סמ"ע/חושן משפט/רג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כל המטלטלין קונין זה את זה בחליפין כו'. ילפינן לה מדכתיב (במגלת רות) וזאת לפנים בישראל לקיים כל דבר שלף איש נעלו וילפינן מיניה דקונין דוקא בכלי דומיא דנעל כמ"ש לעיל סי' קצ"ה אבל להיות נקנה בחליפין מרבינין אפי' פירות מדכתיב לקיים "כל דבר וכמ"ש הטור והמחבר בסמוך בסעיף זה:
(ב) אם אין המקנה מקפיד לידע שיווי החפץ כו' פי' ואח"כ נותן לו כל דמי החפץ דאל"כ אלא תאמר שזהו דמי תשלומי' קשה הא אפי' בלא חליפין הוא קונה כמ"ש הטור והמחבר בר"ס קנ"ט בהיו בידו מעות בלי מנין כו' ועפ"ר:
(ג) ופירות נמי אע"ג שאין קונין בה כו'. דבר שאינו כלי ואינו ב"ח נכלל בשם פירות וע"ל סי' קצ"ה ובפרישה כתבתי דס"ל להטור וכמה גאונים דדוקא בתורת קנין סודר שאינו בשיווי דמים הוא דאינו קונה בפירות אבל חליפין שהם בתורת שווי דמים שעושין בפירות ע"ש ומור"ם כתבו בפלוגתא בסוף סי' זה בהג"ה:
(ד) חוץ מטבע כו'. משום דעיקר סמיכת דעת של הקונה והמקנה כשעושין חליפין במטבע הוא על הצורה והצורה עבידי דבטלה ע"י המלך שפוסלה והוה כאותיות שאינן קונין ונקנין:
(ה) אלא אפי' מקפיד לידע כו' אדלעיל קאי אמ"ש בריש הסעיף אצ"ל אם אין המקנה מקפיד כו' ע"ז מסיק ואמר כאן אלא אפי' מקפיד לידע כו'.
(ו) נקנית פרתו לבעל החמור כו'. וממילא נמי אם מתה הפרה או נתייקרה או הוזלה אחר שמשך זה החמור דאז מתה או הוקרה או הוזלה הפרה ברשות בעל החמור:
(ז) והנותן א' מהן בדמי מטלטלין לא קנה ואין אחדנקנה בקנין ולא נעשה קנין הרי לך ג' עניינים מתחלה אמר שאם בא ראובן לקנות משמעון דבר מטלטלין ונותן לו שווי מטבעות הללו לא קנה המטלטל כדין מעות שאינו קונה מטלטלין בהן מטעם שמא יאמר נשרפו חיטך בעלייה וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קצ"ח ואח"כ אמר שאינו נקנה בקנין ר"ל קנין חליפים אלא אפי' אם ייחד ראובן מעות ממטבעות הללו כדי שווין של טלטול שקונה משמעון ומושך ראובן הטלטול של שמעון לא נקנו לשמעון המטבעות שייחד לו דגם בזה שם קנין חליפים יש עליו שהרי אם נאבדו המעות שייחד לו פטור ראובן מליתן לו אחרים ואע"ג דהמחליף פרה בחמור וייחדו זה כנגד זה קנה זא"ז אע"פ דאם נאבד זה שלא משך א"צ לשלם לו אחר שאני התם דאביד' ומיתה לא שכיחי כולי האי משא"כ בצורה דעביד' דבטל' וזה בכלל אמרו שאם נאבד הוא פטור משא"כ כשלא ייחד לו מטבע אלא ראובן משך (דמי) טלטל שקנה ממנו ע"מ ליתן לו בעדו דרך משל י' זהובים דאז הן בחוב על ראובן דאף אם נגנבו המעות שביד ראובן עכ"פ חייב ליתן לשמעון דמי טלטל שקנה ממנו שהן בחוב עליו וזהו שכ' מור"ם ז"ל בהג"ה ודוקא בתורת חליפים שייחד לו המעות אבל בתורת דמים כו' והוא מטעם שכתבתי וקאי מור"ם אמ"ש המחבר ואין א' מהן "נקנין "בקנין דגם זה בכלל שם קניה הוא הואיל ויחד לו המעות וכמ"ש ואח"כ כתב המחבר לא נעשה קנין ור"ל שאין קונים בהן בתורת חליפים והוא אשר כבר כתב דאף אם אמר קח מידי דינר זה בחליפי חפץ שבידך כדין חליפים דק"ס אף ע"פ שג"כ שם כלי עליו ששוקלין כנגדו ותולין לבתו בצווארה אפ"ה ל"מ מטעם דכבר נתבאר דצורה עבידי דבטלה והמקנה מטלטלים לקנות מטבע דעתו אצורת' וק"ל:
(ח) בד"א בזמן שמכר כו' פי' הא דאמרי' דבזהב אינו קונה מטלטלי' היינו כשרוצה לקנות בו שאר מטלטלין הוא דאינו קונה אבל יכול לקנות בזהב מטבעות של כסף כדסיים אח"כ:
