חגרו שקים וגו', ואמר (יונה ג ח) ויתכסו שקים האדם והבהמה, והרביעי, הבכי והצעקה והאבל, מתחרט על מה שקדם לו מן החטא, כמו שנאמר (תהלים קיט קלו) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך, ואמר (יואל ב יז) בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה', והחמישי, שיוכיח נפשו ויכלימנה במצפונו על מה שהיה מקצורו בחובת הבורא יתעלה עליו, כמו שנאמר (שם פסוק יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם.
ותנאי העזיבה גם כן חמשה, אחד מהם עזיבת כל מה שהזהיר הבורא ממנו, כמו שנאמר (עמוס ה טו) שנאו רע ואהבו טוב, ואמר (ישעיה נו ב) ושומר ידו מעשות כל רע, ואמר (שם נה ז) יעזב רשע דרכו וגו', והשני, עזיבת המותר המביא לידי אסור כדברים המסופקים אם מותרים הם או אסורים, כמו שנאמר על קצת החסידים שהיו פורשים משבעים שערים משערי המותר מיראתם שער אחד משערי האסור, וכמו הסייגים שצוו עליהם רבותינו ז"ל ואמרו (אבות א ג) ועשו סייג לתורה, והשלישי, שתהיה עזיבתו העברות אחר יכלתו עליהם והזדמנותם לו, לא ימנע מעשותם כי אם מיראת עונש הבורא, כמו שנאמר (תהלים קיט קכ) סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי, והרביעי, שתהיה עזיבתו העבירות מבשתו מן הבורא, לא מיראת בני אדם ולא לתקותו להם ולא לבשתו מהם, ולא יהיה כמי שנאמר בהם (ישעיה כט יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, ואמר (מלכים-ב יב ג) ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן, והחמישי, שיעזוב עשות הרע עזיבת היאוש ממנו, שלא יתן אל לבו לשנות אליו, ויאמר בלבו ובלשונו, כמו שאמר החסיד (איוב לד לב) אם עול פעלתי לא אוסיף.
אבל תנאי בקשת המחילה כמו כן חמשה, אחד מהם, התודותו בעונותיו ושירבו בעיניו ובלבו, כמו שנאמר (ישעיה נט יב) כי רבו פשעינו נגדך, והשני, שיזכור אותם תמיד וישימם לנגדו ונוכח פניו, כמו שנאמר (תהלים נא ה) כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד, והשלישי, שיתענה ביום ויתפלל בלילה, עת שלבו פנוי ואין לו טרדה בעסקי העולם, כמו שנאמר (איכה ב יט) קומי רני בלילה, ואני עתיד לבאר מעלת תפלת הלילה בעזרת השם, והרביעי, שיתחנן אל האלהים ויעטוף אליו תמיד לכפר עונותיו ולמחול לו ולקבל תשובתו, כמו שנאמר (תהלים לב ה) חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי וגו', ואמר (שם פסוק ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, והחמישי, שיטרח וישתדל להזהיר בני אדם מכמות עברותיו וליראם מענשם ולהזכירם בתשובה מהם, כמו שכתוב (יונה ג ט) מי יודע ישוב ונחם האלהים, ונאמר (תהלים נא טו) אלמדה פושעים דרכיך.
ותנאי הקבלה שלא ישנה לעשות מה שהזהיר ממנו הבורא חמשה כמו כן, אחד מהם, שישקול ערבות מהירה וכלה מעורבבת, בערבות מתאחדת, קיימת, מתמדת, זכה מבלי קדרות וערבוב, ושישקול צער מהר כלה, אין לו קיימא, בצער מאחר מתמיד, אין לו הפסק, כמו שכתוב על הערבות (ישעיה סו יד) וראיתם ושש לבכם, ואמר על הצער (שם פסוק כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו', ואמר (מלאכי ג יט) כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה וגו', ואמר (שם פסוק כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו', וכאשר יתן החוטא אל לבו הדבר הזה, ראוי לו לקבל עליו שלא ישנה אל חטאו, והשני, שיתן אל לבו בוא יום המיתה, ובוראו קצוף עליו על מה שקדם לו מן הקצור בחובותיו, כמו שנאמר (שם פסוק ב) ומי מכלכל את יום בואו, וכאשר ישיב זה אל לבו, חייב לירא מענשו ולהסכים עם נפשו שלא ישנה אל מה שיקציף אדוניו עליו, והשלישי, שיתן אל לבו הימים אשר נטה בהם מאחרי אלהיו ולא השגיח לעבודתו עם התמדת טובותיו עליו בהם, כמו שנאמר (ירמיה ב כ) כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבר, ופרוש לא אעבר - לא אקבל עבודתך ולא אבוא בבריתך, כאילו אמר לא אעבר בבריתך, מענין לעברך בברית ה' אלהיך (דברים כט יא), והרביעי, שישיב הגזלות וימנע מן העברות וירף מהזקת כל הברואים, כמו שכתוב (יחזקאל לג טו) חבול ישיב רשע גזלה ישלם, ואמר (איוב יא יד) אם און בידך הרחיקהו וגו' כי אז תשא פנים ממום, והחמישי, שיתן אל לבו גדולת הבורא יתעלה אשר המרה דברו ויצא מקשר עבודתו ומסורת תורתו, ויוכיח את נפשו ויכלימנה על זה, כמו שנאמר (דברים לב ו) הלה' תגמלו זאת, ואמר (ירמיה ה כב) האותי לא תיראו באם ה'.
ובזה ישלמו גדרי התשובה אשר הקדמנו.