דרישה/חושן משפט/רג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

חוץ ממטבע ז"ל הר"ן אדברי רש"י שכתבתי בפרישה ואין טעם זה מספיק אלא לאין קונין ובגמרא מסקינן דגם אינן נקנין בחליפין אלא ה"פ דעתא דאינש אצורתא כיון דמקנה בחליפין מקפיד שרוצה אותה בעין משא"כ כשמקבלה בתורת דמים דהתם אינו מקפיד שיהא בעין מש"ה כו' אבל כשמקבלו בתורת חליפין מקפיד ורוצה אותן בעצמן וכיון דעבידא דבטלה לית בהו ממש והוא כאותיות שאין גופן ממון ומש"ה אינן נעשין חליפי ואינן נקנין בחליפין עכ"ל ע"ש ולפי מ"ש בביאור דברי רבינו בסמוך בס"ד אמ"ש דכיון שיחדם כו' לא סמכה דעתיה כו' ל"ק ארש"י ע"ש:

ב[עריכה]

וי"א דוקא כו' כ"כ ר' ירוחם והמ"מ בשם הרשב"א וכ"כ הר"ן והוכיח כן מדאמרינן בפ"ק דקידושין גבי מכר לו י' שדות ולא נתן לו דמי כולם כשהחזיק באחת מהן לא קנה כולן מיהו כנגד מעותיו קנה אלא ש"מ דשאני הכא משום דאי אפשר לחלק הא אי הוי כור חטים דומיא דשדות היה קונה והרא"ש שלא חילק בזה אפשר דס"ל דל"ד דהתם החזיק בו דאמרן עשה חזקה בכולן שהרי סדנא דארעא חד הוא אלא שבעינן דמי כולן ולכן כשלא נתן דמי כולן אמרינן למאי דנתן נתן [למאי דלא נתן לא נתן] משא"כ בזה דמה דמשך בפרה לא משך בטלה כלל וי"מ דטעם דהרא"ש דשאני התם שלוקח דמים תחת השדות מה לי נוטל ק' זוז בעד י' שדות או כ' זוז בעד ב' שדות סוף סוף נוטל דמים וכשיצטרך יותר ימכור גם האחרים אבל כאן שנטל פרה וטלה במקום הכור חטים אפשר לומר דעיקר דעתו היה על טלה דצריך לו ולהכי כל עוד שלא משך הטלה אין דעתו לקיים המקח ואינו רוצה ליתן חצי הכור בעד הפרה וטעם זה הוא דוחק ועוד דלפני זה אם אמר כור חטין בשני טלאים ומשך טלה א' נמי אמרינן דקנה חטין נגד טלה באותו שמשך והו"ל לרבינו לפרש דבזה מודה הרא"ש וק"ל:

ג[עריכה]

אבל יכול לשעבד נכסיו כו' לגבות מהן כו' יש להקשות הא כ"ר סי' ס' סי"ב תשובת הרי"ף דמשמע איפכא ע"ש ולא הביא רבינו שום חולק אסברתו ונראה דלק"מ דלעיל הקדים וכתב מחמת שנתתי לו ק' זהובים ואח"כ כתב ושיעבדתי משמע שעיקר הקנין היה על המעות שנתחייב ק' זהובים ומכח זה החוב שיעבד לו נכסיו משא"כ כאן שכתב אבל יכול לשעבד כו' לגבות כו' שר"ל שעיקר הקנין יהיה אנכסיו שקבל קנין איך שמשעבד לו נכסיו כל זמן שלא נתן פדיונו ודוק:

י[עריכה]

המטבע אין יכולין לקנותו אלא אגב כו' עיין בב"י מה שהקשה על רבי' בזה וישובו ועמ"ש בפרישה בישובו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.