(ט) לגבי מטבעות של כסף כו'. דכיון שהן חריפין ומהירין בהוצאה יותר משל זהב לכן נקרא מטבע של זהב פירות גבי של כסף וכן הטעם בכל הני דקתני והולך דזה שהוא חריף להוציא הוא נחשב מטבע לגבי האידך שאינו חריף כ"כ להוציא:
(י) אם הקנה לו הכסף. כצ"ל ובספרים ישנים כתב "ואם והוא ט"ס וצ"ל דפרושי קא מפרש דמ"ש המחבר דמטבע של כסף נקנית במשיכת מטבע של זהב היינו דוקא כשלא ייחד לו מטבע של כסף בתורת דמים ומטעם שכתבתי לעיל דאם ייחד לו מטבע נגד מטלטלים אין המטבע נקנית במשיכת המטלטלים בכה"ג שם חליפים יש עליו:
(יא) אם חדשים חדשים כו'. סתם ישנים עדיפים מחדשים אם לא שבא לישן הדינרים ולהניח' באוצר שאיש כזה ניחא ליה טפי בחדשים דהישנים ישחירו טפי ויעלו חלוד':
(יב) לא קנה עד שיקח כו'. פי' שניהן לא קנאו כדין הנותן מטבע על מטלטלים ונראה דעומד גם בזה במי שפרע החוזר בו וכמ"ש בסי' קצ"ט:
(יג) הוה טיבעא לגבי כסף. פי' גבי מטבע של כסף צרוף:
(יד) וי"א דהוי פירי לגבי דהבא הטעם דאע"פ דשל נחשת הן חריפים להוציא יותר מ"מ כיון דשל זהב חשוב יותר מצד עצמו בפרט נגד של נחושת מ"ה מיקרי זהב טיבעא נגד נחושת משא"כ נגד של כסף דגם של כסף הן חשובין אף דאינן חשובין כ"כ כמו של זהב מועיל להן מה שהן חריפין להוציא להיות חשובין טיבעא נגד של דהבא:
(טו) ואם נטלו כנגדן מעות לא נקנו. כ"כ גם הטור ובפרישה כתבתי דקמ"ל בזה דל"ת דוקא כשקונה מטלטלין ונותן להמוכ' דמי שוין תקנו שלא יקנו אותן משום גזירה שיאמרו נשרפו חיטך בעלייה כמ"ש בסי' קצ"ה אבל כשיקנה מעות הללו במטבע טובים שהם קלים להוציאן ה"א דקנו קמ"ל דלא פלוג:
(טז) שיזכה בו מעתה דקדק וכ' שיזכה בו דאלו דרך מקח וממכר יש דרך שיקנה בו וכמ"ש לעיל דאם משך ראובן מטלטלין של שמעון נתחייב ראובן לשמעון דמי שווין של המטלטלין אבל שיזכה בהן במתנה אין דרך כ"א ע"י אגב קרקע או ע"י ששוכר או קונה מקום המעות דאז ה"ל המקום חצירו וקונה לו חצירו המעות שבתוכו ומה"נ כ' שיזכה בו מעתה ר"ל מעתה מיד בלי שום משיכת דבר אחר כנגדו גם י"ל דמ"ש מעתה קאי אמ"ש לפני זה והכי קאמר מעתה דנתבאר דאין קונין המטבע בחליפין נמצא דאין להן זכייה כ"א ע"י אגב כו' וראשון נראה עיקר וע' פרישה מ"ש עוד מזה:
(יז) והוא שיהיו אותן מעות קיימי' כו' ולא כפר המפקיד כו' אהקנאה אג"ק דלפני זה קאי דאם כפר או שהוא בידו בתורת חוב לא שייך ביה לומר שיקנהו לו חצירו או על גב קרקע כיון דאין כאן דבר בעין שיקנה וגם נתבאר לעיל בר"ס קכ"ג דאין כותבין "הרשאה מן הדין אלא מכח תקנה ומזה לא איירי כאן כ"א במי שבא להקנותו לחבירו לגמרי ומכח דין וז"ש ע"ל בסי' קכ"ג "בדיני "הרשאה גם י"ל שרומז למ"ש שם דלהרא"ש כותבין הרשאה אפי' אמלוה ע"פ מכח דינא דגמרא וכמ"ש שם בסמ"ע ובפרישה מ"ש:
(יח) אבל יכול הוא להקנות החוב של ישראל דקדק מור"ם לכתוב של ישראל דאי בשל עכו"ם יש בו חלוקי דינים כמו שכ' הטור והמחבר בסי' קכ"ו סכ"ב:
