הרחב דבר/בראשית/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וישכם אברהם בבקר ויחבש. ידוע שיטת רש״י בפסחים וחולין דצ״א שלמדו חז״ל מזה המקרא שני דברים היינו שלא יוצא יחידי בלילה וגם שא״צ להקדים ולהזדרז למצוה קודם עה״ש והתוס׳ תמהו ע״ז שהרי נראה שני דברים אלו סותרים זא״ז. אבל באמת שני הדברים מאירים דזה ודאי במצוה שהגיע זמנה בלילה מחויב להזדרז ולעשות בלילה ורק במצוה שזמנה ביום כמו מצות מילה שמצותה בזריחת השמש. או ביעור חמץ שמצותו בחצות היום אלא שמצוה להקדים הכנות לפני הזמן בכדי שלא יתאחר מעשה המצוה בזמנו זה למדים אנו שאין מצוה להזדרז להכין לפני עלות השחר. מעתה אם לא היה אסור לצאת יחידי בלילה היה מחויב א״א לילך תומ״י אפי׳ בלילה. אלא משום שאסור לצאת בלילה לא חל המצוה עליו עד כדי שיראה את חבירו בשחר ועדיין היה אפשר להכין את החמור בלילה אלא משום שא״צ להזדרז לפני עה״ש מש״ה כתוב דבבוקר השכם ויחבוש אברהם את חמורו. ועוד יש בזה דברים בחבורי העמ״ש סי׳ קס״ט:



וזהו מעלת הנפש שאין גבוה ממנו. וכמאמר הכתוב תהלים מ״ד כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר. הלא אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. ואם נפרש כי עליך בשביל כבודך ועבודתך מה צריך לזה חקירה ותעלומות לב הלא הכל רואים ויודעים. אלא משמעות עליך דבקים באהבתך בלי תרעומות ומשא. אלא ברצון פשוט. ופי׳ נחשבנו כצאן טבחה היינו נחשבנו בעינינו ובלבנו כאלו אנו צאן טבחה. וליתר ביאור דישראל נמשלו לצאן קדשי ה׳ כמאמר יחזקאל הנביא ואתן צאני צאן מרעיתי. כפל לשון צאן הוא דהאדם מגדל צאן בטורח רב בשביל חלב וגיזה. אכן כשמזקינים ואין לקוות מהם זה השכר מגדלם לפטום ולשחיטה ואם יבא האדון לשחוט טלה חלב יכולה להתרעם עליו שהרי היא משלמת שכר הטורח אבל טלה זקנה מוכנת לכך. כך ישראל נבראו לכבודו ית׳ וכשהן זכאין ונותנים כבוד בתורה ועבודה נקראו צאן מרעיתי שעומדים למרעה ולא לשחיטה. אבל כשאין אנו זכאין לפניו הרי אנחנו מבינים אשר צדיק הוא ה׳ ומבקש כבודו במותנו עליו. והיינו נחשבנו בעינינו כצאן טבחה. וע׳ ס׳ דברים כ״ט א׳. וכל זה הרעיון שבא מגדולת הנפש נתברך א״א במעשה זו:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.