בכור שור/בראשית/כב

בכור שור בראשית כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחר הדברים האלה. שנעשה אברהם שר וגדול והמלכים כרתו עמו ברית:

נסה את אברהם. הביאו לידי נסיון שלא יוכל שטן ומקטרג ובעל הדין לומר עליו החנם ירא אברהם הלא סך בעדו ובעד כל אשר לו וגם המלכים כורתים עמו ברית כדרך שאמר על איוב וביקש ממנו דבר החביב עליו יותר מגופו וממונו וכיון שלא מנעו ולא נתרעם לומ' הלא אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לשוחטו ולשרפו ולא די אם היה נשחט ע"י אחרים שנתת לי להקהות בו את שניי אלא שאתה אומר לי לשחטו בידי וכיון שכל זה לא חשב כלום אלא סמך על מצותו של הק':

ב

והעלהו שם לעולה. סתם הק' את דבריו וחשב אברהם כי צוה עליו לשחטו ולהקטירו כליל ולפיכך הוליך עמו עצים ואש ומאכלת והוא לא צוה רק להעלותו על גבי מזבח ומשהעלהו גמר ועשה מצותו של הק'. [ויש מפרש נסה הגביהו ונשאו והודיעו לעולם כמה הוא חשוב כמו נסה עלינו אור פניך, וכמו ונשא נס, כי נס דבר גדול הוא ה"ג]:

אשר אומר אליך. ואח"כ פי' לו היכן כמו שמפרש אל המקום אשר אמר לו אלקים אלמא שאמר לו היכן ומשום הכי הכיר את המקום מרחוק שכבר פי' לו:

ג

וישכם אברהם בבוקר. לחבוש את חמורו כי היה זריז ורדוף לעשות רצון בוראו:

ה

שבו לכם פה עם החמור. שלא רצה להוליכם כדי של יעכבוהו מלשחוט את בנו:

ח

אלקים יראה לו השה לעולה בני. כלו' את בני, אמר לו ענין על ב' משמעות שאמר לו האחת לפי סברתו משמע כאומר בני הק' יראה לו השה ואומר' רבותינו כי הבין יצחק ואעפ"כ הלכו שניהם יחדו בדעת שוה לעשות רצון הבורא:

יא

ויקרא אליו מלאך אלקים מן השמים. ואע"פ שהיה מדבר בלשון שכינה שאמר ולא חשכת את בנך ממני ששלוחו של מקום היה מדבר כאילו הק' מדבר בכל מקום וסוף הוכיח שהיה המלאך מדקאמר בפעם השנית בי נשבעתי נאם ה':

יב

אל תשלח ידך אל הנער. כי כבר עשית את המצוה כי לא צוה לך רק להעלותו ואתה העלית אותו מעל לעצים:

כי עתה ידעתי. דרך הוא לדבר כלשון בני אדם כי מתחלה יודע לבות בני אדם כלו' עשיתי עצמי כאילו לא ידעתי ועתה ידעתי להודיע לכל ולא יוכל שום קטרג לקטרג עליך עוד:

יג

וירא והנה איל. ומ"מ לא היה לוקחו כי היה ירא שמא אדם אחר אבדו ולא היה פושט ידו בשל אחרים אבל אחר שנאחז בסבך בקרניו ידע כי אות לו שיקחנו ולצורכו נעכב שם והלך ולקחו:

יד

ה' יראה. כלו' יראה המקום ויזכור המעשה:

אשר יאמר היום. בין בני אדם כשמדברים על אותו הר שואל לו מאיזה הר אתה אומר והוא עונה ששמו יראה שכן קראו אברהם:

טז

לא חשכת את יחידך. אתה הקרבת לפני בנך יחידך ורצית למעט זרעך ואני אתן לך והרבה ארבה את זרעך:

כ

הנה ילדה מלכה גם היא. נר' שאף היא היתה עקרה ונפקדה ובשרוה לאברהם ומפני שידע שהיה להם בנים ובנות שלח שם לקחת אשה לבנו:

יבנה אלי אולמיו ואליו, ויקבץ שם גבוריו ואליו, ונקריב לפניו כבשיו ואיליו, וישאו פרי אלוניו ואליו, בסיימי סדר וירא אליו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.