(יט) החליף מעות ומטלטלים כו' פירוש שנותן ראובן לשמעון סודר שלו ואמר ליה קח סודר שלי ותן לי חליפיו מעות ומטלטלין כו' בזה יש פלוגתא כדמסיק וצריכין ליתן טעם אהא דכ' מור"ם כאן השלשה דעות ובסי' ר"ט ס"ד במקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם לא כ' אלא דיעה אחת לחוד דקנה דבר שבא לעולם ולא קנה הדבר שלא בא לעולם ע"ש וליישב זה צריכין להקדים מ"ש המרדכי בפ' מי שמת דשם כתב הג' דעות רצופין זא"ז ומלתא בטעמא והביאן ג"כ מור"ם בדרכי משה והוא דכתב שם ז"ל מעשה בא' שהקנה לחבירו בקנין סודר קרקעות ומטלטלין ומעות בבת אחת ונחלקו בדבר חכמי הדור ויש אומרים דדמי לאת וחמור דפ' מי שמת כמו שלא קנה המעות לא קנה ג"כ המטלטלין והקרקעו' וי"א קנה הכל במיגו שחל הקנין על הקרקעות ומטלטלין חל נמי אמעות ור' שמחה כ' אע"ג דמעות לא קנה קרקעות ומטלטלין קנה דאלת"ה הא דאמרינן פ' קמא דקדושין נכסים שאין להן אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה ואמרינן בגמ' דבעינן אגב ל"ל אגב ליקני מטלטלין במיגו דחייל אקרקע וליכא למימר דדמי לקני את וחמור דחמור לאו בר קנין הוא אבל מטבע נקנית במשיכה בהגבהה ובתורת חצר עכ"ל והנה י"ל כיון דר' שמחה ס"ל דקנה מטלטלים אף דלא קנה מעות וסתר דעות הראשונות בדברים של טעם והביאו המרדכי באחרונה מ"ה לא כ' מור"ם בסי' ר"ט אלא דעתו והא דכ' כאן כל שלשתן משום דכאן במקור הדין דקאי עליה המרדכי העתיק לשונו ומ"מ רמזו גם כאן דס"ל כדעת ר' שמחה הנ"ל מדכתב דעתו באחרונה ועי"ל דמ"ה כ' בסי' ר"ט בפשיטות כדעת ר' שמחה משום דאותו דעה דאמר ל"ק כלל הוא משום דמדמי ליה לקני את וחמור וס"ל דבקני את וחמור ל"ק כלל וכדעת המ"ד דפליג עם רב נחמן ואמר כן בפ' מי שמת ואנן קי"ל כרב נחמן דאמר אף דלא קנה החמור הוא קנה מחצה וכמ"ש הטור והמחבר בס"ס ר"י וזהו נמי שכתב מור"ם שם בסי' ר"ט דקנה הדבר שבא לעולם כמו דקנה את וחמור הרי דגילה דעתו שם דפסק כן ממה דגם בקנה את וחמור קי"ל דקנה מחצה (וכאן העתיק ל' המרדכי וכתב דהי' דעה א' לפסוק כמ"ד דבקני את וחמור ל"ק כלום ומטעם שאכתוב בסמוך) וגם הדעה שפסק בהקנ' מעות ומטלטלין בק"ס דקנה גם המעות היינו דוקא במעות דהן בעולם ושייך בהו קנין דהגבהה ומשיכה מ"ה נמי אמרינן דחל נמי עליו הקנין דק"ס במיגו דחל על המטלטלין משא"כ בדבר שלא בא לעולם דלא שייך בו שום קנין וק"ל וע' בכתבי מהרא"י בסי' קע"ג דנסתפק בכה"ג אי אמרי' מיגו דלא חל הקנין אזה לא חל נמי אזה בקני את וחמור או לא והביאו בד"מ כאן וכתב עליו שם מור"ם בד"מ דלפי דברי המרדכי הנ"ל לא אמרי' מיגו כו' וכוונתו למ"ש המרדכי בשם ר' שמחה הנ"ל וע' בתשובתי שכתבתי טעם למה כתב המרדכי הנ"ל וגם מהרא"י בפסקיו הנ"ל דיש לדמותו לקני את וחמור דמשמע דסבירא ליה דבקני את וחמור לא קנה כלום והוא דלא כר"נ דקי"ל כוותיה בדיני וכנ"ל וכתבתי דנראה דה"ט משום דסתם גמ' הקשה בפ"ק דקידושין מדברי המ"ד בקני את וחמור דלא קנה כלום ואפשר משום דכיון דאיכא בזה פלוגתא בגמ' אוקימנא הממון בחזקת מרא קמא ואמרי' דלא קנה כלום וע' בריטב"א שנדפס שם בגמ' בפ"ג דקידושין דהקשה ג"כ קושיא זו למה מקשה הגמ' ממ"ד דל"ק הא ק"ל כר"נ דאמר דקנה ע"ש וע"ל סי' רי"ב מ"ש מור"ם בהג"ה בס"ג בשייר לנפשו וגם לאחר דאמרי' מיגו שם כתבתי דל"ד למ"ש הכא ע"ש ודו"ק:
(כ) וה"ה אם קנה באיזה דבר כו'. פי' גם בזה פליגי כל הני:
(כא) דהוה קנין דברים פי' הקנין שעושה לדבר שאין בו ממש הוא קנין דברים רק שעמו חיבר בקנין הדבר שמהני בו קנין מ"ה פליגי בו וק"ל:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |